ארכיון לחודש : יום חמישי 15 בדצמבר 2016, 04:13pm

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

הערכת שווי חברה

כמה באמת אנו שווים? 

מושגים ב"גובה העיניים" בהערכת שווי חברות

שאלת השאלות הרודפת את חלקנו מיום היוולדנו, למרבה הצער או השמחה  (תלוי את מי שואלים…) היא כמה אנו שווים. לא נדון הפעם בפן האישי אלא דווקא בפן העסקי, תוך שימוש בהסברים "בגובה העיניים" הקשורים לתחום הערכת שווי חברות.

העיקרון הפשוט ביותר בבחינת ה הערכת שווי חברה או עסק הנו עקרון השווי הנכסי, הווה אומר, שווים של כל הנכסים של החברה והפחתת כל התחייבויותיה. במילים אחרות; מה בדיוק נשאר לי ביד אם אני סוגר את דלת החנות/המפעל/המשרד היום, מוכר את כל הרכוש; ציוד, מבנים וכד', גובה את כל מה שחייבים לי ומשלם לכל הספקים, עובדים ורשויות את חובותיי.

השאלה הנשאלת בהפעלת שיטה זו היא האם שוויה של חברה הפועלת בענף מסוים כ- 20 שנה זהה לשווייה של חברה הפועלת באותו ענף כ- 3 שנים בלבד בהנחה שלשתיהן שווי נכסי זהה (או אפילו בהנחה שלחברה הפועלת תקופה קצרה יותר שווי נכסי גבוה יותר). בדומה נשאל, האם שווי של חברה הפועלת בתחום העיתונות המודפסת ואשר לה הון עצמי חיובי, זהה לשווייה של חברה בתחום העיתונות האלקטרונית אשר מרכזת תנועה של כ – 1M גולשים ביום אבל היא נטולת נכסים.התשובה לשתי השאלות הללו היא כמובן שלילית.

כאן למעשה טמונה הבעייתיות הגדולה ביותר בשיטת השווי הנכסי. שיטה זו מעריכה את שווי הפירמה כאוסף של נכסים אשר שורה של התחייבויות כנגדן ותו לא. אלמנטים הקשורים למוניטין, פטנטים רשומים, איכות כוח אדם, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר התייחסות לגבי העתיד אינם זוכים למשקל בשיטה זו.

אז איך נכון להעריך שווי?

גם ברמה האישית, התייחסות לאחרים עוזרת לנו להעריך את עצמנו (אם כי לא תמיד הדבר נכון לעשות…) אנו בוחנים כל העת את סביבתנו ובודקים משתנים שונים אשר עוזרים לנו למצב עצמנו ביחס לאחר ומשפיעים על תפיסת שווינו. גם ברמה העסקית השוואה לעסקים אחרים הפועלים באותו ענף עשויה לתת סוג של אינדיקציה לגבי שווי הפירמה.

אילו מדדים נהוג לבחון?

בד"כ המדדים העיקריים אותם נכון לבחון קשורים לגובה ההכנסות ולשיעור הריווחיות. מכפילי רווח ו/או מכפילי מכירות ענפיים עשויים לספק אינדיקציה לגבי שווי חברה; אם יתר החברות בענף נסחרות במכפיל רווח של 6 כלומר שווי הפירמה = לרווח הנקי השנתי כפול 6 והחברה המוערכת מציגה רווח של 0.5 מיליון ₪ בשנה אז ערכה יהיה 3 מיליון ₪ לפי שיטה זו. שיטות המכפיל למיניהן נוחות מאד וקלות לחישוב, יחד עם זאת גם הן מתעלמות מנתונים חשובים אשר לא תמיד באים לידי ביטוי בדוחות הכספיים ואשר ישפיעו בהכרח על השווי המתקבל. בנוסף, לא תמיד יהיה קל למצוא מכפילים של חברות אשר פעילותן זהה לזו של החברה המוערכת. משימה זו פשוטה הרבה יותר כאשר מדובר בחברות ציבוריות אשר נתוניהן מפורסמים חדשות לבקרים אך בחברות פרטיות המשימה תהיה קשה בהרבה.

