misc 2

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

misc2

הערכת שווי
הערכת שווי
 
הכנת תוכנית עסקית GoNoGo
הכנת תוכנית עסקית GONOGO
 
הכנת תוכנית עסקית
תוכנית עסקית ליזמים ועסקים בתחומים שונים
 
תוכנית עסקית
הכנת תוכנית עסקית GONOGO
 
 

misc

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

misc

הכנת תוכנית עסקית GoNoGo
הכנת תוכנית עסקית GONOGO
הכנת תוכנית עסקית
תוכנית עסקית ליזמים ועסקים בתחומים שונים
וויקיפדיה
הגדרת המונח תוכנית עסקית בוויקיפדיה
הערכת שווי
הערכת שווי
form builder
business forms.
המשך

מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות

מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות  

אחת הבעיות המרכזיות בה נתקלים יזמים וחברות הינה הקושי בהשגת מימון ראשוני.

מרבית היזמים והחברות מתחום הטכנולוגיה פונים לאנג'לים ו/ או לקרנות הון סיכון ואולם גם המדען הראשי במשרד התמ"ת מעמיד לרשות אלו מספר מסלולים המעניקים תמיכה כספית.

ניוזלטר GoNoGo יתמקד הפעם בהצגת המסלולים השונים, קריטריונים נדרשים, היקף התמיכה והקשר לתוכנית העסקית טובה ומקצועית – מאמר ראשון בסדרה

הסיוע שמעמיד המדען הראשי נפרס על פני מספר מסלולים בהם:

  1. חממות טכנולוגיות
  2. תנופה – תוכנית סיוע ליזמים ולחברות
  3. שת"פ בין התעשייה לאקדמיה לפיתוח תשתיות טכנולוגיה
  4. שת"פ בינלאומי במו"פ תעשייתי הכולל בין היתר קרנות דו לאומיות, תוכניות מסגרת מטעם האיחוד האירופי וכן הסכמי תמיכה מקבילה (MOU).

היתרונות העיקריים שבקבלת תמיכה מהמדען, נעוצים בנגישות ובאפשרויות הרבות אותן היא מגלמת (בהתאם למסלול) פרט להיבט הכספי. יחד עם זאת, יזמים וחברות רבות אינם מודעים למסלולים הרבים ולדרישות שיש לעמוד בהן.

מהן חממות טכנולוגיות ?

חממות טכנולוגיות הינן גוף עסקי המסייע ליזמים בעלי רעיון טכנולוגי ראשוני (בדר"כ בשלב ה – Seed) להקים עסק לצורך מסחורו. במקור הוקמו החממות בתחילת שנות ה – 90 במטרה לסייע בקליטת מדענים ואנשי טכנולוגיה שעלו מבריה"מ באותן השנים. מטרה נוספת של החממות היתה לפתור את כשל השוק המובנה הקיים בתעשיית ההיי טק, המונע ממשקיעים מלהשקיע בחברות Seed כאשר הרעיון הטכנולוגי של היזמים או החברה קיים רק "על הנייר" ומידת הסיכון בו רבה ביותר. סיבה נוספת להקמת החממות הינה הרצון לסייע בפיתוח הפריפריות. כיום ישנן כ – 26 חממות מרביתן נמצאות בהליכי הפרטה.

 

תחומי עניין ותהליך הבחירה בפרויקטים

יזמים וחברות שברשותם תוכנית מו"פ חדשנית בעלת פוטנציאל גבוה ליצוא רשאים לפנות לחממות ולהציג בפניהן את הפרויקט שלהם. כיום, מרבית הפרויקטים עוסקים בתחום מדעי החיים, בעיקר מכשור רפואי וביו פארמה.

תהליך סינון הפרויקטים מתחלק לכ – 4 שלבים ונמשך בין 2-4 חודשים. בפגישה הראשונה מוצג הרעיון, במידה והרעיון יצר רושם ראשוני חיובי מקבלים היזם/החברה טופסי הגשה בהם הם מתבקשים להגיש הצעה ראשונית מסודרת. בשלב השני מתקיימת פגישה נוספת, בפגישה זו משתתפים גם מנהל החממה ומנהל הסיוע לפרויקטים, במהלכה עולים לדיון, בין היתר, הנושאים הבאים: תיאור המוצר, המודל העסקי, קניין רוחני ותהליך הפיתוח. במקביל, נדרשים המציגים להכין מצגת. בשלב השלישי נערכת פגישה עם מספר חברי חממה המתמחים בדיספלינות שונות ומביעים את דעתם על הפרויקט. במידה והיזם/החברה צלחו גם את הפגישה הזו מוצמד להם בודק מקצועי המקיים עימם מספר מפגשים במהלכם הוא מגבש את דעתו לגבי סיכויי ההצלחה של הפרויקט. בסיום שלב זה, מוצג הפרויקט בפני ועדת היגוי של המדען הראשי והוא זה שמאשר או דוחה את הפרויקט.

שהות בחממה, תקציב, חלוקת מניות ותמלוגים

כל פרויקט טכנולוגי, שאינו מתחום הביוטכנולוגיה, שוהה בחממה כשנתיים ותקציבו נאמד בין 350-650 אלף דולר או עד 85% מהתקציב המאושר.

במידה ומדובר בפרויקט מתחום הביוטכנולוגיה תיתכן שהות של שלוש שנים, כאשר התקציב יכול להגיע עד לכ – 1.8 מיליון דולר.

באשר למניות, בדר"כ היזמים בחממות מחזיקים בין 25% ל – 65% ממניות החברה. בנוסף, יש להפריש כ – 3%-3.5% מסך כל המכירות ועד לגובה המענק שהתקבל.

קרן תנופה

אופציה נוספת הינה פניה לקרן תנופה. לקרן חמישה מסלולי סיוע שונים: האחד מיועד ליזמים ולחברות בתחילת הדרך במסגרתו משתתפת הקרן בהוצאות על הסעיפים הבאים: חומרים, עריכת פטנט, בניית אב טיפוס לצורך המחשה או היתכנות, הכנת תוכנית עסקית, יעוץ מקצועי מאמצים לגיוס הון ראשוני והצגה בתערוכות. מנגד, אין אפשרות להשתמש בתמיכה לכיסוי הוצאות שכר ושאר תקורות. גובה המענק הינו  85% עד לתקרה של 200 אלף ₪.

שני מסלולים נוספים מיועדים לעסקים קטנים ובינוניים (עד 100 עובדים): האחד, תנופה לשדרוג תעשיה מסורתית המיועד לחברות ללא ניסיון במו"פ המעוניינות להטמיע פעילות זו וכך לחזק את כושר התחרות שלהן. השני, תנופה ירוקה – מתן סיוע למפתחי טכנולוגיה ו/ או מוצרים המיועדים לשמירה על איכות הסביבה (יצור נקי, מחזור פסולת, טיהור אוויר ומים וכו').

גובה התמיכה בשני המסלולים עומד על כ – 66% מהתקציב המאושר ועד לתקרה של 250 אלף ₪.

בנוסף ישנו מסלול המיועד הן ליזמים וחברות בראשית הדרך והן לעסקים פעילים: תנופה לשיתוף פעולה עם תאגידים רב לאומיים – מסלול הפועל מכוח ההסכמים לשת"פ במו"פ תעשייתי בין המדען הראשי למספר תאגידים רב לאומיים המעוניינים להעמיק את הפעילות המחקרית שלהן בישראל יחד עם חברת סטארט אפ ישראלית ע"י פיתוח מוצר משותף או ביצוע התאמה לתשתית הטכנולוגית של התאגיד.

היקף התמיכה מגיע עד ל – 50% מהתקציב המאושר לפרוייקט ואינו עולה על שווי השקעות התאגיד כאשר אילו יכולות להינתן בכסף או בשווה כסף. הפניה מתבצעת בשני שלבים, תחילה לתאגיד (מתוך הרשימה המפורסמת) ולאחר מכן לקרן.

כמו כן, ישנו מסלול מיוחד למעצבים תעשייתיים המעוניינים להביא רעיון לעיצוב חדשני בר הגנה למימוש  תעשייתי. בדומה למסלול ליזמים גם כאן הסיוע יכול לשמש לפעילות ספציפיות ומוגדרות. היקף התמיכה במסלול זה הינו עד 85% מהתקציב המאושר עד לתקרה של 100 אלף ₪.

 

חשיבותה של התוכנית העסקית

פרט לכך, שתוכנית עסקית מוכרת לצורך קבלת סיוע, התוכנית העסקית נועדה לשרת הן את היזמים/ החברות עצמן וכן לעזור להן בעת פנייתם לגופי הסיוע השונים. התוכנית עסקית מטרתה לסייע ליזם/ לחברה להבין טוב יותר את המיזם שלו ולתת מענה לסיטואציות שונות שיתכן ויאלץ להסבירן, כמו כן היא בוחנת את הסביבה העסקית בה יפעל הפרויקט, מגבשת אסטרטגיה עסקית ובוחנת את ההיתכנות הכלכלית והרווחים הצפויים.

