תוכנית עסקית כבסיס להסכם מייסדים
אז יצאתם לדרך עסקית חדשה, כתבתם תוכנית עסקית, אבל כבר במהלך כתיבתה הרגשתם שצריך לסגור כמה "פינות" לא סגורות ביניכם. מחלוקות שונות נתגלו באופן בו אתם רואים את המוצר, את השוק ובעיקר סביב הגדרת התפקיד שלכם.
כתבנו רבות על חשיבות הצוות שמוביל את המיזם וכמה עדיף רעיון בינוני עם צוות חזק מאשר רעיון גאוני עם צוות בינוני. אבל האם הגדרתם באמת איך תעבדו יחד?
אז תחילה, נעשה קצת סדר בהגדרות;
הסכם מייסדים הוא כלי להסדרת היחסים בין הצדדים ואין חובה חוקית לכתוב אותו.
הסכם שותפות נוגע להתאגדות בשותפות בלבד, שהיא צורת התאגדות שונה מהתאגדות כחברה. תקנון חברה הוא מסמך יסוד הדרוש לצורך פתיחת חברה אצל רשם החברות (בין אם פרטית או ציבורית).
אז למה להשקיע בכתיבת הסכם המייסדים אם אין חובה חוקית לכתוב אותו?
חברים ככל שתהיו, חשוב להפריד בין Business ו Pleasure . מומלץ מאוד לכתוב את ההסכם כבר בראשית הדרך המשותפת (אף טרם הקמת החברה באופן רשמי). ההסכם מייצר סדר, וודאות, תיאום ציפיות בין המייסדים ובעיקר מונע וויכוחים ומחלוקות במעלה הדרך (או במורד…).
הסכמי מייסדים גנריים קיימים ברשת, אבל חשוב לזכור שלכל מיזם יש את הייחודיות שלו. לכן, אפשר בהחלט לקבל השראה מההסכמים הגנריים, אבל מומלץ לכתוב הסכם המיועד עבורכם ועונה על הצרכים הייחודיים שלכם.
אז מהם הסעיפים הנפוצים שניתן לכלול בהסכם שלכם ואיזה זכויות סעיפים אלו מעניקים?
- חלוקת תפקידים והתחייבויות בין היזמים – מאפשר ייעול פנים ארגוני, מקסום משאבים קיימים והגדרות תפקידים ברורה אשר מקלה על הניהול השוטף.
- מנגנון יישוב סכסוכים – מומלץ להוסיף סעיף גישור ובוררות על מנת להגיע לפשרות מהר יותר. כמו כן מומלץ להגדיר מנגנון פירוק – הנפוץ הוא מנגנון BMBY((Buy Me Buy You, כלומר קנה אותי או שאני אקנה אותך ע"פ המחיר שאציע.
- הגדרת חלוקת הון המניות בין המייסדים/השותפים למיזם.
- סכומי ההשקעה של כל יזם וכן תקציב כולל – חשוב ומבוסס בין השאר על ממצאי התוכנית העסקית.
- מנגנוןVesting או Reverse-Vesting- מנגנון זה קובע מה החלק היחסי שיזם יקבל אם יעזוב טרם הבשלת המניות.
- אנטי דילול- (anti-dilution)- כשם הזכות, כן היא – מגנה על יזם/משקיע מפני דילול אחזקותיו בעקבות השקעה חדשה בחברה ע"פ שווי נמוך יותר.
- זכות מצרנות (Preemptive right)- במידה והחברה מנפיקה מניות נוספות עבור משקיעים בסבבי הגיוס הבאים, זכות זו מקנה לבעלי מניות נוכחיים לשמור על שיעור אחזקתם בחברה באמצעות קניית מניות באופן יחסי לגודל אחזקתם.
- זכות סירוב ראשונית – לפני שבעל מניות זכאי למכור את מניותיו לצד שלישי החיצוני לחברה, הוא חייב להציע לשאר בעלי המניות בחברה לרכוש אותן.
- זכות הצטרפות Co-Sale)) – התחייבות חוזית המשמשת להגנה על בעל מניות מיעוט, בדרך כלל בעסקת הון סיכון. אם בעל מניות רוב מוכר את חלקו, זה מאפשר לבעל מניות המיעוט את הזכות להצטרף לעסקה ולמכור את מניות המיעוט שלו בחברה.
- אי תחרות= אוסרת על יזם להקים מיזם מתחרה.
- הסכמי סודיות למיניהם (NDA, הסכמי רישוי וכו').
- המחאת קניין רוחני והגדרת האמצעים להגנה עליו (סוד מסחרי/ פטנט).
- מבנה דירקטוריון ומודל קבלת ההחלטות של החברה שתקום (רוב רגיל/ מיוחד/ פה אחד), בהתאם לחוק החברות ולתקנון. כמו כן כדאי להגדיר את אופן מינוי חברי הדירקטוריון, וזאת בעיקר לאור העובדה שלדירקטוריון השפעה מכרעת על דרך פעילותה של החברה.
זכרו – הסכם זה נכתב על ידכם (או ע"י איש מקצוע שמלווה אתכם) ולכן הוא נתפר למידותיכם. נצלו זאת בתבונה, תבנו לעצמכם קרקע יציבה לשיתוף הפעולה שאתם יוצרים. קחו בחשבון שככל שתסדירו יותר סוגיות, כך יהיה קל יותר להתנהל בשוטף כשדברים מוגדרים וברורים לכם וכך גם יהיה קל יותר להיחלץ ממשברים ומחלוקות שיגיעו.
במסגרת תהליך הכנת תוכנית עסקית מקצועית, עולות לדיון כמעט כל הסוגיות הרלוונטיות שהזכרנו כאן ומתקבלות החלטות מסחריות בנוגע להמשך הדרך, אותן יש לתרגם למסמך משפטי המחייב את כל הצדדים למיזם.
בהצלחה 🙂
