על פתיחת מסעדה, עיצוב התפריט ותכנית עסקית מקצועית

/0 תגובות/ב /על ידי

אוכל ועיצוב הם שילוב מנצח

זהות גרפית של המסעדה

 אוכל ועיצוב הם שילוב מנצח ובדיוק בזה יעסוק ניוזלטר החודש.
לצורך המשימה המורכבת… 🙂 אנחנו שמחים לארח את המעצבת שלנו טליה ברגר ספיבק.
טליה מלווה אותנו כבר כמה שנים והיא זו שאחראית בין השאר על הדוורים המעוצבים שאתם מקבלים מאתנו בחגים.  לטליה ניסיון עשיר ואהבה אמתית לעיצוב בין השאר בתחום המזון וההסעדה.
למגוון עבודות של טליה, בקרו באתר www.taliadesign.co.il
ובדף הפייסבוק  https://www.facebook.com/TaliaDesign
 אז יאללה, מתחילים..
כמה מכם שמעו פעם מישהו אומר שהחלום שלו זה לפתוח מסעדה ? מניחה שכמה מכם שמעו (מס' הפניות ל – GONOGO המתמחה בכתיבת תכניות עסקיות בתחום ההסעדה הוא הוכחה ניצחת לכך… )
רבים אוהבים לבשל ולארח, אוהבים להאכיל חברים ומשפחה, אלה מצדם, כשהם נהנים מהחוויה מעודדים אותם שהם " חייבים לפתוח מסעדה”.
תוכניות בישול וריאליטי סביב בישול הפכו מזמן לתוכניות קבע על מסך הטלוויזיה שלנו.  מסעדות מלאות גם בימים שבהם מספרים לנו על מיתון . מי מאתנו לא אוהב ללכת למסעדה או בית  קפה?
אנחנו אוהבים את החוויה, את הריחות והטעמים, את המרקמים, את הקולות, את היופי של המנות . זו חוויה העוטפת את כל החושים שלנו . אנחנו נהנים מהאוכל, מהשירות, מהסאונד ברקע ואפילו מהתאורה . אל כל אלה, משתלבת בצורה הומוגנית –  הזהות הגרפית (" המיתוג " כפי שנהוג לומר ).
הלוגו, התפריטים, כרטיסי הביקור, הפלייסמטים, המפיות, הקיסמים והמגבונים הלחים, שלט הכניסה, שלטי ההכוונה ושלטי השירותים. הסינרים של המלצרים, הכובעים של הטבחים, העיצוב על הקירות והמדבקה על הויטרינה, המודעה בעיתון, הפוסט בפייסבוק, אתר האינטרנט. כל אלה ועוד, מהווים חלק מהזהות הגרפית של המקום ועליהם להשתלב עם עיצוב המסעדה עצמה, עם רהיטי העץ או רצפת הבטון, עם התאורה הרומנטית או הבר הניו יורקי, עם המטבח הפתוח או עם האי הקלאסי במרכז המסעדה, עם מנת השקשוקה או פלטת פירות הים, עם ההפוך והעוגה או עם כוס היין והסטייק .
בכוחה של הזהות הגרפית של מסעדה , להכתיב , לא פחות מבחירת הריהוט ומחירי המנות את אופי המסעדה .
 אז מה היא זהות גרפית?
למרות שגם אני חוטאת לזה ומגדירה לא פעם את מה שאני עושה כמיתוג, מה שמעצבים כמוני עושים זה הבסיס למיתוג. יצירת זהות גרפית ( Graphic Identity ) כוללת וקונסיסטנטית מהווה את הבסיס היציב וההכרחי לזהות מותגית ( Brand Identity ).
יצירת זהות גרפית היא הדרך לייצג את המותג (במקרה שלנו – את המסעדה) באמצעות מספר מרכיבים קריטיים : הלוגו , השם , הצורות , האותיות (פונטים) והצבעים אשר יחד , במערכות יחסים ביניהם, יוצרים מערכת בעלת זהות מוגדרת ואחידה השומרת על ערכי המותג והיא באה לידי ביטוי באלמנטים השונים במסעדה .
 זהות גרפית טובה כוללת:
לוגו מעוצב – בין אם סמל ובין אם משחק עם האותיות המרכיבות את השם. לוגו שמעביר במינימום אלמנטים מקסימום מסר / משמעות
פלטת צבעים – בדרך כלל ייבחר צבע מוביל אחד וכמה צבעים נלווים נוספים (אחד או שניים) וייקבע אופי הצבעים בהתאם לאופי המקום (האם אלה צבעים קונטרסטים, עזים, פסטלים, מונוכרומטיים וכו').
אותיות (פונטים) – יש לבחור אותיות בעלות אופי וצורות המתאימות לקונספט של המקום (גאומטריות ישרות, מסולסלות ואלגנטיות, מודרניות או רטרו כמו של פעם …) ונדרשת אחידות בשימוש של הפונטים באלמנטים השונים.
תמונות/אלמנטים גרפיים אחידים – אם הזהות הגרפית כוללת תמונות מצולמות, כל התמונות צריכות להיות מצולמות בצורה זהה מבחינת זווית הצילום, התאורה, המרחק. ה Look and Feelשלהן צריך להיות אחיד. אם הזהות נוצרת דרך רישומים, איורים או שפה קווית – עליהם להיות אחידים.
מעבר לכך, חשוב מאד לפני שמקבלים כל החלטה לגבי הזהות הגרפית ולפני שמתחילים לשרבט סקיצות, להבין את הקונספט של המסעדה, להתעמק בתפריט, לברר מי יהיה קהל היעד וחשוב מאד, לראות את המקום, את המבנה שלו, להיפגש עם אדריכל או מעצב המסעדה ויחד איתו להגיע להחלטות עיצוביות כדי לתכנן ולעצב את האלמנטים הגרפיים כך שישתלבו הומוגנית עם המקום.
זהות גרפית מוצלחת היא כזו שלא משנה איפה מתקיים " מפגש " בין הלקוח לבין המסעדה
( בתפריט, באתר האינטרנט או במודעה בעיתון ) הלקוח מזהה מיד שמדובר במסעדה הספציפית .
ולבסוף כמובן, איך לא, צריך ביטוי כספי בתכנית העסקית שלכם, לעלות למ"ר שנגזרת מכמה "השתגעתם" בעיצוב..
 בהצלחה,
טליה

