כמה אתם שווים?
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
כמה אתם שווים?
לאחרונה, ביצענו הערכת שווי למסעדה. הערכנו את השווי של המסעדה כעסק חי לפי שיטת תזרים המזומנים המהוון (DCF) בכ-3 מיליון ₪. לרוכש הפוטנציאלי, שהינו לקוח שלנו, ישנם יתרונות תחרותיים רבים ומגוונים ברכישת המקום אותם להערכתו הוא יהיה מסוגל למנף ליצירת תזרים מזומנים חיובי לאורך זמן. לבקשתו, הכנו תוכנית עסקית הכוללת בתחזיותיה את יתרונותיו התחרותיים של אותו רוכש פוטנציאלי. תוצאות התוכנית הראו כי לפי שיטת תזרים המזומנים המהוון שוויה של המסעדה עבורו הנו כ-8 מיליון ₪.
- בעל המסעדה הציע מצידו את המסעדה במחיר של כ – 5 מיליון ₪.
- נשאלת השאלה; לפי איזה מחיר תתבצע העסקה? 3, 5 או 8 מיליון ₪ ??
- מה אתם הייתם ממליצים לרוכש הפוטנציאלי?
במהלך המשא ומתן בין הצדדים נתגלתה מחלוקת האם התייחסות לתזרימי המזומנים שייצרה המסעדה בשנים האחרונות הינה התייחסות נכונה.
שיטת DCF
הינה השיטה הנפוצה ביותר כיום לבצוע הערכת שווי חברות. שיטה זו יוצאת מתוך הנחה שהמטרה העיקרית של משקיע בעסק היא להפיק ממנו מקסימום תמורה כספית. תמורה כספית זו כוללת רווחים במזומן לאחר הפחתת השקעות במזומן שיש להשקיע בעסק במשך השנים כדי להבטיח את הרווחים העתידיים.
בשיטה זו בונה המעריך דוחות רווח והפסד חזויים לפעילות החברה לשנים הבאות. בניית הדוח מתבססת, בין השאר, על ביצועי החברה בשנים עברו, על מצבה כיום ועל צפי ביצועיה הכספיים בעתיד. מדוח הרווח וההפסד "גוזר" המעריך את תזרים המזומנים (נקי או תפעולי) ומהוון (מביא לערך של היום) את תזרימי המזומנים המתקבלים על מנת לתת ביטוי להשפעת הזמן על הכסף (Time value of money). בניית תזרים המזומנים לפי שיטת ה – DCF מתבססת, בין השאר, על תזרים המזומנים אותו ייצרה החברה בפועל בשנים האחרונות, גורמים אחרים המשפיעים על התזרים כוללים בין השאר; שיעורי צמיחה עתידיים, מגמות בענף בו פועלת החברה, מוצרים/שירותים חדשים ועוד…
וחזרה לענייננו…
לטענת בעלי המסעדה, ניהול המסעדה בשנים האחרונות לקה בחסר, המסעדה ממותגת בצורה רעה בקרב הציבור, ריקה רב שעות היממה, בשעות שיש כבר סועדים, הסבבים ארוכים מאד ואין מכירה "בדחיפה" מצד המלצרים, מערך השיווק לא יעיל וניתן להוריד את עלות חומרי הגלם. לכן, לטענתו, תוצאות השנים האחרונות אינן משקפות את שווי המקום וכניסה של בעלים חדשים למסעדה תביא לשיפור דראמטי בתוצאות הכספיות. לדידו, לא נכון להתבסס כלל בבניית התזרים לשנים הבאות על תזרימי המזומנים של השנים האחרונות מכוון שאלו אינם משקפים נאמנה את העתיד לקרות תחת ניהול נכון. מבחינתו, שווי המסעדה צריך להביא בחשבון את הפוטנציאל העסקי הגלום בה ולא את תזרים המזומנים בפועל תחת ניהולו הנוכחי. לעומת זאת, הקונה הפוטנציאלי "הרגיש בנוח" עם התבססותנו על תזרימי המזומנים מן העבר בבניית תזרים המזומנים העתידי. מבחינתו, לא בוחנים עסק חי על פי פוטנציאל תיאורטי. המסעדה כבר עובדת מספר שנים וצברה מוניטין במהלך שנים אלו. התוצאות הכספיות של השנים האחרונות לדעתו אכן משקפות את היכולות של המקום לייצר תזרים מזומנים חיובי לאורך זמן וזה חייב להוות את הבסיס להערכת השווי. ה – UP SIDE בעסקה מסוג זו לדעתנו טמון ביכולתו למנף את פעילות המקום ליצירת תזרים מזומנים משמעותי יותר.