 

קראו עוד על:

 

 

מורה נבוכים לקריאת דוחות כספיים בתוכנית עסקית

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מורה נבוכים לקריאת דוחות כספיים בתוכנית עסקית

מורה נבוכים לקריאת דוחות כספיים בתוכנית עסקית

פרק התחזית הכלכלית בתוכנית העסקית הינו מהפרקים החשובים ביותר הן עבור היזם/ החברה והן עבור בעלי מניות ו / או משקיעים פוטנציאלים, הפרק מכמת את הפעילות העסקית של המיזם/ החברה למונחים כספיים. ניוזלטר Gonogoמתמקד הפעם בשני דוחות: דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים, מה הם מייצגים, מהם הסעיפים העיקריים הכוללים בהם ואיך נעשה החיבור ביניהם לבין התוכנית העסקית

 

מהו דוח רווח והפסד?

דוח רווח והפסד מייצג את ההפרש בין הכנסות החברה להוצאותיה בפרק זמן מסוים (חודש, רבעון, שנה)

מבנה דוח רווח והפסד:

דוח רווח והפסד מכיל, לרוב, את הסעיפים להלן:

מכירות/הכנסות – מייצג את סך כל ההכנסות שרשמה החברה בתקופת הדיווח הנדונה. ההכנסות יכולות להתקבל ממכירת מוצרים ו/ או שירותים.

עלות המכר – סעיף זה מתייחס לעלות הישירה ששולמה בגין הפקת ההכנסות. בחברה מסחרית עלות המכר מורכבת מעלות רכישת מוצרים וכן הוצאות כמו אריזה, הובלה ומכס. בחברה תעשייתית כוללת עלות המכר עלות שימוש במכונות, שכר פועלים, שימוש בחומרי גלם והוצאות יצור אחרות לרבות פחת על הציוד.

בחברה המוכרת שירותים עלות המכר הינה שכר והטבות נלוות להן זכאים נותני השירות.

רווח גולמי – הרווח הגולמי מייצג את ההפרש בין ההכנסות לעלות המכר, הרווח הגולמי נמדד בד"כ באחוזים ושונה בין ענף לענף.

הוצאות הנהלה וכלליות – סעיף זה כולל בד"כ הוצאות שכר הנהלה ומטה וכן הטבות נלוות, שכ"ד, ארנונה, חשמל, תקשורת, אחזקה ופחת על ציוד משרדי וכו'.

הוצאות מכירה ושיווק – הוצאות הכוללות, בין היתר, שכר לאנשי המכירות והשיווק בחברה, עמלות לאנשי המכירות או למפיצים שונים, חומר פרסומי וכן את הוצאותיה של החברה על ערוצי השיווק והפרסום השונים הכוללים פרסום באינטרנט או במדיה מסורתית והשתתפות או הפקת כנסים. יש לציין כי ישנן חברות אשר אינן מבצעות הפרדה וכוללות סעיף זה כחלק מהוצאות הנהלה וכלליות.

רווח/ הפסד תפעולי – סיכום ביניים נוסף המחשב את יתרות החברה לאחר הפחתת הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות שיווק ומכירה מהרווח הגולמי.

הוצאות מימון – סעיף זה כולל תשלומי ריבית על הלוואות או משיכות יתר ועמלות בנקים.

הוצאות/ הכנסות אחרות – רווח או הפסד ממכירת רכוש קבוע המוחזק על ידי החברה או השקעות אחרות.

רווח / הפסד לפני מס – רווח תפעולי פחות הוצאות מימון.

מיסים – במידה והחברה רשמה רווחים (ואין לה הפסדים נצברים) יהיה עליה לשלם מס בהתאם לשיעור מס החברות המקובלים במדינה בה היא רשומה. מס החברות בישראל עומד בשנת 2009 על 26% בשנת 2010 צפויה ירידה בגובה אחוז אחד ל – 25%.

רווח/ הפסד נקי – רווח/ הפסד לאחר תשלומי המיסים.

דוח תזרים מזומנים

מהו דוח תזרים מזומנים?

דוח תזרים מזומנים ממשיך במובן מסוים את דוח רווח והפסד ואולם בשונה ממנו דוח תזרים מזומנים מתמקד בתנועת מזומנים או שווה ערך למזומנים בלבד ועל כן דוח זה משקף באופן נכון יותר את מצב הנזילות של החברה.

מבנה דוח תזרים מזומנים

דוח תזרים המזומנים כולל 3 חלקים:

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת – סעיף זה "ניזון" מהנתונים הרשומים בדוח רווח והפסד תוך נטרול סעיפים לא תזרימים (פחת) והתייחסות למועד התשלומים והתקבולים (הון חוזר)

תזרים מזומנים מפעילות השקעה – מפרט את ההשקעות שנעשו בחברה לאורך התקופה.

תזרים מזומנים מפעילות מימון – מייצג הלוואות שנלקחו למימון הפעילות והחזר תשלומי הקרן עליהן (הריבית מחושבת במסגרת סעיף הוצאות מימון בדוח רווח והפסד)

תזרים המזומנים הנקי משקף את שלושת חלקי התזרים והוא זה שנותן אינדיקציה לגבי רמת הנזילות של החברה בשוטף.

דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים בתוכנית העסקית

דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים מהווים, כאמור, את החלק האחרון והמשמעותי בתוכנית העסקית. גיבוש חלק זה מתבסס על הפרמטרים העיקריים שנסקרו בפרקים הקודמים באופן מילולי וכללו את תיאור המיזם/ החברה, סקירת שוק וגיבוש אסטרטגיה עסקית. עם זאת, אופן הצגת הדוחות בתוכנית עסקית שונה מדוח כספי מבוקר הנערך על ידי רואה חשבון. השוני נובע, בין היתר, באופן הצגת הפרמטרים הבאים:

  • חישוב הכנסות החברה – לצורך חישוב הכנסות המיזם/החברה נבנה מודל כלכלי מפורט המסביר שלב אחר שלב את אופן החישוב, מהן הנחות היסוד בהן נעשה שימוש ומה הבסיס לשימוש בהן. בנוסף, במידה ולמיזם/לחברה מספר מקורות הכנסה, אלו מחולקים למרכזי רווח. החלוקה מתבצעת במטרה לסייע לחברה/ליזם להבין מהו מקור ההכנסה הרווחי ביותר וממה הוא מושפע.
  • בחינת הוצאות חזויות מול חלופות אפשריות – תוכנית עסקית טובה, מטרתה, לסייע למזמינה למקסם את רווחיהם. אי לכך במסגרת העבודה על התוכנית נבחנות העלויות הקיימות מול חלופות שונות.
  • בחינת פרמטרים שאינם מקבלים ביטוי בדוחות הנערכים על ידי רו"ח – בין פרמטרים אלה ניתן למנות: נקודת איזון (נקודת הזמן בה הכנסות החברה משתוות להוצאותיה) וכן סכום השקעה נדרש ויכולת ההחזר על ההשקעה (הדבר נעשה על ידי היוון תזרים המזומנים של החברה).
  • גיבוש תקציב עבודה – רמת הפירוט בתוכנית העסקית הופכת את התחזית לתקציב עבודה שבעזרתו יכולים היזמים / הנהלת החברה לעקוב אחר ביצועיהם בפועל לאחר הגשת התוכנית.

 

קראו עוד על:

הכנת תוכנית עסקית למסעדה

תכננו מראש וייצרו תוכנית עסקית מקצועית למסעדה שלכם ..ושימו לב לכסף, לא רק לאוכל

פתיחה וניהול עסק בתחום המסעדנות – תכנון נכון ותוכנית עסקית מקצועית

תוכנית עסקית למסעדה וניהול נכון של העסק
פתיחת עסק חדש וניהולו השוטף נושאת בחובה סיכוי להצלחה, סיפוק עצמי והתעשרות לצד אי וודאות והאפשרות להפסד כספי. על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה ולהקטין את מימד האי וודאות, יש לתכנן מראש כל שלב בהקמת העסק – תכנון זה מתבטא בהכנת תוכנית עסקית למסעדה , המשקללת את כל הפרמטרים הידועים והלא ידועים.
כל תוכנית עסקית מתחילה בהבנת השוק בו העסק פועל – ניתוח השוק. בפתיחת מסעדה, נבדוק ראשית את מאפייני המאקרו של הענף – כגון פדיון ממוצע בענף וחסמי כניסה ויציאה. דוגמא לחסם כניסה מרכזי בענף המסעדנות הוא ההשקעה הראשונית הגבוהה במסעדה. בהמשך נבחן את המאפיינים הספציפיים של המסעדה – כגון הרמה הסוציו-אקונומית של האזור הגיאוגרפי בו המסעדה תפתח, מספר ועוצמת המתחרים, הדרישה לסוג המזון אותו המסעדה מייצרת וכו'. לדוגמא, פתיחה של מסעדה באזור תעשייה מאלצת את היזם להתאים את עצמו הן לרמת המחירים באזור, ולהציע גם ארוחות עסקיות. כשרות היא גם שיקול חשוב, כמו גם הרגלי האכילה במקום של לקוחות מול כמות ההזמנות וה-take away המתבצעות.
לאחר הכרות עם השוק ניתן לזהות את ההזדמנויות והאיומים הקיימים בו. כך לדוגמא, אם את/ה הפלאפליה היחידה באזור תעשייה מסוים – שימ/י על זה דגש פרסומי בשלב הכניסה לשוק. לחילופין, אם את/ה המבורגריה באזור בו יש מקדולנד, היזהר/י מהאיום ודע/י למתג את עצמך גבוה מעל מקדולנד.
עתה נפנה לניתוח העסק עצמו.
מיצוב העסק – נושא מורכב יותר ממה שנדמה בהתחלה, שכן כל בית הסעדה שואף לשדר מסר ייחודי ללקוחותיו. האם העסק פונה לקהל לקוחות המחפש אוכל איכותי במחיר גבוה יחסית או מציע אוכל זמין במחיר נמוך? האם יש דגש על הזמנות, takeaway או אכילה במקום? האם יש צורך בכשרות? במסעדה שני מוצרים: האוכל והשירות, שכן מסעדה ממלאת הן צרכים תזונתיים והן צרכי בילוי/התרעננות.
מניתוח מיצוב העסק ניתן להגדיר את קהל היעד. למשל, אם פתחנו מסעדת גורמה אקסקלוסיבית, סביר להניח שנפנה לקהל הפתוח לטעמים חדשים במחירים גבוהים, ולכן האווירה במסעדה ופעילות יחסי הציבור צריכים להיות בהתאם. בנוסף, יש לתת למיקום המסעדה חשיבות גבוהה. הקהל אינו מחכה רק לך… המסעדה חייבת להיות ממוקמת במקום בו הנראות והנגישות אליה גבוהה.חשוב שתהיה התאמה גבוהה בין אופי המקום, מיקומו, והלקוחות הרלוונטיים.
גם לספקים ולבחירתם יש השפעה מכרעת על הצלחת המסעדה. מסעדה דורשת מגוון גדול של ספקים הן בתחום המזון והמשקאות והן בתחום הציוד – החל מציוד למטבח וציוד אוכל לאזור ההסעדה וכלה באלמנטים כגון מסכים או פרטי נוי אחרים המוסיפים אווירה למסעדה. יש להשוות בין ספקים, לקבל המלצות ולתאם ציפיות ותנאי תשלום לפני תחילת עבודה עם ספק.
נושא מהותי נוסף בפתיחת מסעדה הוא השיווק. לעיתים נדמה שבשל הקושי להגדיר פרמטרים קשיחים להצלחת מאמצי שיווק אין טעם להשקיע בחלק זה יותר מדי – זו טעות קשה של הרבה יזמים. התחרות, במיוחד בענף ההסעדה, הינה אגרסיבית ביותר. בהתאם לאופי ומיקום העסק ישנן דרכי שיווק שונות, אולם יש מספר ערוצי שיווק ש(כמעט) כל עסק חייב לבצע: יחסי ציבור (על מנת להביא לנראות בעיתונות), פרסום במדריכי אוכל, פליירים, שלטי חוצות וכו', עבודה עם קובעי דעה (בעיקר נכון לברים ומקומות יציאה) ועוד. החשוב כאן הוא לא בפירוט מגוון דרכי השיווק הבנאליים, אלא היכולת ליצור ערוץ שיווק ייחודי! לדוגמא, ניתן לערוך בחודש הראשון לפתיחה מבצע חבר מביא חבר, בו כל פעם שלקוח קיים מביא חבר חדש הלקוח הקיים מקבל ארוחה במחיר נמוך ביותר, או יום מרוכז בו תולים מאות בלונים ממותגים באזור הפעילות. בתחום זה היצירתיות היא השולטת, וכל המרבה הרי זה משובח.
הנושא האחרון בו נעסוק הוא הנושא הפיננסי. זהו הנושא החשוב ביותר, גם אם לעיתים מורכב לאלה אשר אינם מיונמנים בו. לחלק הפיננסי משמעות קריטית בתהליך בניית התוכנית העסקית, ואנחנו
ב-GONOGO נותנים לו דגש רב, שכן כל הפרמטרים אותם פרטנו עד כה מתרכזים בסופו של דבר לשורה תחתונה – הכסף
הכנסות ותמחור המנות – להחלטה על התמחור מספר פרמטרים: מחיר המנה (Food cost), שקלול הוצאות קבועות (הכוללות Labor cost), רמת המחירים באזור, צפי למספר לקוחות יומיים/סבבים ועוד. חשוב להקדיש לחלק זה מחשבה רבה, שכן שינויים תוך כדי תנועה בדרך כלל משדרים פאניקה וחוסר החלטיות.
אז מה משפיע על הכסף?
  1. השקעות – הכוללות דמי פינוי (במידה ונדרש), בנייה ושיפוץ של המקום וקניית ציוד המטבח, האוכל וההגשה. אלו עלויות גבוהות, המהוות חסם כניסה משמעותי לענף. המחיר לבנייה, שיפוץ, ציוד מטבח והסעדה, ריהוט, קופות רושמות וכל מה שנדרש ממסעדה נע בין כ-1,000$ למטר ועד לכ-3,000$ למסעדה יוקרתית
  2. עלות המנה (Food cost) – עלות המנה נעה בטווח שבין 20%-40% תלוי באופי המסעדה; 20% מאפיה/קונדיטוריה, 40% מסעדת דגים/בשרים. מעבר לזה יש סכנה בשחיקת רווחי המסעדה. על מנת לתכנון ולעקוב אחר ה-Food cost יש לבנות עצי מוצר לכל מנה בתפריט וכן להקפיד על אחידות במנות היוצאות מהמטבח
  3. הוצאות משכורות עובדים (Labor cost) – החל מהשף דרך עובדי המטבח והמלצרים וכלה במאבטח. הוצאה קלה יחסית לחישוב אך יש לזכור כי מהווה הוצאה חודשית מרכזית
  4. הוצאות תפעוליות שוטפות – כגון תשלומי שכר דירה וארנונה, תשלומים לספק אינטרנט, תמלוגי מוזיקה, מים וחשמל, הדברה, רישוי מול העירייה, כשרות, אזעקות וביטוחים, כביסות וניקיונות, תשלומים לעורכי דין, רואי חשבון ויועצים שונים והיד עוד נטויה. בחלק זה יש להשקיע מאמץ על מנת להבין את העלויות לאשורן – זהו סעיף הוצאות מרכזי עם סכנת "הפתעה" גדולה
  5. הוצאות שיווק – בסעיף זה נמדדת ההשקעה במאמצי הפרסום. שימו לב שסעיף זה אינו מובנה, בניגוד לסעיפים הקודמים, אך חשוב מאוד בחודשים הראשונים להקצות עשרות אלפי שקלים ליחסי ציבור, פרסום וכו'
  6. הוצאות מימון – אם נלקחה הלוואה על העסק יש לשים לב כי העסק מסוגל להחזיר אותה מדי חודש, שכן היקלעות מהירה לחובות היא מתכון בטוח לאי הצלחה. מומלץ לקחת הלוואה שגם מאפשרת מספר חודשים של הרצה לפני שהעסק "ממריא"
ההמלצה שלנו ליזמים – פותחים מסעדה ? תכננו מראש וייצרו תוכנית עסקית מקצועית למסעדה שלכם ..ושימו לב לכסף, לא רק לאוכל, עבדו עם תזרים מזומנים יומי המתחשב גם בהון החוזר עם יעדים מדידים מהיום הראשון. בסופו של יום, הכסף הוא שקובע. חוץ מזה, בתיאבון.
קראו עוד על:

מה עושה תוכנית עסקית להצלחה

תוכנית עסקית טובה תהיה כזאת המתאימה עצמה לנסיבות כתיבתה

מה עושה תוכנית עסקית להצלחה

 

מה עושה תוכנית עסקית להצלחה

ואיך מגיעים אליה – בזמן.

 

מה עושה תוכנית עסקית אחת לטובה מהאחרת.

האם קיימת רק דרך נכונה אחת לכתוב תוכנית עסקית.

אילו חלקים חשובים יותר ואילו פחות. על מה חשוב לשים דגש.

באיזה חלק של התוכנית נכון להשקיע יותר מאמצים, זמן או כסף?

איך מנתחים מידע, אוספים אינפורמציה חיצונית, משתמשים נכון

במאגרי מידע. על מי אפשר לסמוך.

 

התשובות לשאלות אלו תלויות בנסיבות. בעקרון, תוכנית עסקית טובה תהיה כזאת המתאימה עצמה לנסיבות כתיבתה.

מה הן הסיבות המביאות יזם לרצות לכתוב תוכנית עסקית;

  • האם הצורך בתוכנית העסקית נובע מהרצון לגייס הון ראשוני לצורך הנעת גלגלי העסק,
  • האם היזם זקוק לתוכנית אופרטיבית/תפעולית  אשר תענה על השאלה – איך להניע את גלגלי העסק,
  • או שמא הסיבה לכתיבת התכנית  היא עסקית – פנימית, כזאת המיועדת לפעילות עסקית קיימת, ומטרתה לחלץ את גלגלי העסק מהבוץ.

 

כדי לדעת מה נחוץ לך – רצוי ללמוד את ההבדל בין סוגי התכניות:

 

תוכנית עסקית לצורכי גיוס הון

תוכנית עסקית לצורכי גיוס הון, תהיה בעלת אופי שיווקי/מכירתי עם דגש על הפוטנציאל הגלום ברעיון העסקי שלך והתמקדות בחלום, מטרת התוכנית היא לקבוע בפשטות: GO או NO GO .