אז מה עושים?

השיטה הנפוצה והנכונה ביותר להכנת הערכת שווי חברה היא שיטת ה – DCF(discount cash flow).

בשיטה זו בונה המעריך דוחות רווח והפסד חזויים לפעילות החברה לשנים הבאות.  בניית הדוח מתבססת, בין השאר, על ביצועי החברה בשנים עברו, על מצבה כיום ועל צפי ביצועיה הכספיים בעתיד. מדוח הרווח וההפסד גוזר המעריך תזרים מזומנים נקי או תפעולי, תלוי בשיטה הנבחרת ומהוון (מביא לערך של היום) את תזרימי המזומנים המתקבלים, זאת על מנת לתת ביטוי להשפעת הזמן על הכסף (Time value of money). בשיטה הזו נותן המעריך למעשה ביטוי לכל המשתנים אשר מהווים את בסיס השיטות האחרות ויותר.

בניית התחזית העתידית מתבססת בחלקה על תוצאות העבר, איתנותה הפיננסית של החברה ונכסיה המוחשיים ולא פחות חשוב הבלתי מוחשיים. ישנה התייחסות לנתונים ענפיים ולביצועי חברות דומות והחשוב מכל, ניתן ביטוי לעתיד להתרחש בשנים הבאות. המגבלה העיקרית של השיטה היא למעשה קביעת אותו שיעור היוון אשר באמצעותו מהוונים תזרימי המזומנים העתידיים.

כיצד נקבע שיעור ההיוון?

שיעור ההיוון נקבע תוך התייחסות למקורות המימון של החברה, הון עצמי וחוב ובאמצעות שימוש מודל ה – WACC(Weighted average cost of capital). נוסחת ה – WACC מחשבת את מחיר ההון בהתאם למחיר החוב (כסף ממקורות בנקאיים – נושא ריבית) ולתשואה אשר מצפה משקיע פרטי לקבל על כספו (מחיר ההון העצמי). מחיר הכסף בבנק הנו נתון ידוע פחות או יותר, תלוי בלווה. הבעיה מתעוררת בהערכת התשואה אותה דורשים בעלי המניות. חישוב התשואה מתבצע באמצעות שימוש במודל CAPM (Capital asset pricing model). נוסחת ה – CAPM מסייעת למעריך לקבוע מהי התשואה המבוקשת ע"י בעלי המניות תוך התייחסות למשתנים הבאים: התשואה על נכס חסר סיכון (Rf), תשואת השוק (Rm) והסיכון הטמון בפעילות החברה המוערכת ביחס לשוק (ה – beta). גם כאן התשואה על נכס חסר סיכון (אגרת חוב של המדינה) קלה לחישוב, גם תשואת תיק השוק מתקבלת בחישוב פשוט יחסית. המכשלה הינה בד"כ במציאת הבטא של החברה, או הסיכון שלה ביחס לשוק. נתון זה מתפרסם/מחושב לחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, אך לא לחברות פרטיות. כמובן, אפשר להיעזר בנתוני הבטא של חברה דומה, הנסחרת בבורסה, לזו המוערכת, על מנת להגיע לסיכון שלה ביחס לשוק, אבל לא תמיד נתון כזה אכן נמצא.

אז איך מתגברים על בעיית הבטא?

מקובל לקבוע שיעור היוון נמוך יותר לחברות הנחשבות בעלות סיכון נמוך, בד"כ כאלו הקיימות הרבה שנים, רווחיות, הפועלות בתעשייה שמרנית יחסית ושיעור היוון גבוה לחברות צעירות הפועלות בענפים מסוכנים/חדשים, דוגמת חברות אינטרנט.

בסופו של דבר, משימת הערכת השווי לחברה הינה מורכבת ומיועדת בעיקר לאלו העוסקים במלאכה באופן שוטף.