תוכנית עסקית ואינטואיציה אישית

/0 תגובות/ב /על ידי

אחד מכל 8 עסקים נמצא בסכנת סגירה מידית

האם לסמוך יותר על תוכנית עסקית או על תחושת בטן

אחד מכל 8 עסקים נמצא בסכנת סגירה מידית.
כ-90% מהאפליקציות מוסרות ממכשירי הסלולר תוך חודש ממועד הורדתן.
כשליש מהמסעדות נסגרות כבר בשנה הראשונה לפעילותן. 
העולם העסקי הפך בעשורים האחרונים למורכב ורווי מתחרים מתמיד, כך שסיכויי ההצלחה של מיזמים נמוכים מתמיד.
אחת העצות השגורות ביותר במצבים של קבלת החלטות ובהכרעה בנוגע למהלכים עסקיים בפרט היא "סמוך על האינסטינקטים שלך". ניתן לראות כי רבים נוטים לאמץ גישה זו- מסקר שנערך בקרב מנהלים בכירים עולה כי כ-45% מהם מעדיפים להסתמך על תחושת הבטן שלהם מאשר על עובדות ונתונים ולפעמים אף תוך דילוג שלב כתיבת תוכנית עסקית. ואכן, כולנו מכירים את הסיפורים של חברות כמו Airbnb שהחלו עם חזון ואינטואיציה, זכו לדחייה מצד משקיעים והפכו לסיפור הצלחה.
עם זאת, על כל סיפור הצלחה ישנם רבים אחרים שנשענו על האינסטינקטים שלהם ונחלו כישלון. אנו נוטים לזכור את סיפורי ההצלחה ולהתעלם מסיפורי הכישלון, במידה רבה מאחר ונוח לנו להאמין בכוחה של האינטואיציה. חשיבה כזאת מאפשרת לנו להאמין שרעיון טוב מבטיח יישום מוצלח ופוטרת אותנו מלבחון את כלל השיקולים והאילוצים שיש לקחת בחשבון בבואנו לבצע מהלך עסקי שיגובה בתוכנית עסקית מקצועית. קבלת החלטות על סמך אינטואיציה גורמת לנו להרגיש מיוחדים, להאמין שניחנו בכלים לדעת מה הצרכן רוצה ולאיפה השוק הולך, באופן שכל נתון, סקר או ניתוח סטטיסטי לא יוכל לנבא או לשקף.
אחד הגורמים השכיחים שיזמים נוטים להתעלם מהם בבואם לקבל החלטה מכרעת בנוגע להשקת מוצר או שירות חדש, או לחילופין בכניסה לשוק לא מוכר, הוא אפיון קהל היעד. רבים מניחים כי מוצר או שירות טוב יצליח בכל מקום ובכל זמן ומדלגים על שלב סקירת השוק, הכולל זיהוי מגמות קיימות, בחינה של המתחרים ואפיון של צרכי הלקוח.
עד שנת 1992 חברת דיסני רשמה שורה ארוכה של הצלחות בתחום פארקי השעשועים. הפארק הראשון שפתחה דיסנילנד בקליפורניה כלל מתקני שעשועים אשר הפיחו חיים בסיפורים הקלאסיים של דיסני לצד אטרקציות הנשענות על ניואנסים מהתרבות האמריקאית. הפארק שנפתח בשנת 1955 זכה להצלחה מידית, אשר שוחזרה בפארק שני אשר נפתח בפלורידה בשנת 1970 ובפארק נוסף אשר נפתח ביפן בשנת 1983. הצלחת הפארק ביפן הובילה את מנהלי החברה להחליט לפתוח פארק נוסף בפריס, צרפת. החברה בחרה בפריס בעיקר על סמך תחושה שמיקומה המרכזי של העיר עבור מיליוני תושבים בצרפת ועבור תיירים מרחבי אירופה ככלל, יספיק כדי לשחזר את הצלחת החברה בארה"ב ויפן. עוד טרם פתיחתו זכה דיסנילנד פריס לקיתונות של ביקורת מצד תושבי צרפת אשר יצאו כנגד השימוש בפארק באלמנטים השאובים מהתרבות האמריקאית המהווים בעיני צרפתים רבים סמל לתרבות השפע והצריכה. חוסר ההתאמה לקהל הצרפתי לא נגמרה שם- מדיניות האיסור על מכירת אלכוהול בשטחי הפארק הממה את הצרפתים המורגלים לשתיית יין בארוחות, האוכל שהוצע בפארק ובבתי המלון בשטחו לא תאמו לחיך המבקרים, ניכר חוסר ההתאמה בין שיטת ניהול העובדים לתרבות המקובלת בארגונים מקומיים ונרשם חוסר נכונות מצד אירופאים לבלות בפארק יותר מיום או שניים, זאת בניגוד לפרק הזמן הממושך שציפתה לו החברה על סמך המתרחש ביתר הפארקים בעולם. כתוצאה מכל אלה ב-1994 רשם הפארק הפסד נצבר של כ-2 מיליארד דולר ופתיחתו נחשבת למקרה קלאסי של חוסר תכנון מקדים וכשל בהתאמה לקהל המקומי.
גם בישראל ניתן לראות לא מעט דוגמאות לרשתות בינלאומיות מצליחות אשר היו בטוחות שיוכלו להעתיק את הצלחתן במדינות אחרות לשוק הישראלי וכשלו במשימה. דנקן דונאטס המפעילה כ-9,700 סניפים בכ-31 מדינות בעולם פתחה סניף ראשון בישראל בשנת 1996. חוסר הצלחתה של החברה לקלוע לטעמו של הלקוח הישראלי ושגיאות עסקיות שונות הובילו את הרשת להפסיק את פעילותה בישראל בשנת 2001. באופן דומה, סטארבקס, רשת בתי הקפה הגדולה בעולם, פתחה 6 סניפים בישראל תוך שנתיים אך זכתה במהירות לתגובה קרירה מצד הקהל הישראלי, אשר התרגל לטעמו של האספרסו האיטלקי ולא מיהר לעבור לשתות את הקפה האמריקאי. זכיינית סטארבקס בישראל לשעבר, חברת דלק, צברה עד שנת 2003 הפסדים בגובה כ-15 מיליון ₪. מנכ"ל הרשת בישראל לשעבר תלה את האשמה דווקא בבחירה לא מושכלת להעדיף פתיחה של סניפים באזור המרכז, בו התבססו כבר רשתות קפה ישראליות מצליחות, על פני פתיחת סניפים בפריפריה. דוגמאות נוספות הן רשת המזון המהיר KFC (Kantaki Fried Chicken) ורשת בתי הקפה The coffee bean & tea leaf, אשר כשלו גם הן בניסיונן לזכות באהדת הצרכן הישראלי.
הסיפור של דיסנילנד פריס, סטארבקס ושאר העסקים שנימנו לעיל מלמד לקח חשוב הרלוונטי לכל מיזם חדש או לעסק המרחיב את פעילותו- על אף שתחושת בטן יכולה לסייע פעמים רבות בקבלת החלטות, ויתור על תכנון מקדים הכולל תוכנית עסקית ועל אפיון מעמיק של קהל היעד מקטינים עד מאוד את הסיכוי של מיזם לצאת לפועל ולהצליח.
תוכנית עסקית נכונה, הכוללת למידה מקיפה של השוק, אפיון של צרכי קהל היעד, גיבוש אסטרטגיה לפעולה ובניית תחזית פיננסית מבעוד מועד לשם הערכת כדאיות המיזם, הינה חיונית ובעלת חשיבות מכרעת להצלחת כל מיזם.

תוכנית עסקית לפעילות מעבר לים

/0 תגובות/ב /על ידי

קחו בחשבון את עלויות ההובלה, הנפקת האישורים והשחרור ממכס

קטן לך פה? זו העת לצאת מעבר לים

אז החלטת שאת הולכת על זה ולא סתם ברמה הלוקאלית את רוצה לעשות את זה ברמה הגלובאלית, כי ישראל כבר קטנה עלייך..

בדקת את השוק, הבנת מי נגד מי וגיבשת הכול בתוכנית עסקית מקצועית שתתווה לך דרך ותגדיר בדיוק מה את צריכה לעשות כדי להרים את כל הסיפור הזה. כבר כמה שנים החברה שלך מוכרת פה בביצה המקומית ועכשיו את מרגישה שהגיעה הזמן לצאת לחו"ל.

ישנם כמה פרמטרים שכדאי לקחת בחשבון כאשר מדובר בעסק של ייבוא ויצוא. אנו חיים בכפר גלובלי והמרחק בין מדינות הולך ומצטמצם, אבל עדיין קיימים מספר חסמים למעבר של סחורות בין מדינות:

  • רגולציה – חסמים רגולטורים יכולים להיות החל מאישורי חוקיות ייבוא (עליהם נרחיב בהמשך) עבור סחורות מסוגים שונים וכלה במגבלת כמות – מכסת יבוא – עבור סחורות מסוג אחר.
  • מכס – הרשות האחראית לנטר את מעבר הסחורות בגבול, הן בתחום הביטחון והבטיחות והן באכיפת הרגולציה והחקיקה לגבי סחורות. אל מול המכס ניתן אמנם לפעול באופן עצמאי אך רצוי להיעזר בגורם מקצועי – עמיל מכס – לשם טיפול בהליכים מול המכס.
  • שילוח – באיזה סוג שילוח כדאי לבחור? ככלל קיימים 3 קטגוריות – אווירי, ימי ויבשתי אשר תחת כל אחת מהן קטגוריות נוספות כגון אקספרס, פרייט (FREIGHT) ועוד. לכל אחד מהסוגים עלויות ומחירים שונים וישנן מספר חברות שילוח שנותנות שירותים בחלק או בכל התחומים.

נתחיל מהסוף – סוג שילוח, בהתאם לתוכנית העסקית כדי לבחון את סוג השילוח המתאים לך, לרוב הדבר נובע מהגדרות השוק אליו נכנסים – באם מדובר על שוק עם התפתחות מהירה ושינויים רבים אולי שילוח אקספרס מהיר יתאים. שילוח זה לרוב אורך בין יום אחד למספר מועט של ימים. לכך מצטרפות עלויות הובלה גבוהות יחסית המחושבות על פי משקל – פיזי או נפחי (לרוב ביחס של 1:5 ), יש לקחת זאת בחשבון כאשר מבצעים תחזית פיננסית לעסק שכן עלויות הללו יגדילו בהכרח את סעיף עלות המכר, את הגידול בעלות המכר ניתן "לגלגל" על הלקוח ואז המחירים לצרכן יהיו גבוהים יותר או לספגו את הגידול ואז תהיה שחיקה ברווח הגולמי. . במידה ומדובר על עסק בעל מלאי גדול לטווח ארוך שנמכר לאורך זמן רב – יכול להיות ששילוח ימי יתאים יותר, שכן המחירים בו זולים יותר לק"ג וניתן להעביר כמות סחורות רבה יותר בכל משלוח. בשילוח ימי זמני ההובלה ארוכים יותר ולרוב לוקחים מספר שבועות.

