ארכיון לחודש : יום חמישי 15 בדצמבר 2016, 04:22pm

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

חשיבות השימוש בשפה מפתה בכתיבת תכנית עסקית

אם עדיין לא הבנתם, אז למי שיש פֵטיש לחיות לא יגיע אל סיפוקו בניוזלטר הזה. אבל לפני שכולכם נוטשים, אולי בכל זאת תוכלו ללמוד פה משהו.

יש לכם רעיון מדהים. חשבתם על הכל. חקרתם את השוק, יש לכם יתרונות יחסיים שיפילו את כל המתחרים. בניתם אסטרטגיה מרשימה. יש לכם את האפשרות להגיע לכל הלקוחות הפוטנציאלים במינימום עלות. מבחינה טכנולוגית יש לכם נוסחא מנצחת ותוכנית עסקית מדוקדקת שבניתם מראה ללא צל של ספק שהחברה שלכם היא ה –  Google הבאה. התקלחתם, התגלחתם, הצטחצחתם, לבשתם את היפה שבחליפותיכם והלכתם לפגישה המיוחלת עם המשקיע. הרי, זה לא הגיוני שהמשקיע לא יהיה מעוניין להשקיע במיזם שלכם…

המשקיע הוא אדם עסוק ועם סבלנות מוגבלת. הוא בעל המאה, הוא בעל הדעה. מבחינתו, או לפחות ככה הוא מרגיש ומשדר לכם, אתם צריכים אותו יותר ממה שהוא צריך אתכם. לפיכך, אם לא תעניינו אותו, אם לא תציגו לו תכנית עסקית סקסית ומפתה, הוא פשוט ישתעמם ולא ישקיע.

10 טיפים איך לעזור למשקיע להחליט להשקיע:

• התאימו את כותרות הפרקים לתוכנם- ציפיתם לקבל פה משהו אחר? צודקים. המילים בכותרת מעוררות דימויים וציפיות אצל הקורא. תיאור משובש, לוקה בחסר או לא רלוונטי בכותרת יוצר דיסוננס קוגניטיבי למשקיע, שעלול להרחיק אותו ולהשפיע עליו לרעה בעת קבלת ההחלטות.
• טיזינג- אם הגעתם עד לפה, אז אין ספק שהכותרת עשתה את שלה. עניינו את המשקיע באמצעות כתיבה סקסית ולפעמים אף פרובוקטיבית.
• תקציר מנהלים- בתחילת התכנית העסקית תמצתו את המהות של המיזם. יש לרשום את תקציר המנהלים בשפה פשוטה ומזמינה. תקציר המנהלים מהווה את ההיכרות הראשונית של המשקיע עם המיזם. מחקרים פסיכולוגים מראים שקשה מאוד לתקן רושם ראשוני שלילי, תקציר מנהלים 'סקסי' ימנע מהמשקיע לקבל רושם ראשוני שלילי על המיזם.
• סוף מעשה במחשבה תחילה- תדעו קודם כל מה אתם רוצים לרשום, מהי המטרה שלכם ורק לאחר מכן העלו זאת על הכתב.
• כתיבה נקייה וברורה- תכנית עסקית צריכה להיות עניינית, ברורה ומכוונת מטרה. היזהרו לא להיסחף למשפטים ארוכים ומסורבלים יתר על המידה.
• הוספת צבע ועניין באמצעות תיאורים- מילות תואר יוצרות צבע וחיות. ניתן ליצור עניין בטקסט משעמם בעזרת הוספת תיאורים. אולם, יש להיזהר ולהשתמש בתיאורים במידה. כתיבת תכנית עסקית יושבת איפשהו על התפר בין כתיבה יבשה ואינפורמטיבית לבין כתיבה ספרותית. יש להכניס בתכנית העסקית מספיק תיאורים על מנת 'להרטיב' במקצת את הטקסט היבש, אולם לא יותר מידי, אנחנו לא כותבים ספר פנטזיה.
• הימנעות משימוש יתר במונחים מקצועיים- אל תניחו ידע מוקדם של המשקיע עם מושגים מקצועיים. ניתן להגדיר תוך כדי כתיבה מונחים מקצועיים, אבל יש לוודא שכל הדיוט (לא מומחה) יוכל להבין את התכנית.
• שימוש במונחים יפים יותר למושגים- שימוש בשפה יפה ועשירה משרה נופח רציני יותר משפת רחוב. אנחנו רוצים להראות רציניים ומשכילים בפני מי שהולך להשקיע את כספו בנו.

אם נרשום בתכנית עסקית:

"מה שאנחנו רוצים זה כמה שיותר לקוחות"

או

"אנו חפצים בפלח שוק גדול ככל האפשר"

מבחינת המשמעות שני המשפטים הללו שקולים, אולם הרושם שהם יוצרים אצל הקורא שונה מאד.