יחד עם זאת, היכרות עם חלק מעולם המושגים בנושא הערכת שווי לחברות עשויה להקל עלינו להעריך כמה באמת אנו שווים…

וגם קראו עוד על:

• מה עושה תוכנית עסקית להצלחה
• שש שאלות חשובות בדרך להצלחה של תוכנית עסקית
• כתיבת תוכנית עסקית מוטעית
• עשרה טיפים בדרך להצלחה של תוכנית עסקית
• שאלות בדרך להכנת תוכנית עסקית

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

כיצד להפוך את התחרות ללא רלוונטי במסגרת גיבושה של תכנית עסקית

כיצד להפוך את התחרות ללא רלוונטית:

אסטרטגיית האוקיינוס הכחול

הקדמה

שאיפתה של כל חברה , קיימת או בשלבי ייסוד, היא לאתר תעשיות וענפים אשר עדיין אינם קיימים ו/או שווקים שאינם ידועים בהם התחרות מועטה.

בסקירה זו נבחן, על קצה המזלג, את הקווים העיקריים המאפיינים שיטת חשיבה ניהולית אלטרנטיבית – "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול" שנחקרה והוצגה על ידי פרופ' קים ופרופ' מובורן. שיטה זו מציעה למנהלי חברות ולמקבלי ההחלטות בחברה לחשוב מחדש על דרך פעולתם ועל האסטרטגיה בה בחרו להוביל את החברה. השיטה חותרת ליצירת או מציאת שוק ללא מתחרים והפיכת התחרות ללא רלוונטית ע"י יצירת העצמה בערך או "חדשנות ערך", עבור החברה ועבור הצרכן.האסטרטגיה בוחרת במשחק צבעים קל וידידותי המדמה וממחיש את התעשיות, הענפים והשווקים בהם בחרה החברה לפעול, לשווקים אדומים או שווקים כחולים.

האוקיינוס האדום והאוקיינוס הכחול

"אוקיינוס אדום" מייצג את כל התעשיות הקיימות כיום, באוקיינוס זה הגבולות ידועים ומוכרים וחוקי התחרות וחוקי המשחק גם הם ידועים לכולם. בשווקים אלה, הנעשים צפופים יותר מדי יום, התחרות גבוהה במיוחד והחברות מתחרות בעיקר על תפיסת נתח שוק גדול יותר, כאשר רמות הביקוש של הצרכנים ידועות ויחסית קבועות. ניסיונות נגיסת נתחי שוק ממתחרים דומים במידה רבה ל"משחק סכום אפס", כלומר ברור כי תוספת של פלח שוק לחברה אחת, למעשה מהווה "נגיסה" בפלח השוק של המתחרה והיא באה על חשבון "הפסד" של המתחרה באותו אחוז של פלח שוק. לפיכך באופן ברור, יכולת הצמיחה של כל אחד מהמתחרים יורדת  כאשר גודל הביקוש הוא  נתון כמעט קבוע.

בסביבה זו יצר ההישרדות והתחרות של החברות גורם למוצרים ייחודיים רבים להפוך למוצרי צריכה עממיים, באוקיינוס אדום, נוגסים המתחרים (הכרישים) זה בזה, התחרות הופכת "לרווית דם" ההופכת את האוקיינוס לאדום.

לעומת האוקיינוס האדום, "אוקיינוס כחול" ממחיש את התעשיות והענפים שאינם קיימים כיום, בסביבה זו הביקוש נוצר מאין ולא מהגדלת ביקוש קיים, שהמלחמה על כל נתח ממנו הינה עקובה מדם ויקרה מפז. בסביבה הכחולה ניתן לזהות הזדמנויות חדשות, תוך מיסוד מערך פעילות העשוי להוביל לצמיחה וגדילה מהירים. לפיכך, באוקיינוסים הכחולים, החדשים, תחרות הינה מושג שאינו רלוונטי כלל, מפני שנוצרים כללי משחק שונים וחדשים, אותם קובעות החברות שבחרו לפעול באוקיינוס הכחול, הבא לסמל את הכחול העמוק של האוקיינוס הרחב והאין סופי, המגלם פוטנציאל אדיר, בלתי מוכר ולא מנוצל של שווקים שטרם נחקרו ונחשפו.