רגולציה ומכס –  ניתן להפריד אותם אך לרוב מגיעים יחדיו, סחורות מסוגים שונים נדרשות לעמוד בתקנים שונים. כך לדוגמא מוצרי חשמל רבים חייבים באישור מכון התקנים לשם הבאתם לארץ. לרוב הדבר דורש הבאת דוגמא מקדימה של המוצר וביצוע הליך הוצאת אישורים מגורמים ממשלתיים שונים וכרוך בתשלום, זהו גורם נוסף שיש לקחת בחשבון בעת כתיבת התכנית העסקית מאחר והוא מכתיב זמני התחלת מכירה של המוצר, עלויות של הסמכה וקבלת אישורים שונים ולעיתים עלול ליצור מצב עסקי של NOGO   וזאת במידה ולא ניתן להשיג את האישורים הדרושים. עוד צריך לקחת בחשבון כי את חלק מהסחורות ניתן להעביר בסוג שילוח אחד אך לא באחר – לדוגמא – סוללות, אשר נחשבות לחומר מסוכן, ניתן להעביר רק בכמות קטנה ומוגבלת בטיסה (שילוח אווירי) אך בכמויות יותר גדולות בשילוח ימי.

הדבר נכון גם לגבי ייצוא סחורות- במקומות שונים בעולם ישנן רגולציות ונהלים שונים לגבי כל סוג סחורה ורצוי לבדוק מראש מול הלקוחות או גורמים במדינות היעד מה הן המגבלות לגבי סוג הסחורה הספציפית אותו אנו מעוניינים לייצא. בדיקה מראש תמנע עיכובים בהגעת הסחורה ללקוח וקבלת אישורי ייבוא במדינות השונות, אמנם לרוב האחריות לשחרור המשלוחים ממכס חלה על מקבל המשלוח אך יצואן שמכיר את המסמכים והאישורים הדרושים יוכל לספקם מראש ולחסוך ללקוחותיו "כאב ראש". דוגמא טובה לכך היא ה- FDA – רשות התרופות והמזון האמריקאית אשר מבקרת כל משלוח מזון, תרופות, מוצרים קוסמטיים או אלכוהול אשר נשלחים לארה"ב ועל כל יצואן המייצא צריך להיות בידאישור והסמכת FDA על מנת שיוכל להעביר מוצרים אלו לארה"ב.

את הביקורת על הסחורות מבצעת רשות המכס בכל מדינה, ביקורת זו כולל בדיקות בטיחותיות – כולל פתיחה ובדיקה פיזית של סחורות, סריקות שיקוף של חבילות, בדיקת ניירת מלווה, גביית מכס, מע"מ, מסי קנייה ואגרות שונות. לעיתים המכס ידרוש הצגת אישורים כאלו ואחרים מהיבואן – אשר עליו להציג או להנפיק לשם שחרור הסחורה – מרבית חברות השילוח מספקות גם שירותי עמילות מכס בתשלום, ופועלות כמתווכות בין המכס והיבואנים הן מצד העלאת הדרישות של המכס והן מצד קידום שחרור המשלוח לטובת היבואן. ניתן לשכור גם את שירותיהם של עמילי מכס פרטיים אשר מתמחים בשחרור סחורות ויטפלו עבור היבואן בכל האספקטים של שחרור המשלוחים. את העלות של שירותים אלו רצוי לבחון ולהכניס כחלק מהתכנית העסקית.

לסיכום:
בעסק שמעוניין לשלב פעילות ייבוא וייצוא יש להתחשב בגורמים הנובעים מתהליך השילוח הבינלאומי. לקיחת כלל הגורמים בחשבון בעת כתיבת התכנית העסקית תביא לכתיבת תכנית מוצלחת ובעלת תחזיות מדויקות יותר לפעילות העסק. קחו בחשבון את עלויות ההובלה, הנפקת האישורים והשחרור ממכס כחלק מעלויות התפעול של העסק ותוודאו שהכל ידוע מבעוד מועד.

 

מחשבה יצירתית בדרך לתכנית עסקית

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

איך מתרגמים רעיון יצירתי לתוכנית עסקית

קרה לכם שאמרתם "איך לא חשבתי על זה קודם" כששמעתם שמישהו אחר הקדים אתכם רק בקצת? רבים מאתנו חושבים לא מעט על "הדבר הבא" שיבוא ויכבוש את השוק, אך מעטים מגיעים לרעיונות מקוריים וישימים ועוד פחות מגיעים למימושם. אז מה עושים כמחפשים רעיון למיזם ולא מוצאים?

אז הרבה לפני שאתם נגשים למלאכת כתיבת התוכנית העסקית שלכם, רצוי שהייה לכם איזשהו רעיון ביד.. לשם כך, מומלץ לעשות לבצע כמה תרגילים פשוטים שיעזרו לכם לפתח את החשיבה היצירתית והדמיון, ממש כמו ילדים. בשלב זה אין לחשוב כלל על ההשקעות כספיות, על רווחים ועל הקושי שבהקמת המיזם, מה שצריך לעשות זה פשוט להפליג עם הדמיון – בלי ביקורתיות. ניתן לעשות סיעור מוחות ולשתף את החברים או השותפים, בסביבה חדשה שלא מהווה חלק מהשגרה שלכם, זה יכול להיות בפארק, בחוף, במסעדה וכו'.

לפיתוח החשיבה היצירתית ניתן להתחיל במשחקים שיחברו אתכם בהדרגה לכדי לרעיונות שאפילו לא דמיינתם עליהם.

משחק השילובים – ניתן לשלב סוגי חפצים שונים אחד עם השני, ושוב זכרו, ללא ביקורת. קחו זוגות חפצים שאתם רואים או חושבים עליהם ופשוט תתחילו לחשוב על שילובים דמיוניים ומוזרים שלהם כך שתהפכו אותם למוצר, רבים מהמוצרים שאנו מכירים כיום הם למעשה שילוב של 2 או יותר מוצרים,  לדוגמה  ספסל עם כובע הוא ספסל מקורה, כיסא וכרית הוא כיסא מרופד וכו', נסו להגיע בהכרח גם לשילובים כמה שיותר מופרחים שלכאורה לא מתאימים ולחשוב על דרכים לשלבם ולהפכם למוצר. ניתן גם להתמקד במוצר אחד ולהתחיל לשלב אותו עם מגוון מוצרים שונים. תרגלו את השילובים עד שתרגישו שאתם מתחילים בקלות לשלב מוצרים ומקבלים רעיונות רבים ואף טובים, בדרך כלל זה מתחיל לקרות כבר אחרי רבע שעה (תלוי עד כמה אתם יצירתיים). אם אתם עושים זאת עם אנשים חשוב שתהיו עם כאלה שאתם מרגישים בנוח אתם כך שלא ימנעו ממכם להפליג בדמיון – safe environment .

משחק נוסף לפיתוח החשיבה היצירתית הוא משחק השדרוג – קחו חפץ כלשהו ותתחילו לחשוב מה ניתן להוסיף אליו כדי לשדרג אותו. אחת הדוגמאות לכך היא כיסא, יש לכיסאות כיום ריפוד, גלגלים, מגשים לאוכל, מסכי טלוויזיה, שולחן, כרית וכו'. דוגמאות נוספות לשדרוגים כאלו הם טלפונים ומכוניות שהשתדרגו הרבה מעבר למטרה הראשונית שלשמה הם נוצרו.

אם אתם מרגישים כבר מספיק יצירתיים, תחשבו על פעולה שעשיתם בעבר או משהו מחיי היום-יום שלכם שהיה חסר והיה מאוד מקל עליכם אילו זה היה קיים. נסו להתמקד בדברים הקטנים והפשוטים, זכרו שככל שהמוצר פשוט כך יהיה יותר קל לייצרו ולשווקו בהמשך.

נסו להגיע למספר גדול של רעיונות (עם טכניקות אלו תוכלו בקלות להגיע לכ-100 רעיונות ויותר תוך שעה)

אם באמת הגעתכם לרעיונות רבים, בטוח שהתחלתם כבר להרגיש אילו מהם עוררו בכם יותר התלהבות ונכונות, צמצמו את כל הרעיונות על מנת להישאר עם כמה בודדים. כך שתעברו לשלב שבו תתחילו לחשוב "מעשית". בדקו לפני האם קיים מוצר כזה, ניתן לבצע בדיקה פשוטה בגוגל, שימו לב שמוצרים רבים קיימים בחו"ל לכן תכתבו צירופים שונים המתארים את ההמצאה שלכם גם באנגלית, ניתן לחפש בGoogle Patents האם רשום פטנט בנושא או בשלב מאוחר יותר לפנות לעורכי פטנטים שיחפשו בצורה יותר מקצועית. ההמלצה היא לדרג את הרעיונות לפי רמת המעשיות שלהם.