תוכנית כזו מיועדת בד"כ ליזם עם רעיון אך ללא דרך ברורה ו/או אמצעים למימושו של הרעיון. תוכנית שכזו תתמקד בתיאור חזון החברה, הערכים המובילים את העסק. משקיע פוטנציאלי המעיין בתוכנית העסקית ירצה לקבל כמה שיותר אינפורמציה על השוק או הענף בו החברה מתעתדת לפעול, על היקפי הפעילות (מחזורי פעילות), על היעדים הנוגעים לנתח השוק אליו החברה רוצה להגיע, על המוצר/השרות, על איך המוצר עובד או איך השרות בא לידי שימוש. חשוב לדעת באילו שווקים הוא משתלב, מהו הערך המוסף המוצע ללקוחות, מה הן כל אותן תכונות מיוחדות שעושות אותך לייחודי על פני המתחרים.

תוכנית לצורך גיוס הון צריכה להכיל תוכנית שיווקית מפורטת, להעריך את שיעור החדירה לשוק בו אתה רוצה לפעול. לסקור את מתחרייך העיקריים, ישירים ועקיפים, ולתת ביטוי למשתנים כגון: אופי המוצר, מחיר, מיקום, ואסטרטגיה שיווקית.

חשוב להבין: תוכנית לצורכי גיוס הון צריכה למדוד את תקופת החזר ההשקעה ואת התשואה על ההון המושקע. ללא חלק זה אשר נותן ביטוי "מספרי קשיח"  לתחזיות "הרכות" בתוכנית, יישאר המשקיע הפוטנציאלי שלך עם שאלות רבות ללא תשובות. הערכת שווי עשויה גם היא לתמוך בהחלטתו של משקיע אם "להכניס יד לכיס" ומה לקבל בתמורה.


 תוכנית עסקית תפעולית

תוכנית עסקית תפעולית, מיועדת בד"כ ליזם אשר גיבש את הקונספט העסקי של העסק שלו, כזה שאולי עשה כבר סקר שוק ראשוני או שניים ואולי אפילו גייס ההון ההתחלתי הנדרש לצורך ביצוע תוכניתו העסקית. כלומר, ניתן האות ל- GO אבל לא ברור עדיין  HOW?

בתוכנית עסקית תפעולית יושם דגש על התוכנית הפיננסית של העסק לשנים הבאות. חלק זה צריך להיות מפורט ומלא ולהוות בסיס לתקציב עבודה חודשי מפורט לפעילות העסק. תזרים מזומנים יהיה אחד החלקים החשובים בתוכנית זו. דגש יינתן לפיתוח מוצרים נוספים בעתיד, פיתוח מוצרים משלימים ו/או הגדלת סל המוצרים הקיים, פרוט הציוד הנדרש, חומרי הגלם, כוח עבודה ושיטת הפצה. התוכנית חייבת להתייחס לנושאים הנוגעים לאסטרטגיית המחירים שלך , מחיר נמוך/גבוה וניתוח רגישות למשתנים אלו. תוכנית עסקית תפעולית מהווה תוכנית עבודה מפורטת ליישום הקובעת את אבני הדרך לטווח הקצר ולטווח הארוך.

 

תוכנית עסקית פנימית

תוכנית עסקית פנימית, מיועדת בעיקר לעסקים קיימים ולשימוש פנימי מתוך רצון, לשדרג /לשנות/ לפרוץ ולהפוך למוביל בזירה העסקית. אם אתה מרגיש שאתה עומד במקום, שהעסק שלך תקוע ושהעניינים מתנהלים לא טוב מבפנים ומבחוץ, זו התוכנית המיועדת לך. תוכנית עסקית פנימית בוחנת קודם כל האם עמדת ביעדים שקבעת לעצמך בעבר? אם לא, אז איפה טעית? האם אתה ממוקד ופועל בענף בו התכוונת לפעול? או שהפעילות העסקית שלך "זזה" מעט, זה הזמן לבחון את תפקוד עובדייך, את צוות הניהול, את יחסייך עם גורמים קשורים; ספקים ולקוחות .

כאן המקום לבצע ניתוח SWOT (Strength, Weakness, Opportunities, Threats), כאשר החוזקות והחולשות קשורים לחברה עצמה והאיומים וההזדמנויות קשורים לסביבה החיצונית. מטרת התוכנית העסקית הפנימית היא להשיג פריצת דרך שתוביל אותך לרווח ולרווחה.

 

עכשיו נשאלת השאלה: מה מכל זה נחוץ לך?

 

הכול תלוי בנסיבות. תוכנית עסקית אשר התאימה לך, כיזם, לפני שנתיים כנראה וכבר לא תתאים לך היום. חשוב לומר כי שימת דגש על חלקים מסוימים בתוכנית אינה פוטרת אותך היזם מהתייחסות לחלקים אחרים אשר יש להכילם בכל תוכנית עסקית.
קראו עוד על:

5 טעויות שכדאי למנוע בפתיחת מסעדה

פתיחת מסעדה דומה להרכבת פזל בדיוק כמו זה שמרכיבים כאשר נגשים למלאכת כתיבת התוכנית העסקית

תוכנית עסקית למסעדה

פתיחת מסעדה דומה להרכבת פזל בדיוק כמו זה שמרכיבים כאשר נגשים למלאכת כתיבת התוכנית העסקית – יש הרבה אלמנטים שצריך להרכיב ביחד כדי להשלים את התמונה.  נדרש תכנון, זמן, סבלנות, חוכמה לראות את התמונה הגדולה וגם את הפרטים הקטנטנים, ובסוף, כשמכניסים את החלק האחרון לתוך התמונה, יש סיפוק אדיר.
אך צריך למנוע את הטעויות שתוקעות את כל תהליך ההקמה וכתוצאה מכך פוגעות בתפעול הנכון של המסעדה. והכול כדי להימנע מלהכניס חלק לפזל בצורה הפוכה או במקום הלא-נכון!
5 טעויות שחשוב למנוע:
1. אי בהירות הקונספט
אם אינכם מצליחים להגדיר במשפט אחד ברור את הקונספט ותוכן המסעדה שלכם ואת הערך המוסף, סביר להניח שגם הלקוחות לא יבינו למה כדאי להם להגיע אליכם ולא למסעדות אחרות בסביבה.
מה מבדיל בין המסעדה שלכם למסעדות נוספות בסביבה? מה המותג והזהות שלכם? איזו חוויה תיצרו במסעדה? מהו טווח המחירים ובעקבות זה, מי קהל היעד שאתה מבקשים למשוך?
אם אין הגדרות ברורות בנושא זהות עצמית של המסעדה, קשה להגדיר את הדרישות התפעוליות של המסעדה וכתוצאה מכך קשה להתקדם ביעילות בתכנון המסעדה.  בהירות הקונספט נותנת בנוסף הכוונה לבניית אופן התפעול וסוג השרות במסעדה  ועוזרת לצוות להבין את ההתנהגות המצופה ממנו ואת היעדים של כל אחד מחברי הצוות בתוך המערכת.
הגדרות נכונות של אופי המסעדה יעזרו גם בתכנון פיזי נכון של המסעדה. אדריכל ומתכנן המטבח צריכים לתכנן תשתיות, חשמל, נקודת מפגש בין המטבח לפרונט, רווחים בין השולחנות, מיקום תחנות עובדים ועוד, לפי סוג המסעדה.
2. בניית תקציב  מהודק
איני יכול להדגיש מספיק את החשיבות של בניית תקציב נכון. ההחלטה הסופית לגבי GO /NO GO  האם לפתוח מסעדה או לא, תלויה בסוף באיך נראים המספרים.
יהיה חכם להתייעץ עם איש מקצוע כדי לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים בתוכנית היתכנות. מעבר להוצאות כלליות, הכוללות בין השאר, שכ"ד, הוצאות שכ"ע וכד' חשוב לא לשכוח לכלול אלמנטים רבים נוספים כגון עלויות רישוי, תשלום שכר בחודשי בניה, הוצאות הרצה, ועוד.
לעיתים קרובות מגייסים את סכום עלות הקמת המסעדה – ההשקעה, בלי להתחשב בתזרים מזומנים שלילי ל – 3-6 חודשים הראשונים של תפעול המסעדה. חישוב מדויק ככל האפשר של תוכנית היתכנות יסייע למנוע חור בתזרים מזומנים.  בחודשים הראשונים לפתיחה, המסעדה אינה מצליחה להגיע לתפעול יעיל מקסימלי. יש גם נטיה לתת "לחלק" הנחות וארוחות חינם למכרים ולעיתונאים.
3. טיפול לקוי ברישוי
השגת אישורים הוא תהליך הכרוך בביורוקרטיה של העירייה, ועלולה להביא לעיכוב רב.
לכל עיריה יש את החוקים שלה, ואם אתה מכירים חוקים מעיר אחת, הם לאו דווקא יהיו נכונים לגבי העיר בה המסעדה שלכם אמורה לקום.
מעבר לרישוי עבור המסעדה, קיימים אישורים נוספים להם יש לדאוג.
• למכירת אלכוהול- צריך אישור למכירת אלכוהול
• עבור הכנת קינוחים במסעדה – צריך רשיון קונדיטוריה
• אם אתה רוצה להשמיע מוסיקה – צריך לשלם זכויות יוצרים
• כדי  לסגור מרפסת בחודשים הקרים וגשומים, או חמים, צריך עבור זה גם אישור.
• למערכת מנדוף ועשן – צריך אישור ממשרד לאיכות הסביבה
4. גיוס והכשרה מרושלים
כדאי להתיחס לתהליך של גיוס והכשרת עובדים ברצינות הראויה! העובדים שלנו הם פני המסעדה. הם מקבלים ומשרתים את הלקוחות שלנו, ואנחנו צריכים להשקיע בהם הרבה אהבה ותשומת לב!
מצבת עובדים נגזרת מתוכנית ההיתכנות! מי ינהל את המסעדה? מי ינהל את המטבח? מהי היררכית התקשורת בין 2 תפקידים חשובים אלה?
כמה טבחים יהיו? איזה רמת ניסיון קודם חשוב שתהיה להם? כמה מנהלי משמרת יהיו? כמה מלצרים?
כדי לבחור צוות ברמה הנכונה, צריך לבנות שאלונים לראיונות עבודה לפי כל תפקיד. שאלות בראיון למנהל מסעדה אינן אותן שאלות שתשאל בראיון, מנהל מטבח או מנהל משמרת.
לאחר גיוס הצוות המתאים, מתחיל תהליך הכשרתו. כאן חוזרים לבהירות הקונספט, כי כל עוד שקונספט האוכל, השתייה, השרות וחווית הלקוחות אינם ברורים, לא נוכל לבנות תוכנית הכשרת צוות נכונה. סגנון השרות וההכשרה צריך להיות מותאם לקונספט. האם נבנה תוכנית הכשרה לשרות קליל ושמח, לסרוייס אלגנטי ופורמלי, או למשהו ביניהם?
בניית תוכניות הכשרה לכל מחלקות העובדים וסינכרון בין המחלקות של מטבח, בר ופרונט חשוב ביותר, כי מכלול העבודה הנכונה של כל העובדים שלנו יחד מרכיב את אופי קבלת הלקוחות שלנו, שהם הנכס היקר לנו מכול!
5. פתיחה ללא הרצה נכונה
תמיד יש סקרנות והתרגשות לקראת פתיחת מסעדה חדשה באזור.  הימים והשבועות הראשוניים למסעדה הם קריטים ליצירת רושם על קהל הלקוחות ועל העיתונאות. פתיחה כושלת יכולה להרוס את המסעדה בין רגע!
ימי הפתיחה הם לא מגרש המשחקים שלנו! בשבועות לפני הפתיחה צריך להשקיע הרבה בטעימות אוכל, בהכשרת צוותי העבודה ובהרצה ותיאום בין כל המחלקות בזמן אמת. כי בזמן תפעול, מתרחשות  סיטואציות שלא ציפינו להן מבעוד מועד. לכן תרגול לפני הרצה הוא הכרחי לפתיחה מוצלחת.
כמובן שהבעלים ומשפחותיהם מתרגשים מאוד לקראת הפתיחה, אבל אנחנו רוצים שיבואו הרבה לקוחות לאכול אצלינו. לא מספיק שרק מקורביך יעלו תמונות לאינסטגרם ולפייסבוק, אתה רוצה להגיע לקהל יותר רחב מחוג המכרים של המכרים שלך.
חשוב להזמין את הבלוגרים והעיתונאים הנכונים ולתת להם את השואו הכי טוב שאפשר!
רבים חולמים לפתוח מסעדה. החלום דורש לא מעט מחוייבות, שעות עבודה וכסף. כדאי להרכיב את פזל הפתיחה בחוכמה, בתכנון נכון ובהנאה! ולא גלות בסוף התהליך שהשארת בטעות חלקי פזל בחוץ!
 