האסטרטגיה באוקיינוס האדום : דע את המתחרים

באוקיינוס אדום אסטרטגית החברות בנויה על חקר המתחרים, הענף והשוק, ועל בניית אסטרטגיה המבוססת על יתרון תחרותי מוכח מול המתחרים. במקרים אלו, גם שימוש וגיוס "סוסים טרויאניים" מקדש את המהלכים, והעובדה שענפים שלמים השתמשו בכלים פליליים דוגמת אלו, ממחישה עד כמה המידע על המתחרים קריטי בתהליך הניהולי כיום. כך, נוצר מעין מעגל קסמים בו כולם מקצים הון אדיר על מנת לרגל אחרי המתחרים ולעשות את "אותו הדבר קצת יותר טוב", במקום "לצאת מן הקופסא ולנסות ולאתר דבר "כחול" שאינו קיים עדיין.

החשיבה הניהולית החדשה: חשיבה הפוכה

מהתמקדות בביקוש  קיים, ליצירת "חדשנות ערך"  הפותחת ביקושים חדשים

אסטרטגית האוקיינוס הכחול מציגה גישה לפיה, שווקים וגבולות קיימים רק במוחות המנהלים ומקבלי ההחלטות. עבורם, עודף ביקוש הוא דבר שלא ניתן לייצר, משום שידוע הוא, כי  מהות ועיקר הקושי היא איך יוצרים ביקושים חדשים או איך גורמים לעודף ביקוש. חשיבה הפוכה זו דורשת פריצת מחסום מחשבתי, הסבת מיקוד החשיבה האסטרטגית מנקודת מבט של הביקוש הידוע והמוגבל, לראיית הביקושים החדשים והאינסופיים וכן מעבר מהתמקדות בתחרות, להתמקדות ביצירת ערך חדשני הפותח ביקושים חדשים ואינספור הזדמנויות למחירי צרכן נמוכים המתקיימים לצד עלויות נמוכות בגלל נטרול גורם התחרות.

חשיבות האוקיינוס הכחול בנוף העסקי

כיום, השווקים הקיימים (האדומים) מתכווצים באופן עקבי. הטכנולוגיה והקדמה ייעלו ושדרגו את המוצרים והסחורות הקיימים. הכפר הגלובלי, הפלת המשוכות הפוליטיות והסרת מחסומים רבים בין מדינות נתנו ליצרנים כלים לשליטה יותר טובה על העלויות. ריבוי החברות בענפים תחרותיים והתרכזות החברות בלקוחות קיימים בשווקים רוויים, גורמים לירידה בביקושים, והתוצאות הן שההיצע גובר על הביקוש. מצב זו גורם לכך שהחברות מנסות ראשית להוריד עלויות ולהיות יותר אטרקטיביות ובשלב מאוחר יותר, מתפתחת מלחמת מחירים המכווצת את הרווחים השוליים.

כתוצאה מכך, ענפי התעשייה עסוקים בהוצאת משאביהם על תחרות צמודה המובילה ל"אוקיינוס אדום" עקוב מדם של מתחרים הנאבקים על עוגת רווחים הולכת ומצטמקת.

לדעת פרופ' קים ופרופ' מובורן, הישגיהם ורווחיהם של החברות המובילות של מחר לא ימדדו על פי הבסת המתחרים ב"אוקיינוסים אדומים", אלא על-ידי  פריצת מחסומים ניהוליים קוגניטיביים, שימוש במנופי ערך ליצירת "אוקיינוסים כחולים" בנישות שוק חדשות  הבשלות לצמיחה דינאמית ללא מתחרים.