• למד את המשקיע- תוכנית עסקית, גם האיכותית ביותר, לא תעזור לכם אם המשקיע לא יודע את השפה בה היא כתובה. דעו באיזו שפה המשקיע שולט, את הרמה שלו בשפה, את הגיל שלו ואת האופי שלו. סגנון כתיבה שיפתה משקיע צבר ציניקן, בן 35 לא בהכרח יתאים למשקיע בן 70, חמור סבר שעלה לפני 5 שנים מצרפת.
• לכו למי שמומחה בכתיבת תכניות עסקיות.

 

 

קרא עוד על:

• מה עושה תוכנית עסקית להצלחה
• שש שאלות חשובות בדרך להצלחה של תוכנית עסקית
• עשרה טיפים בדרך להצלחה של תוכנית עסקית
• שאלות בדרך להכנת תוכנית עסקית
• תהליך הכנת התוכנית העסקית

 

 

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

כיצד נמריץ את המנהלים

כיצד "נמריץ" את המנהלים

שיטות שונות לתגמול כוח האדם הבכיר בחברה:

בימים טרופים אלה, בהם המשבר הכלכלי משפיע על היקף פעילותן של חברות קיימות וכן על אופן ודרך הקמתן של חברות חדשות, קשה להתעלם מן העובדה שמנהלי החברה הינם נדבך חשוב ביותר בהמשך פעילותו של העסק. אחת הסוגיות החשובות שיש לתת עליהן את הדעת בעתות משבר ובמסגרת כתיבת תוכנית עיסקית, הינה קבלת החלטה על פי איזו שיטת תגמול לבחור על מנת להמריץ את המנהלים בחברה ולדרבן אותם לתפוקה מקסימאלית דווקא ובעיקר בתקופה זו.

 המטרות העיקריות העומדות מאחורי מדיניות ושיטת התגמול הן:

• הבטחת איכות גבוהה של העובדים והמנהלים בחברה – מקצועותיהם וכישוריהם של העובדים
• הבטחת כמות נאותה של כוח אדם איכותי בחברה
• הבטחת המשך העסקתם של עובדים שהחברה מעוניינת בהישארותם ובשביעות רצונם מן המערכת
• הבטחת רמת תקופה נאותה, איכותית וכמותית של העובדים
• הבטחת רמת מחויבות ואמון
• שימוש בתגמולים לא חומריים ימשכו לחברה מנהלים ועובדים בעלי ערכי ניהול, רווחה וחברה גבוהים ולחילופין שימוש בתגמולים חומריים כספיים ימשוך לחברה מנהלים ועובדים בעלי שאיפות להישגיות, חומריות ותחרות
• שימוש במערכת תגמול המתנה את רמת התגמול ברמת הביצוע מדגישה את חשיבות הביצוע הכמותי ברמה הארגונית, מחלקתית או אישית. לכן יש לשלב במדיניות הבונוסים גם בחינות איכות מעבר לבחינות הכמות.

להשגת המטרות שנמנו לעיל ישנם מספר סוגים של תגמולים כשהבולטים מביניהם:

• הבחנה בין תגמול חומרי (כסף, שווה כסף, תנאי עבודה פיזיים) לתגמול לא חומרי (מעמד, יחס אישי, פיתוח אישי, עניין ואתגר)
• הבחנה בין תגמול מידי (שכר) לתגמול נדחה (תנאי פרישה, קידום עתידי)
• הבחנה בין תגמול ידוע מראש (משכורת, העלאה אוטומטית) לתגמול תלוי ביצועים (בונוסים, פרמיות)

בבחירת מודל התגמול יש חשיבות רבה למטרות החברה אשר מוגדרות בתוכנית העסקית. על מנת שמודל התגמול יהיה יעיל, חייבים הפרמטרים על פיהם מתוגמל המנהל להיות חלק מיעדי החברה ומטרותיה. מודל תגמול טוב הוא מודל שבו כולם מרוויחים – המנהל, הלקוח והחברה.

מספר דגשים מנחים בבחירת שיטת התגמול בהתאם לעיתוי ולסטאטוס החברה:

• הבחנה בין השוק החיצוני לפנימי – חברה הנמצאת בהליכי גיוס תתרכז בתגמולים חומריים הניתנים להשוואה בקלות ביחס למקומות עבודה אחרים ולעומתו ארגון המתרכז בשימור עובדים ותיקים ייתן דגש על שילוב של תגמולים לא חומריים הברורים היטב לעובד הוותיק ופחות ניתנים למדידה מבחוץ
• שוק בועתי וחברות בעלות מדיניות הכשרת כוח אדם – לחברות קטנות כדאי יהיה לשלם שכר גבוה בהרבה לעובדים שהוכשרו והוכיחו עצמם בחברות גדולות על מנת לחסוך את עלות ההכשרה והכישלונות. החברות הגדולות, לעומת הקטנות, צריכות לנקטו במדיניות שימור ואזהרה שהדרך חזרה סגורה בפני עובד שיבחר לעזוב

 

בחרנו להתייחס לשיטה אחת מקובלת – שיטת תגמול באופציות, כדוגמא

אחת השיטות הידועות והמקובלות הינה מתן אופציות (נייר ערך הניתן למימוש בעתיד למניות).