נבדוק את המעשיות לפי כמה קריטריונים לבדיקה ראשונית, יש להשתמש בידע הקיים אצלכם, במקורות המידע וגם ייעוץ עם מומחים בתעשייה (אל תפחדו להפעיל קשרים בכדי להשיג את המידע):

  • פיתוח – האם יהיה מורכב? כמה זמן יקח?  מה ההערכה של ההשקעה הראשונית הדרושה?
  • ייצור – יצרנים קיימים ומיקומם, השערה בנוגע לעלויות חומרי הגלם
  • חדשנות המוצר וסקירת שוק – עד כמה אתם מביאים חידוש? האם קיימים מוצרים דומים בשוק?
  • רגולציה ובטיחות המוצר – האם המוצר עומד בתקנים הנדרשים, האם בטיחותי?
  • מכירה ולקוחות – המכירה יכולה להיות עצמית או דרך רשתות, לאיזה קהל יעד נרצה לשווק אותו?

יש לקבוע מהי מסגרת הזמן אותו אנו מציבים עבור בחירת המיזם ופיתוחו. כמובן ככל שיש לכם היכרות גבוהה יותר עם התחום והמוצר דורש שימוש בכישרון שלכם או של קרוביכם, כך יותר קל להביאו מהדמיון למציאות, השתדלו לבחור במוצר יותר פשוט ונוח לביצוע, יכול להיות לכם רעיון הכי מטורף ומקורי, אבל אם לא תוכלו להפוך אותו למציאות הרי שכל התהליך לא ישנה.

מומלץ להתייעץ עם אנשים קרובים בכדי לשמוע את דעתם, במידה וקיבלתם פידבק חיובי מומלץ לעבור למעגל הרחב יותר, חשוב לשמוע ביקורת ולקבל אותה, אך להיזהר מהסקפטיים והפסימיים. טעות נפוצה של יזמים היא לא לשתף מחשש של גניבת רעיון, זו חשיבה שמביאה להסתגרות ומפחיתה את הסיכוי לביקורת בונה ורחבה, לכן אם אתם רוצים "לבדוק את השטח", ולקבל מידע כמה שיותר נכון מהימן תחשפו את הרעיון שלכם שכן אם אתם להוטים להוציא אותו לפועל, אף אחד לא יעזוב את שגרת חייו בכדי לעשות אותו במקומכם.

השלב הבא הוא כתיבת תכנית עסקית שתבחן את גובה ההשקעה הדרושה, ההחזר על ההשקעה, השוק בו תפעלו, הרווחים או ההפסדים הצפויים והתשואה על ההון. תכנית עסקית גם תעזור לכם למקד את המטרות, תספק צפי מציאותי ככל האפשר ותסייע לכם להשיג את המימון הנדרש .

על מעצבי מוצרים, כותבי תכנית עסקיות ומה שביניהם

/0 תגובות/ב /על ידי

ברור כי תהליך כתיבת תכנית עסקית מעלה סוגיות הנוגעות לעיצוב המוצר ולהיפך

על הקשר בין עיצוב מוצר להכנת תוכנית עסקית

אז אתם דווקא חזקים בעולם האמיתי, הכנת תכנית עסקית אפליקציה זה פחות בשבילכם, לכם יש מוצר שאפשר להרגיש אולי אפילו להריח, כזה שיכול אפילו להישבר אם הוא בטעות נופל..
הרעיון בראש ועכשיו רק צריך למצוא את מעצב המוצר המוכשר שיהפוך את החלום למציאות שתתורגם לתזרים מזומנים חיובי.
אז מה עושים קודם? מעצבים מוצר או לפחות אב טיפוס, או כותבים תכנית עסקית?
אולי בכלל שני התהליכים המאוד חשובים הללו צריכים להתרחש במקביל?
שיתוף הפעולה בין חברת GONOGO לחברות השונות והמצוינות הפועלות בארץ העוסקות בעיצוב מוצרים נמשך כבר למעלה מ – 15 שנה, במסגרתו, שני הצדדים נהנים מהפרייה הדדית לטובת לקוחותינו המשותפים.
ישנם מספר קווי דמיון בין תהליך כתיבת תכנית עסקית לתהליך עיצוב מוצר;
תחילה, בשני התהליכים יש להבין את הצורך למוצר ולהגדיר את קהל היעד, מיהו הלקוח הפוטנציאלי ומה מאפייניו, מאפיינים אלו כוללים בין השאר; מיקום גיאוגרפי, טווח גילאים (ילדים/מבוגרים), מעמד סוציו-אקונומי, האם קהל היעד הינו עסקי או פרטי ועוד..
לאחר מכן, מי הם המתחרים ואילו מוצרים קיימים כבר בשוק, למעצב המוצר יהיה חשוב להבין בין השאר את מאפייניו הפיזיים של המוצר המתחרה; עיצוב, חומרים, גודל ועוד…לכותב התוכנית יהיה חשוב לדעת  מה המענה אותו מספק המוצר המתחרה והאם המוצר שלנו יכול לייצר יתרון יחסי על פניו, כמו כן חשוב יהיה לבחון מהו טווח מחיריהם של מוצרים דומים בשוק.
אחד המשתנים החשובים ביותר אשר מוטלים בד"כ על כתפיו של מעצב המוצר הוא להעריך מה היא עלות הייצור ליחידה ולבנות מטריצה אשר תקבע כמה יעלה המוצר בייצור כמויות משתנות, זהו למעשה אחד הנתונים החשובים ביותר המופיעים בתוכנית עסקית למוצר צריכה, בלעדיו יהיה קשה מאד להמשיך בכתיבת התוכנית העסקית.
מחיר העלות ומחירי המתחרים יסייעו להבין למעשה את שרשרת הערך (Value Chan)  שלנו – ע"מ שנבין את מחיר היעד אותו יהיה מוכן לשלם לקוח הקצה, תחילה יש להבין מהי הרווחיות הגולמית שכל שחקן בשרשרת הערך (Value Chain) בענף (יצרן-סיטונאי-מפיץ-קמעונאי) מצפה לקבל, הכלל דרך אגב אומר כי מפיץ יצפה לקבל בין 20%-35% ו – retail   ישאף לרווח גולמי של לפחות 50%, הכול כמובן תלוי בענף ובאופי המוצר.
כדי לקבל החלטות הנוגעות למחיר המכירה, יש לגבש אסטרטגיה עסקית ושיווקית ואחריות זו מוטלת בד"כ על כתפיו של כותב התוכנית; האם נכון שהמוצר יופץ דרך חנויות Retail או לחילופין ב Online, או גם וגם, האם המוצר יהיה High-End וישווק בחנויות מתמחות/יוקרה או לחילופין האם הוא יותאם לשוק הרחב וישווק בחנויות DIY-עשה זאת בעצמך.
לצורך הערכת פוטנציאל ההכנסות מהמוצר, רצוי לבצע ניתוח כמותי של השוק, הנעשה במסגרת כתיבת תכנית עסקית, זה יסייע בקבלת החלטות חשובות הנוגעות לחדירה לשוק, קצב הצמיחה הפוטנציאלי ונכונות השוק לקלוט המוצר שלנו.
והאמת, יש עוד הרבה מאד נושאים שיש לבחון במהלך תהליך הכנת תוכנית עסקית…
אז מה עושים קודם? מעצבים מוצר או לפחות אב טיפוס, או כותבים תכנית עסקית?
ברור כי תהליך כתיבת תכנית עסקית מעלה סוגיות הנוגעות לעיצוב המוצר ולהיפך – תהליך עיצוב מוצר מעלה סוגיות עסקיות, לרב, רצוי תחילה להעריך את גדול השוק ופוטנציאל הצמיחה שלו, קהל הלקוחות והמרווחים באופן והכול במסגרת כתיבת תוכנית עסקית וזאת טרם נגשים למלאכת עיצוב המוצר. יחד עם זאת, בסופו של דבר, כותב התוכנית יהיה חייב להיעזר בשירותיו של מעצב המוצר על מנת להעריך עלויות ייצור, מחיר מכירה ולגזור רווחיות גולמית.
שילוב כוחות מקצועי בין כותב התוכנית למעצב המוצר הינו פתרון אידיאלי אשר מביא לרב לתוצאות הטובות ביותר. סיעור המוחות בין שני בעלי מקצוע בעלי התמחות שונה אבל גם קצת דומה עשוי לעשות את ההבדל בין כישלון להצלחת היוזמה העסקית.
בהצלחה,