בספרם הם מציעים דרכי פעולה שונות לזיהוי והפיכת שוק לא אטרקטיבי לאטרקטיבי, מגוללים את הבעייתיות במודל החשיבה החדש ומציעים דרכים להתמודדות עם הקשיים הללו ומסבירים כי לדעתם רק מנהלים מקצועיים שבורכו בנפש ויכולת ניתוח וחשיבה של יזם, יכולים לצאת ממסגרת השבלונית של "הידוע" ולבנות את החברה ולהובילה לאוקיינוס כחול. זאת, על ידי יצירת ענפים חלופיים, בניית קבוצות אסטרטגיות חדשות עם מגמה שונה או הגדרות של מציאות חדשה בה הן פועלות. כמו כן מוצעים בספר כלים חשיבתיים ומעשיים ליישום השיטה, כגון מחקרי שוק עתידיים במקום מחקרי שוק קיימים, התואמים את השיטה ועוד.

המחברים מזהירים בספרם מזיהוי מוטעה של אוקיינוס כחול, קרי פיתוח מוצרים שאינם ברי יישום ואינם נדרשים. הם טוענים שיש להבין שמה שמעניין את הצרכנים הוא לא חידושים מהפכניים שקשה מאד להכניסם לשימוש (אלא אם כן הם פתרו צורך נדרש עמוק) אלא תוספת ערך חדשני לצרכים חבויים או צרכים חזויים.

לטענת המחברים, אם נמצא כי הרעיון, המוצר או השירות החדש המוצע משרת אחד מצרכים אלו, אזי השכלנו לפתח אוקיינוס כחול.

לאחר שאיתרנו את הרעיון, המוצר או השירות, אפשר לגשת למלאכת התכנון העסקי והכלכלי ולהניע את תהליך גיבושה של תכנית עסקית המתווה את דרכי הפעולה להקמתו של המיזם המיוחל. בהצלחה!

קראו עוד על:

• על איזה החזר השקעה בתוכנית העסקית אתה מדבר בדיוק ?
• חשיבות השימוש בשפה מפתה בכתיבת תכנית עסקית
• תכנית עסקית = GPS
• מבחן 4 השאלות לפני תוכנית עסקית
• בדרך לתוכנית עסקית מנצחת – יזמים מסוג אחר

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

עוד לפני התוכנית העסקית – הסכם סודיות

יש לכם רעיון למיזם חדשני ופורץ דרך, עוד לפני התוכנית העסקית, השאלה כיצד לדאוג שלאורך הדרך הארוכה העומדת בפניכם, אף אחד לא "יגנוב" מכם את הרעיון ויקדים אתכם ביישומו המעשי בוודאי עלתה במחשבותיכם יותר מפעם אחת. הניוזלטר של GONOGO עוסק החודש בנקודות העיקריות שחשוב להכיר לפני שחותמים על הסכם סודיות.

כאשר שני צדדים מעוניינים להקים עסק משותף או לפעול ביחד בתחום מסוים, מבקשים הם לקבל מידע סודי זה מזה, שיתופי פעולה רבים מצריכים שיתוף צד אחד במידע סודי של הצד השני, או החלפה הדדית של מידע סודי על מנת לשקול  את כדאיות העסקה המשותפת. מידע זה עשוי להיות טכנולוגי, או מסחרי, שהינו מהותי ביותר לצד מוסר המידע. בצד שהינו בעל המידע הסודי עולה תמיד החשש להעביר את המידע הסודי לצד האחר, לפני עשיית העסקה המשותפת, שלא ישתמש במידע לתועלתו ו/או יחשוף את המידע לציבור הרחב, מבלי שתעשה עסקה משותפת עם מוסר המידע וכך ימצא עצמו האחרון ניזוק.