בעשורים האחרונים, תגמול מנהלים באמצעות אופציות ומניות נעשה נפוץ יותר ויותר ועם הזמן התרחב מעגל מקבלי התמריצים הנ"ל מעבר למנהלים גם לשאר העובדים. דווקא בעקבות המשבר הכלכלי, חברות חוזרות להקצות למנהליהן אופציות, משום שקל יותר בתקופה זו לקבל אישור לאופציות נוספות למנהלים במחיר מימוש נמוך, שכן בגלל המחיר הנמוך גם ההוצאה החשבונאית פחותה. מחקרים רבים נעשו בתחום על מנת לבדוק האם קיים קשר אמפירי המעיד על כדאיות ההטבה.

הממצאים בכל מחקר הם מעורבים ושילובם יחד מתפרש לכל אורך הקשת. ישנו מחקר למשל,  שמצא קשר חיובימובהק בין חלוקת אופציות לבין עליה בערך המוסף של עובד בחברה. לעומתו ישנו מחקר אחר שמצא קשר חיובי בין בעלות עובדים לבין הערך המוסף לעובד רק בחברות קטנות ואילו  מחקר שלישי, דווקא מצביע על כך שחלוקת אופציות למנהלים גררה עליה בתנאי השכר הרגילים של המנהלים ובסופו של דבר דווקא לירידה בביצועים של החברה.

לסיכום, ניתן לומר כי לכל חברה ישנה שיטת התגמול המתאימה לה על מנת לתמרץ את מנהליה ועובדיה לחלוקת אופציות ומניות יש השפעה חיובית מוגבלת בסוגי חברות מסוימות, למשל חברות הי-טק. התרומה של חלוקת האופציות היא לעיתים יותר במתן הערכה סמלית ותחושת שותפות לעובד ופחות עמלת סוכן ולכן חלוקה לבסיס רחב יותר של עובדים תהיה אפקטיבית יותר מאשר הכמות המחולקת. לעומת זאת, התרומה מחלוקת כמותאופציות משמעותית לאנשים בעמדות מפתח, יכולה להיות חיובית אך יש להיזהר ולא לזנוח אמצעי פיקוח מסורתיים ולהניח ש"האופציות יעשו את תפקידן".

ישנם פרמטרים נוספים בסביבה היכולים להגביר, לנטרל או אף להפוך את ההשפעה החיובית שיש לחלוקת אופציות.

לפיכך, נראה שיש לבחון כל חברה בהתאם לסוג פעילותה ומנהליה ולבדוק מגוון רחב של פרמטרים לאורך זמן על מנת לבחור בשיטה הנכונה והמתאימה ביותר לחברה.

 

קראו עוד על:

• תוכנית עסקית צריך לעדכן
• מורה נבוכים לקריאת דוחות כספיים בתוכנית עסקית
• תוכנית עסקית חברתית אך לא בהכרח רווחית
• הכנסות מפרסום באתר האינטרנט במסגרת הכנת תוכנית עסקית
• עוד לפני התוכנית העסקית – הסכם סודיות

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות חלק 2

מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות חלק 2

בחודש שעבר הצגנו בפניכם את הקריטריונים הנדרשים והיקף הסיוע העומדים לרשות היזמים / או החברות הפונות לחממות טכנולוגיות  או לאחד מהמסלולים המוצעים ע"י קרן תנופה  ועל חשיבותה של הכנת תוכנית עסקית טרם הגשת הבקשה לגופים אלו.

ניוזלטר החודש מתמקד במערך שיתופי הפעולה המקומיים והבינלאומיים בהם תומך המדען הראשי, כתבה שנייה בסדרה.

 

לבד מהחממות הטכנולוגיות וקרן הסיוע תנופה מעמיד המדען הראשי במשרד התמ"ת מסלולי סיוע נוספים לרשות יזמים וחברות המבוססים על מגוון אלטרנטיבות של שיתופי פעולה:

1. שת"פ בין התעשייה לאקדמיה
2. שת"פ במסגרת קרנות לאומיות
3. תוכנית הסיוע של האיחוד האירופי
4. תוכנית Eureka
5. הסכמי תמיכה מקבילה (MOU)

 

שת"פ בין התעשייה לאקדמיה

ישנן 2 תוכניות סיוע עיקריות: 1. מגנט, 2. מגנטון.