ישנן סיטואציות בהן השיטות המקובלות להערכת שווי חברות אינן מתאימות לשערוך שווי פעילות חברה:
- האם ניתן להעריך שווי של חברת סטארט-אפ שאין לה מכירות?
- האם ניתן להעריך חברה אשר צועדת לקראת שינוי קיצוני, כפי שבעל המסעדה מציג?
- ישנן מס' שיטות אלטרנטיביות, להערכות שווי חברות:
- First Chicago Method
עפ"י שיטה זו נותנים משקולות לפי ההסתברות של מספר תרחישים, לדוגמא:
| תרחיש | הנחת עולם | הסתברות | שווי החברה בתרחיש | שווי משוקלל |
| המסעדה תחמש את הכנסותיה | אופטימי מאד | 5% | 10,000,000 | 500,000 |
| המסעדה תשלש את הכנסותיה | אופטימי | 15% | 8,000,000 | 1,200,000 |
| המסעדה תשפר את הכנסותיה | ריאלי | 50% | 4,000,000 | 2,000,000 |
| המסעדה תישאר במצבה הנוכחי | פסימי | 20% | 3,000,000 | 600,000 |
| המסעדה תגיע לפשיטת רגל | פסימי מאד | 10% | 0 | 0 |
| סה"כ | 100% | 4,300,000 |
- Real Options
בשיטה זו בונים עץ החלטות על פי אבני הדרך הצפויות, ההסתברות למימושן (מתאים יותר לחברות סטארט-אפ בשלביהן הראשונים) ותזרים המזומנים הצפוי מאבן הדרך
| תרחיש | הסתברות להחלפת הנהלה | הסתברות להצלחת הקמפיין | שווי החברה בתרחיש | שווי משוקלל |
| לא תוחלף הנהלה | 50% | 3,000,000 | 1,500,000 | |
| תוחלף הנהלה והקמפיין לא יצליח | 50% | 40% | 3,500,000 | 700,000 |
| תוחלף הנהלה והקמפיין יצליח | 60% | 8,000,000 | 2,400,000 | |
| סה"כ | 100% | 100% | 4,600,000 |
- הגישה ההשוואתית – התבססות על עסקאות ידועות
בוחנים עסקאות שנעשו במשק בתקופה האחרונה, בוחנים את העסקה הנוכחית בהשוואה לעסקאות שנעשו וקובעים האם שווי החברה צפוי להיות גבוה או נמוך מהעסקה שנעשתה.
למשל:
- רשת בתי קפה הציעה כמיליון ₪ בעבור פינוי המקום => שווי המסעדה גבוה ממיליון ₪
- מסעדה בקרבת מקום, עם ממוצע הכנסות מלקוח דומה לזה של המסעדה ומספר לקוחות כפול נמכרה בכשישה מיליון ₪ => שווי המסעדה נמוך מ6 מיליון ₪
- מסעדה באזור התעשייה של העיר עם מספר לקוחות דומה והכנסה ממוצעת נמוכה יותר מלקוח נמכרה ב2.5 מיליון ₪ => שווי המסעדה גבוה מ2.5 מיליון ש"ח
- מסעדה במיקום פופולארי יותר עם מספר לקוחות כפול וממוצע הכנסות מלקוח נמוך בכ-15% מזה של המסעדה, נמכרה ב4.5 מיליון ₪ => שווי המסעדה נמוך מ4.5 מיליון ₪
- מסעדה עם מאפייני הכנסות, לקוחות והוצאות דומות מוצעת למכירה כבר שנה במחיר של 4 מיליון ₪ וטרם נמצא רוכש => שווי החברה נמוך או שווה ל4 מיליון ₪
לסיכום, הערכת שווי איננה מדע מדויק. ישנן מספר דרכים להעריך חברה ויש לבחור את הדרך המתאימה ביותר לכל חברה. מומלץ לבחון את הערכת השווי במספר שיטות על מנת לוודא שהכיוון של הערכת השווי הוא נכון.
לדעתנו, שיטת היוון תזרימי המזומנים מתאימה להערכת שוויה של המסעדה. ואכן, יש לקחת מקדם צמיחה מסוים לשנים הבאות אל מול הנעשה בשנות הפעילות האחרונות, כפי שגילמנו בהערכה. אולם, טענתו של בעל המסעדה לפיה שווי המסעדה צריך לשקף את הפוטנציאל העסקי הגלום בה עם הנהלה אחרת אינה סבירה במקרה הזה ובטח לא שאתה בצד של הרוכש…
קראו עוד על:
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!