על מנת להוריד את רמת החשש, הסכמי שמירת סודיות הינם הדרך הפשוטה ביותר כיום, להעניק הגנה לסודותיו המסחריים של כל יזם. בידי מוסר המידע הסודי קיימת האפשרות להחתים את מקבל המידע הסודי על מסמך משפטי הקרוי "הסכם סודיות" או באנגלית "Non Disclosure Agreement"   ("NDA")

"הסכם סודיות" או NDA הוא מסמך משפטי הנועד לאפשר לבעל הרעיון לחשוף אותו בפני שותפים פוטנציאליים, משקיעים, יועצים עסקיים, עובדים וכו' מבלי לחשוש כי לאחר חשיפתו ינסו מקבלי המידע ליישמו על דעת עצמם. הסכמי שמירת סודיות, הינם הסכמים בהם הצדדים מתחייבים האחד כלפי השני (במקרה של הסכם הדדי), לשמור בסודיות כל מידע אשר יוגדר כסודי או רגיש, ויועבר בין הצדדים במסגרת ההתקשרות. במקרה של הסכם סודיות חד צדדי, מתחייב הצד אשר נחשף למידע, לשמור עליו בסודיות, בהתאם לתנאי ההסכם. הסכמי שמירת סודיות יכולים להיות חלק מהתקשרות בין מיזמים עסקיים, כשלב מקדים לבחינת אפשרויות לשיתוף פעולה בין גורמים שונים, בין יזם למשקיעים או שותפים פוטנציאליים ואף בין מעביד לעובדיו.

ניתן להשתמש בהסכם לשמירת סודיות, בכדי להגן על כל סוד עסקי או מידע אחר, אשר מוגדר על ידי בעליו כמידע רגיש. על פי חוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999, סוד מסחרי מוגדר כ"מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים. כמו כן, סודיותו מקנה יתרון לבעליו על פני המתחרים ונדרשת השקעת מאמצים סבירים כדי לשמרו כסוד. כדי שסוד יזכה להגנה, נדרש כי יהיה בו פוטנציאל להעניק תועלת תחרותית משמעותית לבעליו וכי לא יהיה בנחלת הרבים". חשוב לציין כי ההסכם הוא הסכם משפטי מחייב ועל כן צד אשר נפגע מהפרת ההסכם, זכאי לפיצוי מן הצד השני בהתאם לקבוע בהסכם ובהתאם לפיצוי הקבוע בחוק במקרים כאלו.

רוב החברות נוהגות לעשות שימוש בנוסח קבוע של הסכם סודיות אשר נמצא ברשותן. לפניכם התנאים הבסיסיים שחשוב שיופיעו בהסכם הסודיות עליו אתם חותמים ו/או מחתימים:

• פרוט מטרת הגילוי של המידע הסודי- האם לצורך אפשרות לשיתוף פעולה מסחרי, לצורך קבלת מידע וכדומה.
• הגדרה מהו המידע הסודי- רצוי להגדיר בצורה ברורה ורחבה ככל האפשר את המידע הסודי, עליו רוצים להגן. מקובל לכלול במסגרת ההגדרה את הנושאים הבאים: סודות מסחריים ועסקיים, פטנטים שטרם נרשמו, קניין רוחני אחר, מידע בקשר לתהליכי יצור, תכניות עסקיות, שמות לקוחות, מחירי קניה ומכירה, קונים פוטנציאלים, שיטות מכירה, שיטות עבודה, חוזים מסחריים, תחשיבים, תנאי התקשרות עם ספקים ולקוחות, מידע בקשר לעובדי החברה, מידע עסקי או מסחרי או שווקי אחר וכל מידע רלוונטי לעסק המשותף שהועבר מבעל המידע הסודי לצד האחר. לא קיימת הגדרה אבסולוטית של המידע הסודי היות ולכל התקשרות מאפיינים משלה ולכל מיזם עסקי, רעיון או פעילות מאפיינים אשר ייחודיים לו, ועליהם יש רצון להגן בהסכם ולכן על כל יזם לכלול במסגרת ההגדרה את הנושאים הרלבנטיים אליו.
• פרוט ההתחייבויות החלות על מקבל המידע – לא להפר את חובת הסודיות, לשמור בקפידה על המידע הסודי, לא לעשות כל שימוש במידע שנמסר לידיו אלא לשם המטרות עבורן נמסר המידע, לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע את הגעת המידע לאחר, לא להעביר מידע לצד שלישי במודע על מנת לרוקן את ההסכם מתוכן.
• סייגים- מקרים בהם המידע שנחשף לא יחשב לסודי, אפילו אם הוגדר כסודי ע"י מגלה המידע. כמעט בכל הסכמיהסודיות יימצאו סעיפים הקובעים כי המידע הבא לא ייחשב לסודי: מידע אשר היה קיים בידי מקבל המידע לפני ההתקשרות עם מגלה המידע, מידע אשר היה או שהינו נחלת הכלל, ולא עקב הפרה של הסכם הסודיות על ידי מקבל המידע, מידע אשר הגיע לידי מקבל המידע מצד שלישי, אשר לא הפר חובת סודיות כלפי מגלה המידע, מידע אשר פותח באופן עצמאי על ידי מקבל המידע.
• פרוט הסעדים-  בסעיף זה רצוי לקבוע עונשים ברורים למקרה של הפרת ההסכם על ידי הצד מקבל המידע. מוצע לכלול סעיף אשר קובע כי הצדדים מכירים בכך שפיצוי כספי בשל הפרה של הסכם הסודיות אינו מספק, ולכן, מגלה המידע יהיה רשאי לבקש ולקבל צו מניעה כנגד מקבל המידע, בכל מקרה של הפרת ההסכם.
• תקופת ההסכם – הסכמי שמירת סודיות יכולים להיות לכל תקופת זמן, אשר תקבע על ידי הצדדים. כאשר לא נעשתה עסקה משותפת בין הצדדים, ההסכם הוא בדרך כלל ללא הגבלת זמן.

נקודות נוספות שחשוב לשים אליהן לב בטרם חותמים על הסכם סודיות:

• טעות נפוצה שיזמים מרבים לעשותה היא שאין ערך להסכמי סודיות משום שהם תלויים ברצונו הטוב של החותם עליהם לכבדם. סברה זו אינה נכונה. הסכם הסודיות הוא כלי חשוב ביותר במו"מ משתי סיבות. הסיבה הראשונה, והנפוצה, היא שהסכם כזה מהווה הרתעה בפני החותם עליו להפר את הפטנט. אך הסיבה העיקרית הינה שבמו"מ נהוג להחתים על הסכם סודיות טרם הגשת הבקשה לפטנט, החושפת את ההמצאה ממילא. במצב כזה, גילוי ההמצאה בלא הסכם סודיות ייחשב לפרסומה, ופרסום שכזה מונע את קבלת הפטנט. מאידך, הסכם סודיות, אפילו אם אין מכבדים אותו, מונע את החשבת המו"מ כפרסום הרעיון, ומאפשר לקבל פטנט, על אף גילויהרעיון. (לפרטים נוספים ניתן לצפות בניוזלטר בנושא פטנטים)
• בצד המעשי של הדברים, הקושי המשמעותי ביותר מתגלה כאשר יש רצון ליצור קשר עם גוף שלו פיתוחים בתחום הפעילות של מגלה המידע. במקרה כזה, ייחתם הסכם סודיות הדדי, וכאן דרושה מידת הזהירות הרבה ביותר, שכן קיים סיכון רב, שתהיה חפיפה בין הידע אשר ידוע לבין המידע אשר יתקבל, והשאלה, בידי מי היה מצוי מידע זהלראשונה תתעורר.
• חשוב ביותר לציין בהסכם הסודיות, כי נטל ההוכחה יהיה על מקבל המידע, להוכיח באמצעות חומר מתועד, אשר יציג, כי המידע היה בידיו לפני קבלתו ממגלה המידע, או כי הוא פותח על ידו, באופן עצמאי, שלא על בסיס המידע אשר נמסר לו.
• חשוב כי יצוין בהסכם, שעצם גילוי המידע אינו מטיל חובה על הצדדים להתקשר בהסכם כלשהו, ואינו מחייב את מוסר המידע להעביר את זכויות הבעלות או השימוש במידע למקבל המידע.
• חשוב לשים לב לא לחתום על הסכמים בהם במקום להסכים על שמירת סודיות, הצד מוסר המידע מוותר על תביעות כנגד הצד המקבל אשר נוגעות לגילוי סודות מסחריים או הסכמים אשר קובעים שרק מידע אשר נמסר בכתב והובהר שהוא סודי יזכה להגנה.
• בהסכמי סודיות בינלאומיים לא תמיד קובעים את הדין לפיו ייפתרו מחלוקות בין הצדדים. במצב כזה הגורם הפוסק צריך לבחור איזה דין צריך לחול. הכללים לבחירת הדין החל הם מורכבים ומשתנים משיטת משפט אחת לשנייה. לכן אם מדובר בהסכם בינלאומי- רצוי לקבוע בהסכם גם סמכות שיפוטית מקומית מוסכמת והדין שיכול על ההסכם.