מגנט – תמיכה בפיתוח של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות במסגרת שת"פ הכולל מספר חברות תעשיה וחוקרים ממוסד מחקרי אחד לפחות. המחקר מתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות שיעור המענק לחברה תעשייתית עומד על כ – 66%, במקביל, שיעור המענק למוסד אקדמי מגיע לכ – 80%. משכה של התוכנית כ – 3 שנים כאשר ישנה אפשרות להארכת התוכנית ב – 3 שנים נוספות. מגנטון – תמיכה בפיתוח מקומי של טכנולוגיות גנריות הניתנת במסגרת שת"פ דואלי בין חברה תעשייתית לבין המוסד האקדמי. גובה מענק מקסימאלי עשוי להגיע לכ – 3.4 מיליון ₪. משך התוכנית כ – שנתיים עם אופציה להארכה של חצי שנה נוספת. יש לציין כי בשתי התוכניות אין צורך בהפרשת תמלוגים מתוך סך כל המכירות. 

קרנות דו לאומיות למו"פ תעשייתי

קרנות המוקמות מתוקף הסכם בין מדינת ישראל למדינה זרה. מטרת הקרנות עידוד שת"פ טכנולוגי והרחבת הידע הנצבר בין המדינות. במסגרת קרנות אלו מקצות שתי המדינות סכום כלשהוא לטובת פרויקטים הכוללים מחקר ופיתוח, כאשר הוצאות אלו מתחלקות במקביל בין החברות (בדר"כ עד ליחס של 30:70) לתקופה ידועה מראש. נכון להיום מחזיקה ישראל בחמישה הסכמים מסוג זה עם המדינות הבאות: ארה"ב (Bird), בריטניה (Britech), קנדה ((CIIRDF, סינגפור (SIIRD) וקוריאה (KORIL).

בכל הקרנות היקף הסיוע מגיע עד לכ- 50% ולתקרה מקסימאלית שנקבעה. כמו כן, בכולן נדרשות החברות לשלם תמלוגים מתוך סך המכירות, במידה והפרויקט נכשל המימון הופך למענק.

קרן BIRD  – הקרן תומכת בהוצאות מו"פ ישירות (כולל שיווק). גובה המימון מגיע עד כ – 50% מהוצאות. הקרן דורשת תמלוגים הנעים בין 100% ל – 150% מסכום המענק, צמוד למדד מחירי הצרכן בארה"ב. ישנם שני מסלולי תמיכה: Full Scale Projects – פרויקטים גדולים שתקציבם מעל 200,000$. פרויקטים אלו דורשים אישור מועצת המנהלים של הקרן ונידונים פעמיים בשנה בלבד. Mini Projects – פרויקטים קטנים שתקציבם עד 200,000$. כאן אין צורך באישור מועצת המנהלים וניתן להגיש בקשה לאורך כל השנה.

 קרן BRITECH  – הקרן מעודדת שיתופי פעולה בין חברות הייטק באמצעות מענקים  של עד לכ – 50% מעלויות המו"פ של הפרויקט המשותף בין החברות. ערך המענק נע בין 300,000 £ לשנה עד לתקרה של  450,000 £ לפרויקט שאורכו עד שלוש שנים.

קרן CIIRDF – הקרן מסייעת במימון של 50% מההוצאות המשותפות על מו"פ. גובה המענק המקסימאלי מגיע עד לכ – 250,000$ קנדי לשנה ועד לסכום מצטבר של כ – 800,000$ קנדי לתקופה של 3 שנים. הקרן מציעה 2 מסלולי תמיכה: פרויקטי ישימות – בחינת ישימות טכנולוגית ו/או שיווקית למוצר או קונספט חדשים. הקרן תממן 50% מעלות הפרויקט ועד ל-20,000$ קנדי. מועד הגשת הבקשה אינו מוגבל בזמן. Full Scale Projects – פרויקטים שעלותם המקסימאלית הינה 800,000$ קנדי. ניתן להגיש בקשה למימון פעמיים בשנה.

קרן KORIL – גובה המענק בקרן עומד על כ – 50% ועד לתקרה של 500,000$, לפרויקט שאורכו עד שלוש שנים.

קרן SIIRD – גם בקרן זו שיעור התמיכה עד כ – 50% מעלויות המו"פ של הפרויקט עד תקרה של 750,000$ לפרויקט. בנוסף הקרן הגדירה תקרה לכלל הוצאות המוכרות על ידה.

תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי – שיתופי פעולה במו"פ תעשייתי בתחומים נבחרים. התועלת העיקרית היא מעצם העבודה המשותפת עם גופי מחקר מובילים באירופה. ישראל נוטלת חלק בתוכניות אלו באמצעות ISERD. בתוכנית 27 מדינות החברות באיחוד האירופי ו – 11 מדינות (לרבות ישראל) בעלות זכויות השתתפות מלאה.

 

תוכנית Eureka – התוכנית מאגדת כ – 39 מדינות אירופיות לצורך עידוד שיתופי פעולה במו"פ בין תעשיות ומכוני מחקר. יש לציין כי התוכנית אינה מספקת מימון אלא "תג הצטיינות" לחברות המקבלות את אישורה,  כאשר לאחר קבלתו  ניתן להיעזר במדען הראשי למימון תהליך המו"פ. בשנת 2010 צפויה ישראל לכהן כנציגה התורנית של הארגון.

 

הסכמי תמיכה מקבילה (MOU) – הסכמי שת"פ בין ממשלת ישראל למדינות נוספת באירופה, בהן: צרפת, גרמניה, הולנד, ספרד, בלגיה, איטליה, שבדיה, פינלנד, דנמרק, פורטוגל, אירלנד, סלובניה, תורכיה ויין. באסיה: סין, הודו ורוסיה בדרום אמריקה: ברזיל, ארגנטינה, אורגוואי ובצפון אמריקה: קנדה ובאוסטרליה.  מטרת הסכמים עידוד  פיתוח טכנולוגי בכל אחת מהמדינות. הפיקוח על ההסכמים לא נעשה ע"י גוף עצמאי ולכן אין תקציב עבודה מוגדר. בקשות הסיוע מופנות למדען הראשי או לגוף מקביל במדינות השונות. בשנת 2008 אושרו כ – 77 פרויקטים במסלול זה.

בהצלחה!

קראו עוד על:

• מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות
• הערכת שווי חברה
• מודלים אפשריים להצגת אב-טיפוס למשקיעים
• הסכם מייסדים – למה, מתי וכיצד
• הסכם סודיות

 

 

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

תוכנית עסקית צריך לעדכן

תוכנית עסקית צריכה להתעדכן באופן שוטף.

 זאת בדיוק הסיבה שאנו בחברת GONOGO מאפשרים, כחלק מהשירות שלנו ללקוחות, לעדכן את התוכנית פעם ברבעון במשך שנה, במסגרת המודל העסקי וללא תשלום נוסף.

תוכנית שלא מתעדכנת מעת לעת, בין אם זו תוכנית עסקית לצרכים פנימיים או תוכנית עסקית לצרכי גיוס הון, מאבדת מהאפקטיביות שלה.

פרט לעדכון השוטף, אם כתבתם כבר תוכנית עסקית, רצוי שתשתמשו בה ככלי עבודה.

ניוזלטר החודש עוסק בשאלה איך להשאיר את התוכנית העסקית שלכם רלוונטית גם בחלוף הזמן.

אז הכנתם תוכנית עסקית מקצועית, אצלנו כמובן, והתחלתם "לרוץ" עם התוכנית ממשקיע למשקיע.

לצערכם אחרי חודשיים של ריצות הכסף עדיין לא נחת בחשבון הבנק שלכם…

מה צריך לעדכן, מדריך קצר ליזם החרוץ:

קודם כל את התאריך על התוכנית – תוכנית עסקית שתוצג למשקיע עם תאריך מלפני שנה או יותר תקבל NOGO, "…מה עשית עד עכשיו?" ישאל כנראה המשקיע "…וחוץ מזה, אם לא הצלחת לשכנע אף אחד להשקיע עד כה, למה שזה יהיה אני?"

עדכון סקר השוק ומגמות צמיחה כלל עולמיות – "…שוק הימורים מתפתח מאד באינטרנט וצפוי לצמוח בכ -50% בשנה" (נכון לשנת 2005) – נתוני שוק לא רלוונטיים יעמידו אתכם סמוקי פנים מולך משקיע שמעורה במספרים בשוק.

הכנסות בפועל – בתוכנית העסקית אנו מנסים להעריך מה יהיו ההכנסות, בפועל המצב שונה בד"כ וגם אם הסטייה אינה גדולה. אם מכרתם יותר – מצוין, עדכנו את המספרים וכל התוכנית אמורה להתעדכן בהתאם (אם היא בנויה בצורה חכמה..). במקביל, במידה ומכרתם פחות, לא נורא, יתכן ומשך הפיתוח התארך מעבר למצופה או שמא נאלצתם להתמודד עם תנאי שוק שונים מאלו שהתקיימו קודם לכן. שוב על מנת שלא להיקלע למצב בו תצטרכו להסביר מדוע לא עמדתם ביעד שנרשם ותעמידו את כל התחזית שנרשמה בספק, חשוב שפרמטר זה יעודכן כראוי.

