תוכנית עסקית כבסיס להערכת שווי חברה

הסיבה העיקרית להכנת הערכת שווי לחברה פעילה היא בד״כ ברצון בעלי המניות למכור את החברה או להכניס שותף פיננסי או אסטרטגי.

המתודולוגיה הקובעת את שווי החברה היא שיטת ה DCF ומודל הצמיחה של גורדון. ע"פ שיטה זו בונים תחזית עתידית לפעילות העסקית, כזו שמתבססת בחלקה על תוצאות העבר, מגמות בשוק והדרך בה החברה מתכננת להתמודד עם האתגרים הללו. מתחזית הרווח וההפסד שנבנה נגזור  תזרים מזומנים עתידי, את התזרים נהוון (נביא לערך של היום) ונניח, בד"כ יש לומר, כי הפעילות תמשיך לפעול גם בעתיד הרחוק, מעבר ל 4-5 שנים ואת שוויה לטווח הארוך נעריך ע"פ מודל הצמיחה של גורדון.

שיטה זו מיטיבה בד״כ דווקא עם הצד המוכר כיוון שהיא מבוססת על תחזית עתידית כאמור. תחזית שכזו נבנית באופן דומה למדי לאופן בו נקבע את הנחות היסוד לתוכנית העסקית הרב שנתית שלנו.

אז מדוע היא כה מיטיבה עם הצד שמוכר?

הסיבה העיקרית לכך היא התבססותה על מה שיהיה ולא בהכרח על מה שכבר היה. כלומר גם אם בשנות הפעילות האחרונות התוצאות הכספיות של חברה זו או אחרת אינן מזהירות, מספיק שבנינו תחזית שמסבירה בצורה אינטליגנטית ולוגית כי באמצעות התוכנית העסקית (למדריך לכתיבת תוכנית עסקית) שבנינו נוכל להביא לתוצאות כספיות שיביא ליצירת ערך משמעותי נוכל להצדיק שווי כזה או אחר. האתגר בהפיכת פעילות עסקית מאוזנת במקרה הטוב או מפסידה במקרה הגרוע לפעילות עסקית רווחית אשר תביא לתזרים מזומנים חיובי אינו פשוט אך הוא בהחלט אפשרי.

בצד השני, הצד של הקונה, יישב כלכלן או רו״ח שירצה להיצמד לתוצאות העבר או לפחות ההווה. טיעונים כמו הנייר סובל הכול והכי קל להראות תחזית ורודה שלא בטוח תתממש יהיו שכיחים ביותר.

כמו כל עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון, האמת תהיה כנראה איפשהו באמצע והשווי שיקבע יהיה בין תוצאות העבר לתחזית העתידית.

על שני הצדדים לבחון היטב את הנחות התוכנית העסקית שתהווה כאמור בסיס להערכת השווי ולדון עניינית בהתכנות העסקית של תחזית זו. שני הצדדים, במיוחד זה של הקונה, יבצעו ניתוחי רגישות למשתנים קריטיים בתוכנית ויציגו בסופו של דבר תסריט ריאלי, תסריט אופטימי ותסריט פאסימי.

אחת הדרכים השכיחות של הקונה להתגבר על תשלום עבור שווי מנופח היא לקבוע UPSIDE על עמידה בביצועים עסקיים עתידיים אשר נוסחו ונקבעו ע״י המוכר בתוכנית העסקית שבנה בעצמו או עם יועציו.

בסופו של דבר צריך לזכור כי אף קונה לא יקנה חברה מפסידה אם הוא אינו רואה פוטנציאל עסקי עתידי ומשמעותי בפעילותה העסקית ואף מוכר לא ימכור בנזיד עדשים חברה אשר פריצת הדרך העסקית שלה היא ממש מעבר לפינה.