כשהעסק המשפחתי יושב אתכם לשולחן החג

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

תוכנית עסקית לעסק משפחתי

עסק משפחתי הוא עניין מורכב ומאתגר. הוא משלב מושגים המגיעים מעולמות תוכן שונים: "משפחה" ו"עסקים" וככזה, הוא מצריך התייחסות מיוחדת ודרך התנהלות שונה, בכל הנוגע לנושאי הליבה העומדים בבסיסו של כל עסק "רגיל". על מגוון המאפיינים הניהוליים, הארגוניים והעסקיים נוסף הרובד של היחסים הבין- משפחתיים, שעשוי, לעתים, להשפיע על אופן ניהול העסק וקבלת ההחלטות, או אף להפוך למקור למתחים ועימותים.
ההחלטה על הקמת עסק משפחתי או כתיבת תוכנית עסקית לעסק משפחתי, מצריכה – כמו בכל עסק, ואולי אף יותר – תהליך קפדני של תכנון ובנייה זהירה, בחינה מדוקדקת של כל הסוגיות המרכזיות בניהול העסק תוך התייחסות לפן המשפחתי והיחסים הבין- אישיים המתקיימים בתוך המשפחה.
כיצד ניתן, בכל זאת, לשלב בהצלחה בין עסקים ומשפחה?
אחת הדרכים לעשות זאת, היא באמצעות תוכנית עסקית-משפחתית, המעגנת את התהליכים הנדרשים ואת המודל העסקי-משפחתי הנכון.
תכנית עסקית לעסק משפחתי תהווה מסמך יסוד ותגדיר קווים מנחים להתנהלות תקינה
  • הגדרת נהלי עבודה ואופן קבלת ההחלטות – לא בכדי מדובר רבות על הפרדה בין "הבית" ל"עבודה". כשמדובר בעסק משפחתי, עניינים עסקיים ואישיים נוטים להיות מעורבים אלה באלה, ולזלוג אל המרחב הנגדי. החלטות עסקיות מתקבלות סביב שולחן ארוחת הערב במקום סביב שולחן הישיבות ומתחים במשפחה עלולים להשפיע על הראייה האובייקטיבית בעת קבלת החלטה. הציבו הפרדה ברורה והגדירו אופן קבלת החלטות רשמי דרך הצינורות המקובלים ובקרב בעלי הסמכות לכך, בלבד.
  • הגדרת תפקידים ותחומי אחריות וסמכות- קביעת תפקידים ודרג היררכי ברור יסייע בקבלת הסמכות מצד הכפופים- הסמכות מגיעה לא מתוקף היות המנהל "הבן של", אלא מתוקף היותו בעל תפקיד בסמכות גבוהה יותר. תחימת גבולות הסמכות של כל אחד מבעלי התפקידים גם תמנע בלבול וזליגה בביצוע מטלות, תיתן תוקף לאחריות על ביצוע ותמנע ריבים וחיכוכים הנובעים מאי סדר וחוסר יעילות.
  • חלוקת רווחים ושכר- בניית מערכת תגמולים על פי מעמד או ותק, או תגמול על תוצאות. יש להפריד בין שכר, בונוס, דיווידנדים או מתנות- הן בראי של מערכת המיסוי והרגולציות, הן בראייה של שקיפות והיצמדות לתוכנית עסקית והן בראייה המשפחתית הכוללת- מי מבני המשפחה מקבל יותר או פחות, ועל סמך מה? להגדרות של חלוקת רווחים מראש יש חשיבות גדולה גם בפן הניהולי, וביצירת סביבת עבודה אפקטיבית- בונוס שחולק ללא הצדקה מעקרת אותו ממהותו, ועובדים המתוגמלים שלא על סמך הישגים, עלולים ליצור אנטגוניזם.
  • העברה בין דורית – העברת המושכות של ניהול העסק לדור הבא היא מטבעה אמוציונלית מאד, ועלולה להיות רווית מתחים וסוגיות, שיש ליישבן מראש, כמו לדוגמא: מי מבין האחים ינהל את העסק? או: כיצד יקבל הדור המייסד את שיטות הניהול השונות של הבן?
האם יש גם יתרונות?
על אף המורכבות שבניהול עסק משפחתי, הוא טומן בחובו גם יתרונות רבים ולא מבוטלים: בעלי העסק עובדים על פי מטרה וערכים משותפים, ומחויבותם ונאמנותם לעסק גדולה יותר.
נדבך חשוב בהצלחה של עסק משפחתי טמון באיזון: האיזון שבין ניהול התא המשפחתי ובין ניהול עסק משגשג, תוך ניסיון לקיים חלקים מהם בנפרד, מחד, ויחסי גומלין של החלקים המשותפים, מאידך. פעמים רבות, הקמת עסק משפחתי או העברה של העסק המשפחתי לדור הבא, נובעים ממניעים רגשיים: ניסיון לשמור על הכסף בתוך המשפחה, לדאוג ליציבות תעסוקתית ולעצמאות כלכלית עבור הילדים או רצון לשמר את העסק שנבנה במו ידיכם. נסו להלך בין הטיפות בחוכמה ולפעול גם מתוך שיקולים עסקיים עניינים : הגדירו נהלי עבודה וגבולות סמכות, קבלו הסכמות של שותפים מחוץ למשפחה להעסקת בני משפחה, ודאו כי בן המשפחה המיועד להיכנס לעסק, הוא אכן בעל הכישורים הנדרשים למילוי התפקיד על הצד הטוב ביותר, והגדירו בחוזה את תנאי העסקתו. הסיכוי להשיג את האיזון גדל, כאשר מתחילים את הדרך המשותפת כשהדברים ברורים ומוסכמים מראש, ומעוגנים במסמך הסכמות או בתוכנית עסקית.