הניוזלטר נכתב על ידי חברת LTD בבעלות סטיבן לובל המובילה במתן פתרונות בענף ההסעדה.

בניית תוכנית עסקית פנימית

הכירו את התוכנית העסקית הפנימית = תוכנית עבודה שנתית לפעילות עסקית קיימת

חשיבותה של תכנית עסקית פנימית

להביט פנימה – תוכנית עסקית פנימית

רובנו נוטים לחשוב כי תוכנית עסקית נדרשת רק בשני מקרים: האחד, לצורך גיוס הון והצגה בפני משקיעים והשני, בעת הקמת פעילות חדשה לצורך בחינת היתכנות עסקית ולהבין מהי ההשקעה הנדרשת.

 

אז אכן, אנו מאמינים ומחנכים לכך שתוכנית עסקית היא הנדבך הראשון בכל התהוות עסקית ושני המקרים המתוארים בפתיחה הם אכן מקרים בהם חיוניותה של התוכנית העסקית רבה והכרחית. לצד מקרים אלו, נוסיף ונכתוב את מה שחלקכם אולי לא יודעים… אולי יודעים אך לא מיישמים… אולי מיישמים אך לא עושים זאת נכון… ואולי פשוט קוראים לזה בשם אחר:

 

הכירו את התוכנית העסקית הפנימית = תוכנית עבודה שנתית לפעילות עסקית קיימת.

 

התוכנית העסקית הפנימית היא תוכנית עבודה המתארת את הפעילות הקיימת, באמצעותה ניתן להסיק מסקנות, להפיק לקחים, ללמוד את הפעילות מנקודת המבט של המספרים, להיחשף לאינפורמציה שלא ניתן להיחשף לה ללא ארגון וגיבוש הנתונים ולהכיר את הדוח הכלכלי, השונה מהדוח החשבונאי המוכר לכולם.

 

רבים נמנעים מלעשות "בדק בית" – לא רוצים לדוש במספרים ומעדיפים להישאר עם הנתונים בראש. זוהי כמובן טעות.

 

אז עברנו כבר יותר מאמצע שנה ולקראת שנת 2017,  בחרנו לספר לכם מה כוללת התוכנית העסקית הפנימית. אז, קראו את הנקודות ושאלו את עצמכם: האם אתם מאלה שמתרצים?

 

ניתוח הפעילות של השנה שחלפה כבסיס להנחות צמיחה לשנה הבאה

 

תירוצים שכיחים: "אני יודע את התוצאות בע"פ, זה הכל בראש", "לא מעניין מה היה, מעניין מה יהיה"

 

הסכנה: המתכון לכך שהעסק שלכם ישלוט בכם במקום שאתם תשלטו בו.

 

כיצד נכון לפעול: תחילה, יש לרכז התוצאות העסקיות שהושגו בשנה שנסתיימה. לאחר מכן, עליכם לשאול ולבדוק האם היעדים שהוגדרו בתחילת השנה הושגו? אם הושגו, יש לבדוק האם הם הושגו מכיוון שהוגדרו כנמוכים מדי, קלים להשגה ולא שאפתניים או הודות לעבודה נכונה, כוח אדם איכותי ויעיל, שיפורים טכנולוגיים (מכונה שמייצרת מהר יותר, אלגוריתם חכם יותר וכדומה), שינויים חיצוניים (מתחרה ישיר שסגר את פעילותו) או סיבות דומות. אם לא הושגו, ובהנחה שהיעדים שהוצבו ריאליים וברי השגה, כדאי לבדוק מהי הסיבה לכך וכיצד ניתן להתמודד איתה. היכרות עם המצב הקיים והפקת לקחים מאפשרת להניח הנחות צמיחה מבוססות לשנה הבאה.

 

קביעת מטרות ויעדים לשנה הבאה

 

תירוצים שכיחים: "לא צריך לעשות עניין, נניח צמיחה כללית של 10% במחזור", "נראה קודם איך תתחיל השנה ואחר כך נדבר על מספרים"

 

הסכנה: אם לא יתמזל מזלכם ותזכו לצמיחה שלא תלויה בדבר, הפעילות עשויה להיות זהה לשנה שקדמה לה או בתרחיש הפאסימי אף לקטון.

 

כיצד נכון לפעול: לאחר שלמדתם היטב את תוצאות השנה שחלפה, הגדירו יעדים ומטרות חדשות לשנה הבאה. יש להגדיר יעדים ריאליים וישימים אחרת אין להם משמעות מעשית. כמו כן, יש להגדיר באופן ברור כיצד תושג הצמיחה. ללא החלטות אופרטיביות העוסקות בדרך להשגת הצמיחה, יהיה קשה מאוד… לדוגמא, אם מדובר עם אפליקציה או אתר אינטרנט, ויונח שמספר ההורדות / הגולשים יצמח בכ 30%, חשוב להראות שזה יקרה הודות לגידול בתקציבי הפרסום והשיווק למשל. לחילופין, אם מדובר על עסק בו סוכני מכירות הם אלו האחראים על גיוס לקוחות חדשים, ויונח שמספר הלקוחות החדשים יוכפל, חשוב להראות שזה יקרה בעקבות הוספת סוכן מכירות / שיפור יכולות סגירת עסקאות של הסוכן הקיים.

 

בחינת ההשקעה הנדרשת ליצירת גידול בפעילות העסקית

 

תירוצים שכיחים: "אני משער שאני יודע מה ההשקעה הנדרשת, עשיתי חישוב קטן", "הצמיחה תממן את ההשקעה הנוספת, הכל בסדר"

 

הסכנה: קשיים תזרימיים.