הוצאות בפועל –  כהמשך ישיר לסוגיית ההכנסות ישנה חשיבות רבה לעדכון ההוצאות להם נדרשתם במהלך התקופה מרגע סיום התוכנית העסקית ועד לפגישה המיוחלת עם המשקיע.

בד"כ נבחין בין הוצאות הנהלה וכלליות, שיווק, פרסום וקידום מכירות. במהלך תקופה זו, יתכן, כי בעקבות אי גיוס הכסף החלטתם לדחות לזמן מה את המעבר למשרדים ובינתיים עבדתם מהבית ובפועל ההוצאות שלכם קטנו. אפשרות נוספת היא שמיקום המשרדים שלכם וגודלם שונים מאילו הרשומים בתוכנית העסקית. במקביל, יתכן ונאלצתם או שהחלטתם לחכות עם היציאה לקמפיין שיווקי או שהוצאתם סכום גבוה יותר מזה שתוכנן מלכתחילה.

השקעות – חלק ההשקעות בתוכנית העסקית מתחלק ל – 3 חלקים עיקריים: 1. השקעות שמקורן בפיתוח המוצר/ השירות ו/ או נלוות (אב טיפוס, גירסאות מוקדמות, הקמת אתר אינטרנט וכדומה), 2. השקעות הנובעות מהשקעות ברכוש פיזי, מעבר משרדים, בניית מחסן, רכישת רכבים. 3. השקעות אחרות דוגמת עריכת חוזים משפטיים . גם כאן טרם הפגישה עם המשקיע יש לעבור על רשימת ההשקעות המוצגת ולבדוק 1. האם בוצעו חלק מההשקעות הללו? 2. האם מחיר השוק של ההשקעות שעוד נותרו עדיין רלוונטי? 3. האם יש צורך בביצוע השקעות נוספות שלא נלקחו בחשבון עם בניית התוכנית העסקית.

צוות מקצועי – לבד מהאטרקטיביות של המיזם עצמו והאמונה ביכולתו להצליח, קורות החיים שלכם המצורפים לתוכנית העסקית עשויים לעניין מאוד משקיע פוטנציאלי ואף להוות גורם מכריע בהחלטתו להשקיע כסף במיזם שלכם ועל כן, במידה ובמהלך התקופה עבדתם או למדתם תחום מסוים אשר יכול לתרום לכם במיזם החדש, ראוי שתציינו זאת. כמו כן, במידה שמסיבות שונות, השתנה הצוות המקצועי, בין אם גוייס כוח אדם חדש או שהיתה נטישה של מי מחברי הצוות יש לעדכן הפרטים.

 

פונקציה נוספת, חשובה לא פחות שתוכנית עסקית טובה אמורה לספק הינה מסגרת לתקציב עבודה רב שנתי. חלקה האחרון של התוכנית העסקית מוקדש לתחזית כלכלית לתקופה של 4-5 שנים, עפ"י רוב. תחזית זו מגובה בפירוט מעמיק של מודל ההכנסות וכוללת חלוקה על פי מרכזי רווח ויעדים שנקבעו לתקופת זמן מסוימת כגון: חודש, רבעון ושנה. בהמשך, מרוכזות כלל הוצאות החברה לתקופת הזמן הנבחרת, הוצאות אלו כוללת את עלות המכר, המושפעת ישירות, בד"כ, ממודל ההכנסות וכן תקורות, הוצאות שיווק, פרסום וקידום מכירות ובנוסף הוצאות מימון.

כל אחד מהסעיפים השונים ביכולתו לשמש הן את היזמים/ בעלי החברה והן את ראשי המחלקות והעובדים בה ככלי עזר וביקורת לבחינת יכולות הביצוע/ עמידה ביעדים שהוגדרו וכתוצאה מכך לתרום לסדר הפנים חברתי ולהבנת התפקיד והיעדים הנדרשים מכל פונקציה בארגון.

 

קראו עוד על:

• שיווק בעידן חדש
• הכל זורם, כמעט
• שש שאלות חשובות בדרך להצלחה של תוכנית עסקית
• עשרה טיפים בדרך להצלחה של תוכנית עסקית
• כתיבת תוכנית עסקית מוטעית

 

 

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מודלים אפשריים להצגת אב-טיפוס למשקיעים

מודלים אפשריים להצגת אב-טיפוס למשקיעים

האופן בו יזם מציג את המוצר שלו, הנו בעל השפעה מכרעת על יכולתו לרתום בעלי הון, משקיעים או חברות להיות חלק מחלום שאולי יהפוך למציאות

ניוזלטר GoNoGo מארח את גלעד אופנהיימר, מנכ"ל חברת Intovision, העוסקת בפיתוח הנדסי ועיצוב מוצרים             