תוכנית עסקית לעצמאות שלך

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

תכנית עסקית מסודרת בדרך לעצמאות

תוכנית עסקית לעצמאות שלך
פסח ויום העצמאות מאחורינו שבועות לפנינו. חגים אלו, העוסקים במהותם בחירות, נותנים לנו השראה להרהר גם בסיפורי השיעבוד או החירות האישיים שלנו, ולהחיל אותם על התחומים השונים בחיינו. באילו תחומים בחייכם הייתם רוצים להרגיש חופשיים יותר? עצמאיים יותר? היכן, אם בכלל, אתם מרגישים את כבלי השעבוד?
  • עובדים יותר, מרוויחים פחות- זה כבר לא סוד
אם גם אתם מרגישים שאתם משקיעים יותר ויותר שעות בעבודתכם וכמעט "משועבדים" לה (עם או ללא תוכנית עסקית מסודרת…), אין זה מקרי כלל וכלל ולתחושה שלכם יש גיבוי במחקרים: בשנת 2013 חקר ומצא ארגון ה-OECD, כי כמעט רבע מהישראלים עובדים יותר מ-50 שעות בשבוע ורק בטורקיה ובמקסיקו יש שיעורים גבוהים משלנו. כמי שחיים במדינה בעלת מציאות כלכלית לא פשוטה, רובנו נאלצים לעבוד יותר כדי לממן את ההוצאות ולהחזיר חובות. אנחנו משקיעים פחות ופחות שעות בתעסוקת פנאי, בזמן עם הילדים ובדברים שבאמת גורמים לנו להרגיש מאושרים. אין זה מפתיע, אם כך, שרובנו, גם היום, עדיין חולמים לצאת לחופשי.
החירות, במובן הזה, פירושה הקמת עסק עצמאי, משגשג, כזה שיאפשר לנו להרוויח יותר ולצבור נכסים, עדיף מניבים, כאלו אשר ייצרו הכנסה פאסיבית עבורנוויגדילו הרווחה הכלכלית שלנו ושל משפחתנו.
  • רואים אותה מרחוק- הארץ המובטחת
נשמע, פשוט, לכאורה, אך אין הדבר כך. יציאה לדרך עצמאית, אינה עניין של מה בכך והיא בוודאי לא מתאימה לכל אחד. מעבר למשנה סדורה המגובה בתוכנית עסקית מפורטת ליום שאחרי, היא מצריכה שינוי בהוויה, בחשיבה ובאופן ההתנהלות, בוודאי עבור מי שהורגל להיות שכיר כל חייו. על פי נתוני הלמ"ס (שנתון סטטיסטי 2013), בשנת 2012 נפתחו בישראל כ- 49,000 עסקים עצמאיים, כ-80% מהם נסגרו באותה השנה. לאור הנתונים הללו, יש לבחון לעומק את הכדאיות של פתיחת עסק ואת סיכויי ההצלחה שלו לאורך זמן.
  • אז מה צריך לבדוק לפני שמקימים עסק עצמאי?
בחנו מהם המשאבים העומדים לרשותכם- החל מהכישורים, הניסיון והיכולות שלכם וכלה במשאבים ובאמצעים הכספיים שלכם. היו כנים עם עצמכם: האם יש לכם את הכישורים הדרושים? מוצר שיכול להתחרות בשוק? האם יש לכם אורך נשימה כלכלי בשלבי ההקמה הראשוניים של העסק, בהם העסק עדיין לא מרוויח?
בצעו תחקיר מקיף אודות התחום- אספו מידע אודות השוק, המוצרים או השירותים הקיימים בתחום, הכירו את המתחרים ואת הזירה העסקית בה יפעל העסק שלכם.
התייעצו עם מומחה- רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מנוסה בנושא פתיחת והקמת עסק, שילווה אתכם בתהליך קבלת ההחלטה, יבחן ביחד אתכם את הכדאיות שלה, את הפוטנציאל של העסק לא רק לשרוד, אלא גם להרוויח.
כתבו תוכנית עסקית– מרגע שהחלטתם על הקמת עסק עצמאי או יזמות עסקית, מומלץ לבנות תוכנית עסקית מקצועית. תוכנית עסקית, הנכתבת על ידי מומחה בתחום, בוחנת את ההיבטים הכלכליים של העסק בעיניים מקצועיות. למשל, בין היתר, היא מביאה בחשבון שיקולי מס ורגולציות, מפרטת את ההשקעה הנדרשת ואת מקורות המימון, את עלויות המימון השוטף ואת גובה ההכנסות הצפויות, ועוד. במקרה הצורך, ניתן יהיה להשתמש בתוכנית העסקית לצורך גיוס משקיעים, שותפים או גיוס הון לעסק.
  • להפוך את החלום למציאות- באחריות
גם אם החלטתם לעשות את הצעד להפסיק להיות שכירים ולצאת לדרך עצמאית, רצוי להתנהל בזהירות ובחוכמה. מדובר בצעד משמעותי, שפירושו ויתור על הביטחון שמעניק תלוש השכר החודשי, תשלומי המיסים וההפרשות הביטוחיות והפנסיוניות והיציבות של מקום עבודה קבוע. הקמת עסק עצמאי משלכם, או הצטרפות לעסק קיים, דורשים בחינה מדוקדקת של כל הפרמטרים העסקיים והכלכליים ותכנון קפדני מראש של כל שלבי הקמת העסק ותפעולו, שיבואו לידי ביטוי בתוכנית עסקית. בין אם יש לכם ניסיון בניהול עסק ובין אם הייתם שכירים כל חייכם, רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מנוסה שיתווה לכם את הדרך בתוכנית עיסקית מסודרת, יבחן ביחד אתכם את הכדאיות של יציאה לדרך עצמאית, יגדיר אתכם את אבני הדרך, יבנה את המודל הכלכלי הרצוי עליו יושתת העסק, יתכנן אתכם את המהלכים הפיננסיים ועוד ועוד. תוכנית עסקית יכולה להפוך את החלום למציאות בת קיימא, בניגוד להרפתקה כושלת ובת חלוף.

על מונדיאל, כסף, תפוקה בעבודה ומכירת ציוד ברביקיו…

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

הערכות כלכליות מונדיאל

על מונדיאל, כסף, תפוקה בעבודה ומכירת ציוד ברביקיו…

 

כאשר הפסל האיטלקי, סילביו גאזניגה עיצב את הגביע הנוכחי בשנת 1971 (אחרי המונדיאל במקסיקו, בו השתתפה ישראל בפעם היחידה) שוויו של הפסלון הוערך בכ-50,000 דולר. כיום, 43 שנים מאוחר יותר, כשהגביע נמצא בברזיל ומחכה להנפה היסטורית נוספת, ערכו הרקיע שחקים ועומד על כ-10 מיליון דולר.

 

למרות המספרים המרשימים לגבי הגביע עצמו, המונדיאל כולו שווה הרבה יותר מיציקת זהב 18 קראט של שתי דמויות אדם הנושאות את הגלובוס….

האופן שבו מדינות נאבקות זו בזו בכדי לארח במשך חודש בודד את התחרות הספורטיבית הנצפית ביותר בעולם מרמזת על כך שיש למונדיאל ערך שלא יסולא בפז. מחקרים אשר בדקו את ההשפעה הכלכלית של שלושת המונדיאלים האחרונים על המדינות המארחות הצביעו על השפעות כלכליות אדירות. ביפן ובדרום קוריאה (מונדיאל 2002) המונדיאל ייצר השפעה חיובית בשווי 9 מיליאד דולר, בגרמניה (2006) השפעה חיובית בשווי 12 מיליארד דולר ובדרום אפריקה (2010) השפעה חיובית בשווי 5 מיליארד דולר. התחזיות לגבי ברזיל מעריכות השפעה בגובה של עד 14 מיליארד דולר!

 

ההערכות הן כי המונדיאל בברזיל ייצר עבור המדינה בין השנים 2010-2014 כ-3.6 מיליון מקומות עבודה בכל שנה (!!). בנוסף לכך, הכניסה ברזיל לקופתה יותר מ-8 מיליארד דולר יותר בתקופה זו. FIFA, התאחדות הכדורגל העולמית ומעניקת הזיכיון למונדיאל, מעריכה כי בתקופה זו הגיעו (ועוד יגיעו) לברזיל 3.7 מיליון תיירים מכל רחבי העולם, כאשר התייר הממוצע "ישאיר" מאחוריו כ-2,500 דולר.

מחקרים מראים שהמונדיאל מייצר אפקט של "הרגשה טובה" (Good Feeling Effect) בקרב העובדים ברחבי העולם. בשנת 2006, בזמן המונדיאל בגרמניה, 70% ו-62% מהגברים והנשים באנגליה בהתאמה העידו כי למונדיאל יש השפעה חיובית על התפוקה שלהם בעבודה, כאשר 62% מהגברים ו-52% מהנשים סיפרו כי הצלחה של נבחרתם אף תרמה עוד יותר למצב הרוח ולתפוקה שלהם בעבודה. מחוץ לעבודה, המונדיאל הולך "יד ביד" עם עלייה במכירות בירה, פיצה, ציוד ברביקיו וכמובן… טלוויזיות.

 

המונדיאל, מייצר ערך עצום כמובן גם עבור המארגנת שלו – FIFA, התאחדות הכדורגל העולמית, אשר גורפת רווחים אדירים מדי 4 שנים, כאשר הצפי להכנסות FIFA מהמונדיאל בברזיל עומד על 4.5 מיליארד דולר (את סיפורי השחיתות בארגון, נשים בינתיים בצד…). ביקורות רבות נשמעות כלפי הארגון על הצמיחה העצומה ברווחיו בעקבות כל תחרות מונדיאל, אך הנימוקים של הארגון כמעט תמיד מסתכמות בכך שהכסף חוזר בפיתוח הכדורגל ככלי ליציאה ממשברים במדינות עולם שלישי ומדינות מתפתחות. התאחדות הכדורגל של המדינה הזוכה במונדיאל הנוכחי בברזיל, תקבל אגב, 35 מיליון דולר מ-FIFA.

עוד קבוצת אינטרס, שתמיד שמחה כשהמונדיאל מתקרב, היא קבוצת מותגי-העל אשר מעניקים חסויות בלעדיות לתחרות (קוקה קולה, ויזה, יונדאי, אדידס וכו') ומשיגים חשיפה על הבמה הכי נצפית בעולם למשך חודש שלם. הסיפור הבולט ביותר של מותג המזוהה עם המונדיאל הוא של חברת הלבשת הספורט "אדידס": ב-40 השנים האחרונות, חברת אדידס קיבלה מ-FIFA, את הזיכיון לעצב את כדור המשחק, למתג אותו ולהתאים את עיצובו ואת שמו למקום שבו מתקיימים המשחקים. מדובר בעניין כלכלי מהמדרגה הראשונה, משום שבכל פעם שמוציאים לשוק דגם חדש של כדור, יש מי שיקנה אותו, מה שהופך את אדידס ואת FIFA למגלגלות (תרתי משמע) הרבה מאד כסף. לקראת משחקי המונדיאל בברזיל, השיקה אדידס את כדור ה-Brazuca אותו ניתן לרכוש באינטרנט תמורת 159 דולרים (כ-560 ש"ח) "בלבד". האינטרס של אדידס נובע לא רק מרצון להרוויח כסף – היא משתמשת בפרסום ובחשיפה של משחקי הגביע העולמי כדי להפוך ל"מותג על", והיא גם הוכתרה ככזו השנה בישראל על ידי ארגון ה- Superbrands הבינלאומי.