 

כיצד נכון לפעול: לעתים קרובות, תהליך הצמיחה בפעילות מלווה בתזרים קצת לוחץ שכן, כדי לייצר צמיחה נדרשת השקעה והגדלת התקציבים הרלוונטיים כאשר הצמיחה אינה תמיד מורגשת באופן מידי, למשל, אם נמשיך את הדוגמא מהסעיף הקודם, במידה ומדובר על אפליקציה או אתר אינטרנט ויוחלט להגדיל את תקציבי הפרסום והשיווק, ייתכן ותורגש צמיחה מסוימת באופן מידי אך הצמיחה המשמעותית בהנחה שהפרסום אפקטיבי, תתברר כעבור זמן מה. במידה ומדובר על פעילות עסקית offline שסוכני מכירות הם אלו שמגייסים לקוחות חדשים, צמיחה בעקבות הוספת סוכן מכירות נוסף תורגש לאחר מספר חודשי עבודה ולא בהכרח במידי שכן, עליו ללמוד היטב את המוצר / השירות הנמכר, להכיר ולאפיין את הלקוחות הרלוונטיים ולגבש אופי מכירה מתאים. יש להתבונן בתמונה המלאה ולראות את כל ההנחות אלו לצד אלו ורק כך ניתן יהיה להחליט על ההשקעה הנדרשת לצורך השגת היעדים שהוגדרו. יש לשים לב שבחישוב ההשקעה אתם לוקחים בחשבון גם את ההוצאות המסווגות כהשקעות כגון, פיתוח תוכנה, הקמת אתר אינטרנט, רכישת מכונה, שיפוץ מבנה וכדומה בנוסף לאלמנטים נוספים המשפיעים על גובה ההשקעה (הון חוזר, גידול משמעותי בהוצאות לצד גידול מתון בהכנסות וכו'). במידה ולחברה אין תזרים חיובי שמאפשר "לגלגל" את הרווחים בחזרה לתוך הפעילות, יש לשקול מימון חיצוני ולהיערך לכך מבעוד מועד.

 

עדכון האסטרטגיה העסקית וריענון הנתונים העוסקים בשוק

 

תירוצים שכיחים: "זה soft side צריך להתמקד במספרים"

 

הסכנה: מיצוב מבלבל, חוסר התאמה בין האסטרטגיה העסקית לפעילות בפועל.

 

כיצד נכון לפעול: היעדים העסקיים, המטרות, הנחות הצמיחה, התמחור, המודל העסקי ומשתנים נוספים הם נגזרת של האסטרטגיה העסקית ושל החלטות המיצוב. ולכן, אין להזניח את ה soft side! יש לוודא שהוא מעודכן ותואם את הפעילות העסקית שלכם. לפעמים אתם רוצים דרך אחת אך השוק מכתיב דרך אחרת ועליכם להכיר בכך ולהגיב בהתאם למצב באמצעות שינויים אסטרטגיים (הרחבת פנייה לקהלי יעד נוספים על אלו שהוגדרו בתוכנית העסקית הראשונית שנכתבה בעת הקמה, שינוי התמחור לאור למידת הביקושים, הרחבת מקורות ההכנסה כתוצאה מהזדמנות חדשה, שינויים במבנה הארגוני ועוד…).

 

סדר הפרקים בתוכנית העסקית

מבנה תוכנית עסקית אינו גנרי ויש להתאימו  למטרות לשמן נכתבה התוכנית.
על סדר הפרקים בתוכנית העסקית למטרת גיוס הון, אפשר לקראו בהרחבה במדריך שלנו.
כאשר התוכנית העסקית נכתבת למטרות פנימיות מבנה התוכנית שונה במעט.
לרב, החלקים הראשונים שלה כוללים ניתוח מעמיק של המצב הקיים של החברה, ניתוח זה כולל בין השאר התייחסות מעמיקה לתוצאות הדוחות הכספיים של החברה; מאזן, דוח רווח והפסד ותזרים מזומנים. ניתוח התפלגות ההכנסות, לפי לקוחות, תחומים ומוצרים. ניתוח מדדים תפעוליים שונים הקשורים לפעילות החברה, ניתוח מדיי ריווחיות, גולמי, תפעולי, נקי. בחינת המבנה הארגוני, חלוקת התפקידים, ועוד.
תוכנית עסקית כזו, למטרת צרכים פנימיים מחולקת לשני חלקים בחלק הראשון מבציעם כאמור ניתוח מדוקדק של המצב הקיים ובחלק השני, בונים למעשה תחזית עתידית לפעילות החברה לשנים הבאות, תחזית אשר מבוססת בין השאר על תוצאות עבר ולא פחות חשוב על יעדים אסטרטגיים עליהם הוחלט לאחר ניתוח שוק, מתחרים וקביעת אסטרטגיה עסקית.
משקיעים רבים השוקלים ביצוע השקעה בחברה אשר כבר פועלת מתעכבים דווקא על החלק הראשון לפעמים אף פחות מעל החלק השני, הצופה פני עתיד וזאת כיוון שלתפיסתם זה החלק אשר למעשה מספק נתונים אמיתיים על פעילות החברה בפועל.
כתיבת תוכנית עסקית פנימית
כתיבת תוכנית עסקית פנימית חיונית מאד לכל עסק. יש לעדכן התוכנית פעם בשנה לפחות ולקבוע במסגרתה יעדים לטווח הקצר  – עד שנה ולטווח הארוך.
תוכנית עסקית פנימית מהווה בסיס לתקציב העבודה החודשי אשר נבדק באופן שוטף חודש בחודשו במסגרת דוח 'תקציב מול ביצוע'.
במסגרת הישיבה החודשית על דוח הביצוע, בה נוכחים גורמים מרכזיים בהנהלת החברה, יש לבחון באילו סעיפים עמדנו ובאילו סטינו. יש להגיב במהירות לסטיות בתקציב העבודה "ולתקן" תוך כדי תנועה.
הבקרה החודשית מהווה אמצעי שליטה לנעשה בעסק, אמצעי שליטה אשר מסייע לבעלי/מנהלי החברה להשאר ב-zone.
תקציב העבודה המגובש בתחילת השנה נבנה על בסיס יעדים שנקבעו בתוכנית העסקית ומעבר לבקרה פיננסית, תקציב העבודה מאפשר לנו להשאר "בשליטה", לשליטה זו השפעה פסיכולוגית, המצמצמת חרדות ומסייעת לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם הלחצים שבניהול עסק.

מהו ה Soft side בתכנית עסקית פנימית ?

בבואנו לכתוב תוכנית עסקית פנימית עבור חברה קיימת, מלבד ניתוח התוצאות הפיננסיות של החברה, יש לערוך בחינה מקיפה של תפקוד החברה ברובד הניהולי. בחינה כזו (שהיא "מעבר למספרים") מגלה לעיתים קרובות במקרים רבים על קשיים בתפקוד השוטף של החברה.
תפקוד החברה ברובד הניהולי נעשה בכמה מישורים:
1. טיפול בתחום הכספי (ניהול תזרים מזומנים, אובליגו, הנהלת חשבונות ועבודה ע"פ תקציב);
2. ניהול תחום השיווק והמכירות (מהן הפעולות שהחברה נוקטת ע"מ להגדיל את היקף הכנסותיה);
3. טיפול במלאי (האם לחברה מעקב מסודר אחר המלאי שלה, האם הוא ממוחשב);
4. ניהול ותפעול שוטף (האם יש הגדרת תפקידים ברורה, מהו המבנה הארגוני של החברה, האם מתקיימות ישיבות הנהלה ודיווחים על ביצועי החברה).
המלצות פיננסיות שנכתבות במסגרת תוכנית עסקית פנימית ייושמו בצורה המיטבית אם החברה תשכיל לשלב אותן לצד המלצות שנובעות מה – Soft Sidee של התוכנית.

אז בלי תירוצים, ובלי דחיינות – תקופה זו היא בדיוק הזמן לכתוב תוכנית עסקית פנימית לפעילות העסקית שלכם. היעזרו בטיפים ופנו אלינו לקבלת עזרה נוספת, בהצלחה!

כתיבת תוכנית עסקית לעסק בזכיינות

קיימים שני סוגי זיכיונות עיקריים: זכיינות חלקית או זכיינות מלאה

תוכנית עסקית לזכיין

כתיבת תוכנית עסקית לעסק בתחום הזכיינות

זכיינות היא שיטת מסחר לפיה רשת מסוימת, דהיינו חברה מזכה, מאפשרת לאדם פרטי או לחברה אחרת, תמורת תשלום, להשתמש במותג שבבעלותה ולעשות שימוש ברעיון של הרשת  ובמוניטין שצברה, למכירת מוצרים ושירותים.

במקרים מסוימים, הסכם זכיינות מלווה בסיוע בהקמת הסניף, הדרכת הצוות ועזרה נוספת מצד החברה המזכה. גם לאחר הקמת הסניף, החברה המזכה ממשיכה לגלות מעורבות בניהול הסניף ולפקח עליו.

בנוסף להשקעה הכרוכה בהקמת הסניף, משלם הזכיין לחברה המזכה דמי זיכיון חד פעמיים אשר יכולים להגיע לסכומים של כ  50,000 דולר ואף יותר ותמלוגים חודשיים אשר נעים בד"כ בין:4%- 6% מהמחזור החודשי, במקרים אחרים משולמים אף דמי השתתפות בפרסום  הנעים בין 1%-3%.