בתהליך פיתוח מוצר, מגיע שלב בו צריך היזם להחליט באיזה אסטרטגיה לפעול על מנת להפיק מהמוצר את הרווח המרבי. ישנן שלוש אסטרטגיות עיקריות בהן נוקטים יזמים:

1. מכירת הרעיון תמורת תמלוגים או קבלת תשלום חד-פעמי מחברה עסקית
2. גיוס משקיע לפיתוח המוצר ולאחר מכן מכירת הפיתוח לחברה עסקית
3. גיוס משקיע, הקמת חברה, ואז -פיתוח, ייצור ושיווק המוצר

בכדי להציג את הרעיון בפני המשקיע, נעזר היזם בהצגה של המוצר. בהתאם לאסטרטגיה מחליט היזם עד איזה שלב הוא יפתח את המוצר שלו, לפני שיפנה למכירה של הרעיון או לגיוס משקיע.

ישנם חמישה מודלים שונים להצגת המוצר המהווים חמש רמות שונות להצגת הרעיון. כל רמה מציגה שלב מתקדם יותר בתהליך הפיתוח ולכל אחת מן הרמות יש יתרונות וחסרונות המשפיעים על ההחלטה באיזה מן המודלים להשתמש כאשר מציגים את המוצר בפני משקיעים פוטנציאליים.

 

 

חמישה מודלים אפשריים להצגת אב-טיפוס:

מודל I : הדמיות ממוחשבות

זהו שלב הצגת המוצר הבסיסי ביותר. תהליך פיתוח ראשוני של המוצר נעשה על ידי תכנון באמצעות תוכנות תלת-מימד ממוחשבות מתקדמות. ההדמיה הממוחשבת ממחישה את מראה המוצר מבחינה עיצובית ומבחינה פונקציונאליות. בנוסף ניתן בעזרת תוכנות הדמיה 'לשתול' את המוצר בסביבת השימוש שלו או בידי המשתמש.

יתרון: עלויות תכנון נמוכות יחסית וכן זמן הצגה מהיר יחסית של המוצר, כיוון שעם תום שלב הפיתוח הרעיוני- הראשוני  של המוצר/הפטנט, כבר ניתן להציג את הדמיות התלת-מימד.

חסרון: המוצר מוצג בהדמיה ממוחשבת בלבד, כלומר המשקיע אינו יכול לחוש במוצר, לראות אותו בצורה ממשית, להבין את הפרופורציות והחומרים מהם הוא עשוי. בנוסף, כיוון שמדובר בשלב ראשוני, עדיין לא ניתן להוכיח בפועל כי הטכנולוגיה של המוצר אכן עובדת.

מודל II : אב-טיפוס התכנותי- ניסויי

מודל אב-טיפוס זה מתאים למוצרים המציעים טכנולוגיה חדשה או מוצרים שנדרשת עבורם בדיקת התכנות בכדי לוודא אם וכיצד פועל המנגנון המכאני-טכנולוגי שלהם, שבעצם מהווה את לב ההמצאה. אב-טיפוס התכנותי אינו מתייחס כלל להיבטים אסתטיים של המוצר, אלא בוחן רק את הטכנולוגיה והמכאניקה שלו. לרוב יוצג מודל זה למשקיע בצירוף פירוט ניסויים והוכחות טכנולוגיות שבוצעו על אב-טיפוס זה ומוכיחים את היתכנותו ואת יכולותיו.

יתרון: המשקיע יודע בביטחון כי המוצר יכול לעבוד בטכנולוגיה המוצעת עבורו, הוא יכול להישען על ממצאי הניסויים על מנת לקבל החלטות לגבי השקעה, וכן להתנסות בעצמו ביכולות המוצר.

חסרון: מכיוון שהמודל מציג רק את הפן המכאני, הרי שלמשקיע אין יכולת להתרשם מן המוצר ברמה האסתטית-עיצובית-ארגונומית. לאב-טיפוס התכנותי אין מראה 'מושך' ושיווקי במידה מספקת על מנת לפתות את המשקיע.

מודל III : אב-טיפוס ארגונומי

מודל אב-טיפוס ארגונומי שם את הדגש על הנדסת האנוש ועל הממשק מול המשתמש. מודלים מסוג זה לא מיוצרים מהחומרים מהם יורכב המוצר הסופי, אלא מחומרים  המאפשרים המחשה ארגונומית (פלסטיק, קלקר וכדומה) ונותנים תחושה חווייתית לגבי המוצר, חיווי האחיזה בו מבחינה ארגונומית-שימושית והמחשה ברורה לגבי גודל המוצר והפרופורציות שלו.