לסיכום ביניים: אז מהו שוויו הכלכלי של המונדיאל? כנראה שהרבה מאוד.

 

למרות הכל, קולות המחאה הציבורית בברזיל הם מהחזקים ביותר שנשמעו עד כה נגד ההשפעות הכלכליות שיש למונדיאל על המדינה ועל העיוות שהוא יוצר בהקצאת המשאבים.

הטורניר הנוכחי עלה לברזיל כ-12 מיליארד דולר עבור – רבע מסכום זה עבור הקמת אצטדיונים חדשים (יותר מפי 2 מהמונדיאל בדרום אפריקה ב-2010) שהציבור חושש כי יצטרפו לקבוצה המושמצת של "פילים לבנים" שנולדו במיוחד לאולימפיאדות ומונדיאלים ברחבי העולם.

 

ההשפעות החברתיות של המונדיאל הנוכחי על ברזיל הן אדירות, יותר מבכל תחרות ספורט אחרת לאורך ההיסטוריה. המונדיאל יצר תסיסה חברתית בקרב הציבור בברזיל אשר זועם על הפניית סכומי הכסף לתחרות כדורגל חד פעמית, במקום השקעה אלטרנטיבית וארוכת טווח בחינוך, בהורדת המיסים ובטיפול בעוני ובשכונות ה"פאבלה" עמוסות הפשע. גל תסיסה זה גרם לממשלת ברזיל להוציא כמיליארד דולר יותר מהמתוכנן על אבטחת המשחקים. אין ספק, שברזילאים רבים חשים כי אירוח המונדיאל פשוט לא שווה את זה.

 

השפעה כלכלית שלילית נוספת יש למונדיאל הנוכחי גם על יום העבודה של העובדים ברחבי העולם – כשהמונדיאל משוחק בברזיל, באירופה כבר מאוחר בערב, בצפון אמריקה מדובר באמצע יום עבודה ובאסיה אמצע הלילה. אף בוס בעולם, לא היה שמח לראות את עובדיו מגיעים לעבודה באיחור, חסרי שינה או בהנגאובר קל. באנגליה, לדוגמא, היעדרות של עובדים בעקבות צפייה במשחקי המונדיאל צפויה לעלות למשק הבריטי כ-4 מיליון פאונד.

הרושם הכללי הוא שארגון מונדיאלים ואולימפיאדות הוא מעט לוקה בתחום התקציבי (אולי תכנית עסקית הייתה עוזרת כאן) – יעידו על כך העלויות הגבוהות מהמתוכנן בארגון התחרויות האחרונות.

אז אחרי שסקרנו את כל הפלוסים והמינוסים – מה דעתכם? כמה המונדיאל שווה באמת?

כנראה שהתשובה באמת תלויה את מי שואלים – מצד אחד, עבור הצופה הרגיל, המונדיאל זו הזדמנות פז להיות חלק מחגיגת כדורגל עולמית אדירה (גם אם הנבחרת שלך לא משתתפת). מצד שני, אם שואלים את הברזילאי הממוצע, המונדיאל הוא בזבוז של כסף יקר שצריך ואמור להיות מופנה למקורות אחרים.

 

השאלה הנשאלת בדיעבד היא: ואם, בסופו של דבר, ברזיל תזכה? האם הברזילאי הממוצע ישנה את דעתו? זו שאלה שבינתיים אין לה תשובה, אבל מי מאיתנו שאוהב כדורגל, יודע שכדורגל מונע מרגש – ואם רגש קשה להתווכח.

כיפת הברזל העסקית שלך

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

תחזית תזרים מזומנים על סמך תוכנית עסקית

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, לתחושת המועקה מתלווה אצל רבים מלקוחותינו פגיעה בפעילות העסקית אשר עלולה להשליך על איתנותו הפיננסיות של העסק לטווח הקצר ולטווח הארוך.
חשיבות ניהול תזרים המזומנים גדלה משמעותית דווקא בתקופות בהן לא הכול זורם…
מה המשמעות של ניהול תזרים מזומנים ומה הן ההשלכות היום-יומיות של ניהול זה. תזרים המזומנים הוא למעשה תחזית עתידית לאופן בו יראה חשבון הבנק שלך. התחזית נבנית בין השאר על סמך התוכנית העסקית אשר משמשת כתקציב עבודה חודשי שוטף. תחזית תזרים המוזמנים שלכם אמורה להיות מעודכנת לפחות חודש קדימה, תלוי באופי הפעילות העסקית כמובן.
אז בואו נתחיל….
גישה לחיים בניהול תזרים המזומנים שלכם, תהיו פסימיים, תמיד. בסביבה העסקית בה אנו פועלים בישראל, המאופיינת בין השאר במוסר תשלומים נמוך, רשמו שבוע אחרי התאריך הצפוי שיק שאתם אמורים לקבל בתאריך מסוים…כי פסימי זה אופטימי עם ניסיון.
 אז מה יש בתזרים המזומנים?
בכל הנוגע לתזרים מזומנים (להבדיל מדוח רווח והפסד) אמרו מעתה תקבולים (ולא הכנסות) ותשלומים (ולא הוצאות)
התשלומים בתזרים מחולקים לתשלומים קבועים, ולתשלומים משתנים (בגין הוצאות משתנות) ולכאלה שירדו או יכנסו בוודאות וכאלה שלא. סדר הרישום בתזרים המזומנים – מהכבד אל הקל (ולא, לא התבלבלנו…)
אז הנה הסדר:
תשלומים קבועים – שירדו בוודאות; שכ"ד, ארנונה, עובדים קבועים, רכבים וכד'. גם תשלום מע"מ ירד בוודאות וגם אותו יש להכניס לתזרים, אלא אם כן הוצאות העסק גדולות מהכנסותיו…ושם אתם לא ממש רוצים להיות.
תחילה, מזינים את כל אותם שיקים דחויים שכבר מסרתם, לאחר מכן את כל אותם שיקים שתהיו חייבים לתת כי כבר קבלתם תמורה בגינם או כי התחייבתם להעביר תשלום.
תקבולים קבועים – ריטיינרים קבועים, שיש לכם, אם יש לכם…מלקוחות. הכנסות קבועות משכירות וכד', גם כאן, בתזרים יופיעו קודם אלו שכבר קבלתם (שיקים ביד) וגם אלו שאתם אמורים לקבל בוודאות, כי כבר בצעתם עבודה בגינם.
כאמור, את אלו שאתם אמורים לקבל ב"ודאות" – 31/7/14 רשמו בתזרים ב – 7/8/14, למה? כי מנהלת החשבונות בחופש, בעל הבית מורשה החתימה בחו"ל, הדואר בשביתה ופרצה מלחמה…
ומה עם תקבולים עתידיים, מכירות אשר עדיין לא נכנסו לפתח החנות…
אז בעסקים מסוימים אפשר לבצע הפרשה, על סמך ממוצע הכנסות בתקופות מקבילות; חנויות, מסעדות וכד', כי אם לא תבצעו כזו, תזרים המזומנים שלכם יהיו כולו צבוע בצבע אדום (לא זה שאתם מכירים…) בעסקים אחרים ומטעמי שמרנות, עדיף בעינינו לא לרשום הכנסות עתידיות אלו, ככה תשמרו תמיד על רמת חרדה אופטימלית.
ההתייחסות לתשלומים המשתנים "צמודה" תמיד להכנסות החדשות אותן החלטתם לציין או לא.
כל תשלום או תקבול צריך להרשם בתאריך בו או אמור להופיע בחשבון הבנק, זה ברור.
שוב, הקדימו התשלומים ודחו התקבולים ברישום, ככה תהיו תמיד על ה – safe side .
החלק הקשה בתזרים המזומנים, הוא בנייתו בפעם הראשונה, כמה שעות טובות ואתם אחרי. הניהול השוטף לא אמור לקחת יותר מ – 10 דקות ביום.
בנוסף, ניתן להפיק מתזרים מזומנים אינפורמציה רבה אשר תסייע לכם בניהולו השוטף של העסק; היקפי הכנסות, רווחיות לפי פרויקטים ועוד… תזרים שמנוהל טוב, "שווה" במקרים רבים הרבה יותר מהנהלת החשבונות שלכם אשר מתעדכנת באיחור קל בדרך כלל…
ניהול תזרים מזומנים הינו אחד החלקים החשובים ביותר בניהול עסק, בעיקר בעתות משבר. תזרים מזומנים נגזר מהתוכנית העסקית שלכם ומצפי ההכנסות והוצאות של העסק לטווח הקצר ולטווח הארוך. אז אם אין לכם תוכנית עסקית, יהיה קשה לכם לבנות תזרים יציב.
אנו נתקלים מעת לעת בבעלי עסקים שמתנהלים בשוטף ללא תזרים מזומנים, מעבר לחוסר התכנון הגובל לעתים בחוסר אחריות, ברור לגמרי שניהול תזרים מזומנים היה מוריד את רמת החרדה היומיומית בניהול עסק הנובעת בין השאר מאי הוודאות הלאומית-עסקית-אישית בה אנו נמצאים.