במקרים רבים נמצא כי הזכיין מתחייב לנהל את העסק ע"פ כללים ונהלים שנקבעו ע"י המזכה וכתוצאה מכך, מתקיימת ביניהם תלות הדדית. על היזמים אשר מעוניינים לרכוש זיכיון להבין את ההשלכות הביצועיות של תלות זו. מקרים אחרים מראים כי לעתים אין דפוס פעולה מחייב והזכיין עושה בסניף הרשת כרצונו. במקרה כזה, התלות בין השניים פוחתת ומרחב הפעולה של הזכיין גדל.

תרומת הזיכיון עבור שני הצדדים, הזכיין והמזכה, שונה זו מזו: עבור החברות המזכות, הזכיינות היא חלק מהאסטרטגיה העסקית להרחבת הרשת אשר בוודאי מנוסחת היטב במהלך כתיבת תוכנית עסקית, תכנית עסקית כזו תראה מודל עסקי אשר מבוסס בין השאר על תמלוגים שיתקבלו מהזכיינים. עבור יזמים פרטיים, הזכיינות היא השיטה המהירה ביותר להקנות להם בעלות על עסק עם סטנדרטים גבוהים ובמינימום טעויות.

 קיימים שני סוגי זיכיונות עיקריים: זכיינות חלקית או זכיינות מלאה.

  • זיכיון חלקי: זיכיון חלקי מאפשר שימוש בסמל המסחרי ללא שיטת הניהול העסקי.
  • זיכיון מלא: זיכיון מלא מאפשר שימוש בסמל המסחרי וכן, בשיטת הניהול העסקית של המותג.

כל אחד משני סוגי זיכיונות אלו יכול להתאפשר בזכיינות אזורית או בזכיינות לחנות אחת בלבד. פירושה של זכיינות אזורית היא שניתן לקנות את המותג לאזור שלם ולמכור זכיינות לחנויות בתוך האזור.

מה עשוי לגרום לחברה להעניק זיכיונות?

  • רצון להתרחבות-  חברה אשר רוצה להרחיב את עצמה עשויה להשתמש בשיטת הזכיינות. ההשקעה הגבוהה בהקמת סניף בודד, היא במקרים רבים חסם להתרחבות מהירה וכאשר השקעה זו "מגולגלת" על הזכיין, מנטרל המזכה (הרשת) את האלמנט התזרימי המהווה חסם להתרחבות מהירה.
  • ניטור הפעולות של מנהלים רחוקים-   הבקרה על אופן העבודה של מנהלים שכירים הנמצאים במרחק ממשרדי המטה יכולה להיות יקרה וקשה וללא השגחה צמודה, בעלי הרשת עלולים להקצות מאמצים לפעילויות שלא עולות בקנה אחד עם ביצועי היחידה שלהם. זכיינות עשויה לפתור קושי זה. הזכיין, פועל ומנהל את העסק מתוך תמריץ ברור למקסם את הביצועים וזאת מאחר שיש לו הון עצמי מושקע בעסק אותו הוא עשוי לאבד במידה והביצועים לא יהיו מספקים. בנוסף, הצלחת העסק תתבטא באופן ישיר בהכנסותיו שלא כמו מנהל המועסק ע"י הבעלים אך אינו זכיין.

כאשר החברה מחליטה על הענקת זיכיון, עליה לבחור מבנה שליטה רצוי. קיימים שני סוגים של מבני שליטה בזכיינות הנבדלים זה מזה במקור ההשקעה וקריטיים עוד בשלב בניית התכנית העסקית:

  • שליטה טהורה: הזכיין הוא המשקיע היחיד. הרשת נהנית מהרווחים.
  • זיכיון בשותפות: שותפות בין הזכיין לרשת עצמה. הרשת שותפה להשקעה ולא רק לרווחים.

כל מבנה שליטה מאופיין באופי אחר של התנהלות עסקית וארגונית. נבחין בין שני סוגים עיקריים:

  • ניצול- שיפור של רוטינות קיימות: התייעלות על בסיס ניסיון מעשי. פירמות לומדות מניסיון עם משאביהן העכשוויים ומשתמשות במידע זה כדי להשתפר. שיטת למידה זו מאפיינת דווקא מבנה שליטה שאינו זיכיון אלא בעלות; כאשר העסק הוא בבעלות ולא בזכיינות יש פחות רצון ומוטיבציה מצד המפעיל לחקור ולפתח שיטות חדשות מעצם היותך עובד שכיר תחת מנהלי הרשת ולא שותף ברווחים כך שרווחי החברה בעתיד הרחוק פחות רלוונטיים לגביך. במקרה כזה, נמצא חדשנות לעתים מאוד רחוקות.
  • חקירה- פיתוח רוטינות חדשות: מאפשר לרשת להסתגל לשווקים מגוונים. שיטת למידה זו מאפיינת מבנה של שליטה טהורה; כאשר הנך זכיין בשליטה מלאה אתה רואה את הצלחת העסק בהווה ובעתיד כערך עליון ושווה ערך שכן, כאשר יש לזכיין שליטה מלאה על הזיכיון, ככל שהוא יצליח יותר- כך יצמחו רווחיו. שיטת החקירה נפוצה בזכיינות של רשתות בתי קפה. ברשתות מסוימות של בתי קפה נמצא בסניפים שונים של אותה הרשת תפריט יצירתי ושונה אשר סביר להניח כי הותאם להעדפותיהם של קהל הלקוחות במקום כמו גם גימיק ייחודי או ערך מוסף המתבטא בעיצוב המקום/ בשירות אשר גם הם כמובן, מותאמים לאופי המקום ולקוחותיו.

אם כך, איזו אלטרנטיבה עדיפה?

אף אחת מן האלטרנטיבות אינה עדיפה לביצוע לבדה;  רשת הנוקטת אך ורק בגישה נצלנית לא תהיה חדשנית ועשויה לעיתים להיות לא עדכנית ולמצוא את עצמה מאחורי מתחרותיה בסביבה העסקית. באותו הזמן, ארגון שעוסק אך ורק בחקירה יכול להיכשל בראיית השינויים בעולם סביבו ולכן למצוא את עצמו מבצע רוטינה לא אופטימאלית. ולכן, יש לשלב בין המאפיינים של שתי האלטרנטיבות.

יתרונות בזכיינות:

  • העברת מידע בתוך הרשת- העברת המידע בין יחידות הרשת השונות מקנה לכל היחידות יתרון תחרותי מול יריבים שאינם רשתות. חשוב לציין שככל שהלמידה היא יותר חקרנית אצל האחד קשה יותר להעביר את המידע לאחר ולהיפך וזאת מפני שכאשר הזכיין משתמש בסוג זה של למידה הוא מכוון את אופי העסק לשוק המקומי בו הוא פועל וכך, הידע המופק ממנו פחות רלוונטי לסניף אחר ולהיפך.
  • שיטת עבודה יעילה בשווקים הטרוגניים- רשתות עוסקות בייצור, הפצה ושיווק. ההפרדה הגיאוגרפית חושפת את הרשת לתנאי שווקים מקומיים מגוונים הדורשים הסתגלות לביצועים מקסימאליים השונים ממקום אחד לאחר. מאחר והליכי אופרציה אחידה לא יכולים למקסם ביצועים בשווקים הטרוגניים הזכיינות מציעה פתרון יעיל לכך.
  • פתרון לקשיי הבקרה והפיקוח- הזכיינות מציעה פתרון אפקטיבי לרשתות גדולות אשר פזורות על רשת גיאוגרפית נרחבת ומקשות על הבקרה והפיקוח בשל היותן רחוקות זו ומזו ורחוקות מהמטה. מחסור בבקרה ופיקוח עשוי להגביר השתמטות ולהשפיע ישירות על רווחיות העסק.
  • התחזוקה נעשית ע"י הזכיין- המזכה "מוריד" מעצמו את האחריות לתחזוקתם השוטפת של כל הסניפים.
  • יעילות- זכיינים מאופיינים במוטיבציה גבוהה להצליח ולייצר רווחיות בשל האינטרס האישי שלהם הנגזר מכך.
  • חסרונות בזכיינות:
  • מבנה שליטה מגביל- ככל שקיימת יותר שליטה טהורה קשה יותר לפקח.
  • זכיין המשתמש בשיטת למידה מסוג חקירה- שיטת החקירה מאפיינת זכיינים וחושפת לסיכון גבוה. זאת מכורח היותה חדשנית, ניסיונית ולעיתים חסרת תקדים.
  • חוסר ניסיון- פעמים רבות הזכיין חסר ניסיון בניהול.
  • סיכון לפגיעה במותג- הזכיין קונה סניף של מותג. למותג יש שם ומוניטין אשר נבנו במשך שנים. הסיכון עשוי להתעורר בזיכיונות במבנה השליטה הטהורה וזאת כיוון שמבנה שליטה זה, מעצים את כוחו של הזכיין ומעניק לו שליטה מלאה. במצב כזה, קבלת החלטות שגויות או התנהלות לקויה בסניף זה, המצוי בשליטה טהורה עשוי לפגוע בשמו הטוב של המותג כולו.