יתרון: המשקיע מקבל תחושה ממשית וברורה לגבי המוצר והשימוש הפיסי-חוויתי שלו. למרות רמת ההמחשה המתקדמת, אין במודלים ארגונומיים את ההיבט האסתטי, אלא רק את ההמחשה הפיסית ולכן ניתן לייצר אותם מחומרים זולים יחסית ובעלויות נמוכות.

חסרון: מודלים ארגונומיים כוללים רק את ההמחשה של המעטפת והממשקים של המוצר ואינם כוללים את ההיבט הטכנולוגי או את ההיבט האסתטי, מה שמוריד מכוח 'המשיכה' של המוצר.

מודל IV : אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי

מודל זה הוא שלב אחד מתקדם יותר מהמודל הארגונומי. במודל אב-טיפוס זה מוצג בנוסף לארגונומיה ולממשק המשתמש, גם הפן האסתטי של המוצר. אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי מיוצר לרוב באמצעות הדפסות תלת-מימדיות או כרסום CNC, ולאחר מכן נצבע המודל בצורה המשקפת את המראה האסתטי הסופי שלו.

שימוש נפוץ במודל זה הוא הכנת מודל מוקטן עבור מוצר גדול, שלא ניתן להציגו במימדיו המקוריים. המודל המוקטן אמנם שומר על האיכויות הויזואליות-עיצוביות של המוצר, אולם הוא אינו יכול להציג ההמחשה של ממשק המשתמש והארגונומיה של המוצר.

יתרון: המשקיע יכול לראות בצורה ברורה את המוצר, את הצבעים והמראה הסופי הצפוי שלו, להתרשם ממנו ברמה האסתטית ולחוש אותו ברמה הארגונומית.

חסרון: אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי אינו מציג את הפן הטכנולוגי-מכאני שיש לו השפעה רבה על החלטת המשקיע. בנוסף, אם אב-הטיפוס מציג דגם מוקטן של המוצר, אין יכולת המחשה וחיווי ארגונומית, אלא רק ויזואלית, ולא פעם הדבר אינו מספק עבור המשקיע.

מודל V : אב-טיפוס מלא (מודל עיצובי עובד)

מודל אב הטיפוס הקרוב ביותר למוצר הסופי, מאפשר למשקיע להבין לעומק את יתרונות ואיכויות המוצר, לחוש את המוצר, להשתמש בו, לראות ולחוות בצורה ישירה את הרמה האסתטית, הארגונומיה וממשק המשתמש. אב-טיפוס מלא הוא למעשה מוצר מוגמר שייוצר פעם אחת בלבד ולא בייצור המוני. לרוב, לאחר פיתוח מודל אב-טיפוס מלא, נעשים עליו מספר סבבי תיקונים ושיפורים שלאחריהם ניתן להעביר את המוצר לתהליך ייצור.

יתרון: אב-טיפוס מלא מציג בפני המשקיע מוצר מוגמר ומציג בפניו את כל איכויות המוצר-מבחינה תחושתית, ויזואלית, ארגונומית וטכנולוגית. בנוסף, מכיוון שמדובר באב-טיפוס בשלב מתקדם שכמעט ומוכן לייצור, המשקיע רואה יתרון נוסף בכך שהוא יכול להוציא את המוצר לשוק בעלויות נמוכות יותר ובתוך זמן קצר יחסית.

חסרון: בכדי להגיע לאב-טיפוס מלא יש לבצע את כל שלבי תכנון ופיתוח המוצר, כולל פיתוח הנדסי ועיצוב המוצר. כלומר נדרשת מהיזם השקעה כספית גבוהה יותר מאשר דרושה למודלים האחרים של אב-הטיפוס שפורטו לעיל, ובנוסף משך הזמן להשלמת תהליך הפיתוח והכנת אב-טיפוס מלא הוא הארוך ביותר.

 

טיפ: בגלל החסרונות והיתרונות השונים של כל אחד מהמודלים של אב-הטיפוס, מומלץ לשלב בין אבי-הטיפוס השונים בשלב הפרזנטציה. למשל: הצגה משותפת של אב-טיפוס עיצובי יחד עם הדמיות תלת-מימדיות, או אב-טיפוס התכנותי יחד עם אב-טיפוס עיצובי מוקטן. אולם ללא ספק ההצגה האופטימאלית היא הצגת דגם אב-טיפוס של מוצר ברמת הפיתוח המתקדמת ביותר, כשהמוצר קרוב למודל הסופי שלו (אב-טיפוס מלא), על מנת שהמשקיע יוכל להתרשם מן המוצר בצורה האופטימאלית.

קראו עוד על:

• השלבים השונים בהתקשרות עם משקיע – חלק א
• השלבים השונים בהתקשרות בהסכם עם משקיע – חלק ב
• עולמות שונים תוכניות עסקיות שונות
• הזכיינות קווים לדמותה
• מי מנהל את המידע בארגון שלך