הורדת יותר מ -57 או פחות?

/0 תגובות/ב /על ידי

בסיס משתמשי האפליקציות ממשיך לצמוח בעקביות ויוצר עבור יזמים ומפתחים הזדמנויות עסקיות שלא היו קיימות בעבר.

תוכנית עסקית לאפליקצייה

הסמארטפונים ממשיכים לחדור אל חיינו, כאשר מספר גובר ועולה של אנשים מחזיק לפחות בסמארטפון אחד. עיקר השינוי, יש לציין, מגיע משווקים מתפתחים דוגמת הודו וסין, שם קצב החדירה הוא מהיר והאוכלוסיה היא ענקית. הסמארטפונים הביאו לעולם את אפליקציות ה- mobile , ואלו יצרו עבור היזמים ומפתחי האפליקציות סביבה תחרותית ומורכבת המעמידה דילמה כשהם לגבי בחירה במודל העסקי המתאים ביותר לאפליקציה שלהם.
ע"פ חברת המחקר העולמית Gartner בשנת 2013, 1.8 מיליארד סמארטפונים ברחבי העולם הורידו 102 מיליארד אפליקציות (!!!) – ממוצע של 57 הורדות למכשיר בשנה. כלומר, בסיס משתמשי האפליקציות הממשיך לצמוח בעקביות יוצר עבור יזמים ומפתחים הזדמנויות עסקיות שלא היו קיימות בעבר.
כשבוחנים את שוק אפליקציות ה- mobile כיום וכחלק מכתיבת תוכנית עסקית לאפליקצייה  ניתן לחלק את המודלים העסקיים של ל-3 עיקריים:
רכישה בתוך האפליקציה ( In app purchase ) / Freemium – המשותף לשני המודלים הללו הוא שהאפליקציה הינה חינמית להורדה וההכנסות נובעות מרכישות של המשתמש תוך כדי שימוש באפליקציה. Freemium הינו מודל עסקי בו האפליקציה מוצעת ללא תשלום לקהל הרחב, בעוד גרסתPremium של האפליקציה מציעה יכולות נוספות מעבר למוצר הבסיסי אך בתשלום . לעומת זאת, במודל ה- In app purchase מדובר על רכישה או שדרוג של אלמנטים מסויימים באפליקציה – מאוד נפוץ באפליקציות משחקים ("כוחות מיוחדים" וכו');
פרסום – מפרסמים שונים משלמים כדי להיות מפורסמים בתוך האפליקציה בבאנרים או פופ-אפים, התשלום הינו לפי מספר צפיות או הקלקות. ישנו גם תחום ה- native advertising המתפתח, הסבר בהמשך…
תשלום פר הורדה – המשתמש משלם בכדי להוריד את האפליקציה.
ע"פ Gartner קיימת שונות בין אסטרטגיות המוניטיזציה והמודלים העסקיים של אפליקציות אנדרואיד לבין אלו של ה- iOS . בעוד שבאנדרואיד ל-39% מהאפליקציות מודל עסקי המתבסס על רכישה בתוך האפליקציה/Freemium , ב- iOS מדובר על 62%. באנדרואיד מעדיפים המפתחים לשלב פרסום: 30% מהאפליקציות לעומת 26% ב- iOS . מנגד, ב- iOS מעדיפים המפתחים להתנות את הורדת האפליקציה בתשלום – 36% לעומת 26% באנדרואיד.
העדפות אלו של מפתחי האפליקציות לא בהכרח מתיישבות עם חלוקת ההכנסות העכשוויות הנובעת מכל אפיק הכנסה. ע"פ Gartner בשנת 2013 סך ההכנסות מאפליקציות עמדו על 26.6 מיליארד דולר. כ-76% מההכנסות הללו נבעו מתשלום פר הורדה, 17% נבעו מרכישות בתוך האפליקציה ורק 7% נבעו מפרסום. כלומר: למרות שחלק נכבד מהיזמים, והמפתחים, 30% באנדרואיד ו-26% ב- iOS , בחר במודל עסקי המשלב פרסום, ההכנסות מפרסום היוו רק 7% מסך ההכנסות של כלל האפליקציות. נתונים אלו מעידים למעשה על קושי במוניטיזציה (תרגום להכנסות) מפרסום בתוך אפליקציות.
בואו "נחפור" קצת פנימה…
רכישה בתוך האפליקציה/ Freemium – בשנת 2013 מודל זה ייצר 17.2% מסך כלל ההכנסות מאפליקציות (4.6 מיליארד דולר). ע"פ אותו המחקר, עד שנת 2018 חוזה Gartner כי אפיק הכנסות זה יהפוך ליצרן ההכנסות המרכזי באפליקציות mobile עם 48.2% שמהווים ע"פ התחזית 36.8 מיליארד דולר. למרות שבאפיק זה ישנה נגיסה משמעותית של ספקיות הפלטפורמה ( Google ו- Apple ) בהכנסה (כ-30% עמלה), יותר ויותר אפליקציות ע"פ התחזית יילכו לכיוון הזה – החל מאפליקציות משחקים וכלה באפליקציות תוכן.
פרסום – כפי שהזכרנו, כיום חלק נכבד ממפתחי האפליקציות משתמש במודל ההכנסות הזה אך נפח ההכנסות המיוצר הוא משמעותי פחות לעומת האלטרנטיבות. הסיבה העיקרית לכך היא שהמפתח להצלחת מודל הכנסות מבוסס פרסום הוא היקף גדול של הורדות וכניסות ברמה יומיומית. לשם המחשה, כיום 100 האפליקציות המובילות (במונחי תנועה) מייצרות כ-32% מההכנסות מפרסום באפליקציות mobile . למרות זאת, התחזיות טוענות שנתח ההכנסות מפרסום ימשיך לצמוח (מסך כלל ההכנסות מאפליקציות) ויגיע ל-14% ב-2018, לעומת 7% ב-2013. הסיבה לכך נובעת במגמה מתמשכת של שינוי אסטרטגיית הפרסום באונליין בכלל – פחות באנרים ופופ-אפים ויותר native advertising . בשיטת ה- native advertising המפרסם מנסה להשיג את תשומת ליבו של המשתמש ע"י מתן תוכן פרסומי רלוונטי כחלק מחווית המשתמש. הפרסום משתלב עם הסביבה בה הוא נמצא, הוא אמין יותר ומייצר ערך ללקוח וערך מוסף לאפליקציה. לפיכך מחיר ה- CPM , ל-1000 צפיות באנר/פופ-אפ, יירד בהתמדה בעוד המחיר ל- native advertising ימשיך לעלות.
תשלום פר הורדה – אפיק הכנסה זה ממשיך להתכווץ. בעוד שבשנת 2011 היווה כ-86% מסך ההכנסות מאפליקציות mobile , ב-2013 היווה 76% והתחזית היא שב-2018 יהווה רק 37.8%. כבר היום מורגשת נטיית ההתרחקות של מפתחים ממודל הכנסות זה כאשר התנועה היא בעיקרה למודל הרכישות בתוך האפליקציה וה-Freemium . לדוגמא: אפליקציית ה- mobile של המשחק Fifa 2013 (המפותחת ע"י ענקית המשחקים EA ), שהייתה אפליקציה להורדה בתשלום, נחלה הצלחת מסחררת ולמרות זאת החליטה החברה כי המשחק Fifa 2014 יעבור למודל הכנסות של רכישות בתוך האפליקציה. כלומר, המטרה היא לגרום למשתמש לטעום ולהחליט האם הוא מעוניין לשלם ולשדרג לעצמו את החוויה.
לסיכום, כשאנחנו כיזמים/מפתחים נדרשים לגבש מודל עסקי לאפליקציה החדשנית והמגניבה שלנו במסגרת הכנת תכנית עסקית, עומדות בפנינו 3 אופציות אפשריות ויש לנו את האופציה גם לשלב ביניהן בחוכמה (פרסום native לצד רכישות בתוך האפליקציה לדוגמה). עלינו לזכור כי לכל אחת מהאלטרנטיבות יתרונות וחסרונות ולכן עלינו לאפיין היטב את מהות האפליקציה, הערך המוסף שלה למשתמש, הבידול שלה מהמתחרים, מאפייני קהל היעד וכו' – כל אלה יעזרו לנו לבחור במודל הנכון לאפליקציה הייחודית שלנו.