אסכם בדגשים עיקריים אשר עלו ממחקרים ומצביעים על הקשר בין מאפיינים שונים של מערכות זיכיון לבין  ההצלחה/ הכישלון:

  •  גודל השקעת המזומנים של זכיין במערכת הזיכיון מגבירה את אמון המזכה בזכיין ומגדילה את מעורבותו והתמסרותו של הזכיין לסניף בשל ההון העצמי המושקע. כתוצאה מכך:
  • מערכות זיכיון חדשות אשר דורשות השקעה כספית אישית גבוהה יותר הן בעלות סיכון נמוך יותר להיכשל.
  • זכיינים בעלי ניסיון הם בעלי סיכוי טוב יותר להיות בעלי כישורי ניהול טובים יותר ולעתים גם בעלי ידע רב יותר לגבי השוק המקומי. כתוצאה מכך:
  • מערכות זכיינות בהן לזכיינים יש ניסיון מוכח הן בעלות סיכוי נמוך יותר להיכשל.
  • כאשר המרחק הגיאוגרפי בין המזכה לזכיין גדול יותר, גדלה האפשרות של הזכיין לחרוג מסעיפי ההסכם שנקבע מראש ובמקביל, גדל הקושי של המנהל לבצע ניטור. כתוצאה מכך: מערכות זכיינות המרוכזות מבחינה גיאוגרפית הן בעלות סיכון נמוך יותר להיכשל.

  קראו עוד על:

שניים עשר טיפים ליזם הנמרץ לפני הכנת תוכנית עסקית

על תוכנית עסקית וראציונאליות

מדריכי וידאו ודוגמאות לתוכניות עסקיות

 

מדען ראשי

כתיבת תוכנית עסקית לאפליקצייה

יותר ויותר יזמים פונים בשנים האחרונות לפיתוח אפליקציות

5 נקודות שכדאי ויופיעו בתוכנית עסקית לאפליקצייה

תוכנית עסקית לאפליקצייה
יותר ויותר יזמים פונים בשנים האחרונות לפיתוח אפליקציות. הסיבות מגוונות: הכסף הגדול והאקזיט הפוטנציאלי מהיר, הנגישות והפשטות (היחסית) שבפיתוח והקמה של אפליקציה, הטרנדים המתחלפים המעניקים ליזמים הזדמנויות חדשות ואולי גם היכולת להיות מעורב ולפתח אפליקציה מבלי להבין בטכנולוגיה. תהא הסיבה אשר תהא, רצוי כי בעת פיתוח האפליקציה תדעו מה המודל העסקי שלכם. להלן מדריך מקוצר לסעיפים שכדאי שיופיעו בתוכנית העסקית.
1. תכנון תקציב
את אותה אפליקציה בדיוק ניתן לפתח בתקציב שנע בין אלפי דולרים ועד מאות אלפי דולרים. רבים מפתחים במזרח הרחוק, באסיה או במזרח אירופה שם כוח העבודה זול יותר. רבים מהיזמים בוחרים לפתח בחו"ל ולבצע את ההתאמות הסופיות בתוך החברה בארץ.
התקציב נקבע בהתאם למס' קריטריונים אחד מהם הוא למשל האם לפתח ב – IOS , באנדרואיד, או בשניהם. ההחלטה נקבעת בד"כ על סמך בחינת היקף השימוש במערכות ההפעלה השונות, אנדרואיד ו – IOS, בקרב קהל היעד באזור בו נרצה להפיץ את האפליקציה שלנו. בד"כ, שכפול לשפה שנייה זול יותר מהפיתוח בשפה הראשונה. עלות פיתוח אפליקציה יכולה לנוע בגדול בטווח שבין 50 ל – 200 אלף ₪ , הפיתוח עצמו מתחלק בד"כ לשלב האפיון והעיצוב, לפיתוח האפליקציה עצמה ולפיתוח צד שרת ומערכות ניהול. טווח המחירים יכול להשתנות בהתאם למורכבות האפליקציה ושונה במקרים רבים בין קטגוריה אחת לאחרת; utilities, רשת חברתית, בידור וכד'.
גם לאחר השלמת פיתוח יש לקחת בחשבון תקציבים נוספים לצורך תיקוני באגים, שדרוגים, פיתוחים נוספים ו – fine tuning שמתבצע לאחר קבלת פידבק מהשוק. שינויים אלו יכולים להיות דרמטיים ברמת עלות ומשך פיתוח (סימן לבעיה יסודית) ויכולים להיות מינוריים. בד"כ מספקת החברה המפתחת שירותי תמיכה הכלולים במחיר, למשך תקופה המוגדרת בהסכם, לתיקוני באגים בלבד (ולא לשינויים בארכיטקטורה הכללית).
רב הכסף, תתפלאו או לא, הולך על שיווק, אלמנט הפיתוח שולי בד"כ והוא למעשה רק ההתחלה, אלא אם כן התמזל מזלכם והאפליקציה שלכם "תפסה" ורצה ויראלית ללא תקציבי פרסום נכבדים.
2. כיצד לנהל את הפיתוח
האתגר הגדול בפיתוח מרחוק הוא תפעול המפתח או צוות המפתחים מרחוק ובקרה אחר איכות העבודה. שותף טכנולוגי יכול להקל על התהליך ולנהל בפועל את צוות הפיתוח כאשר ללא שותף שכזה מלאכת הפיתוח עשויה להיות מורכבת עד בלתי אפשרית. ואם כבר בשותף טכנולוגי עסקינן: במידה ויש לכם יכולת טכנולוגית ואתם יכולים לפתח לבד את האפליקציה קחו בחשבון שעלות הפיתוח במקרה כזה תהיה העלות האלטרנטיבית שלכם, השווה לכל פעילות חלופית שהייתם עושים לשם ייצור הכנסה בזמן אותו אתם מקדישים כעת לפיתוח. יש לזכור ש"הרווח" בפיתוח עצמאי הוא לא רק כלכלי אם כי גם ברמת איכות התוצר שכן, רמת המחויבות של מפתח חיצוני לא תשתווה לעולם לרמת המחויבות, הרצון והמוטיבציה שלכם.
3. פתחו והשיקו מוצר מינימאלי (Minimal viable product)
השקת מוצר מינימאלי או גרסה "רזה" של האפליקציה היא אסטרטגיה נבונה כל עוד אתם פועלים לפי מטרות ברורות ומוגדרות ואתם עם "אצבע על הדופק". השקת גרסה "רזה" שתוגדר כפיילוט ראשוני צפויה להגדיל את סיכוייכם להשיג השקעה. המוצר הראשוני ישווק (בקטן) ויהיו בו (מעט) משתמשים פעילים אולם עמדתכם בפני משקיע פוטנציאלי תהיה טובה בהרבה לעומת הצגת תוכנית עסקית בלבד. כלומר, אם גייסתם כסף, אך לא מספיק כסף כפי שהתוכנית העסקית שבניתם דורשת, פתחו גרסה "רזה" וצרו יתרון יחסי עם מה שיש והמשיכו תוך כדי כך לחפש הזדמנויות לגיוסי הון. חשוב לציין שאם הגרסה שהושקה מתבררת כלא מספיק טובה, אתם עשויים לאבד משתמשים ולפגוע במיתוג העתידי שלכם הודות להתנסות הראשונית השלילית. המענה לאתגר זה הוא כאמור שתי המילים המופיעות בסוגריים בתחילת הפסקה: שיווק "בקטן" ו"מעט" משתמשים. לימדו תוך כדי תנועה.
4. אל תמהרו להקצות תקציבי פרסום "שמנים" כבר בהתחלה
אתם ודאי חושבים שככל שתקדימו לפרסם את האפליקציה שלכם, כך תצברו יותר משתמשים וכתוצאה מכך הגידול הוויראלי יהיה משמעותי הודות לחשיפה הרבה. בפועל מומלץ לא לפרסם "בכל הכוח" בחודשי הפעילות הראשונים שכן נרצה לגייס מסה רצינית של משתמשים פעילים רק לאחר שווידאנו את יציבות היישום ותקינותו ולאחר ששיפרנו את חווית המשתמש על בסיס התנסות המשתמשים הראשונים (UX ו – UI). כמו כן, הגדלת תקציב הפרסום בקצב מתון תאפשר לכם לבחון את החדירה הוויראלית (דבר אשר כמעט בלתי אפשרי לחזות מראש) ולהקטין את תקציבי הפרסום הדרושים להשגת היעדים.
5. אל תבססו את המודל העסקי שלכם רק על פרסום
אם גם ב – google עדיין לא בטוחים מהו המודל העסקי של -waze , גם אצלכם העסק כנראה לא יהיה פשוט יותר. השקיעו מחשבה, ערכו סיעור מוחות וחישבו על מודל עסקי מעניין שיגדיל ויגדיר את שווי המשתמשים שלכם. תוכלו לשלב מקור של הכנסות מפרסום במודל העסקי שלכם אך כדאי שמשקלו יהיה זניח לעומת מקורות ההכנסה האחרים. אם בחרתם כך, אל תמהרו לדרוש מהמשתמשים שלכם תשלום אלא גרמו להם להבין עבור מה הם משלמים ורק אחר כך דרשו מהם תשלום . כיצד תעשו זאת? באמצעות מודל משולב המכונה פרימיום (Free + Premium) המאפשר להם להתנסות באפליקציה ללא תשלום כאשר במהלך השימוש יתגלו מספר פיצ'רים חסרים המשמעותיים לחוויית המשתמש. ההתנסות החלקית תעודד את המשתמש לשלם.