לסיכום, בבואנו לקדם רעיון ייחודי/ מיזם עסקי עלינו להתקדם תוך מזעור סיכונים. לפני שמחליטים GO חשוב מאוד לחתום על הסכם סודיות מפורט, לשים לב לתנאים עליהם חותמים, לזכור שההסכם הוא הסכם משפטי מחייב ובעל תוקף וכפועל יוצא לא לחשוש לפרוט בפני המשקיע את עיקרי המיזם שהרי לבסוף יזם שיתכסה במעטפת סודיות מוגזמת לא יצליח להלהיב את המשקיע, לא יצליח לקדם את רעיונו ולגייס הון.

לקבלת פורמט של הסכם סודיות לחץ כאן

קראו עו על:

• מי מנהל את המידע בארגון שלך
• מודיעין עסקי
• יעדים ברורים יכולים להגשים חלומות
• מאיפה בדיוק מתחילה הדרך לעולם

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

יש לך סטארט אפ? תזרים המזומנים לוחץ? גבש תוכנית אופציות לעובדים

יש לך סטארט אפ? תזרים המזומנים לוחץ?

        גבש תוכנית אופציות לעובדים

בעשור האחרון גובשו תכניות רבות לשיתוף עובדים בהצלחת החברה בה הם עובדים, והדבר הפך למקובל בחברות בעולם ובארץ.
מדוע  אופציות?

התחרות הקשה על גיוס עובדים מקצועיים ואיכותיים והצורך לשמר את העובדים בתוך החברה, מחייבים את החברות להציע לעובדיהן תמריצים חדשים ואטרקטיביים שיגרמו להם לבחור לעבוד בחברה ובשלב מתקדם יותר יהוו תמריץ להישאר בה לטווח ארוך.

התוכניות מגבירות את הזדהות העובדים עם החברה, וממריצות אותם להשקיע ולהתאמץ יותר, שהרי עכשיו הם בעלי מניות או בעלי אופציות למניות. ניתן לראות בצורת תגמול זו ניסיון לקשור את גורל העובדים עם גורל החברה ולשימור העובד בתוכה.

יתרון נוסף שניתן לשיטת תגמול עובדים באמצעות מניות או אופציות למניות נובע מהעובדה שאין צורך להוציא מזומנים מהחברה: לא ביום הקצאת המניות/האופציות למניות ולא ביום המימוש. בשעה שמדובר על אופציות, שיקול זה יהיה משמעותי מאוד עבור חברות עם מחסור במזומנים וחברות הזקוקות למזומנים שישמשו מנוף לצמיחתה של החברה ולהשקעות נוספות.

בעיה נוספת שהתגמול באמצעות מניות, או אופציות למניות, בא לפתור היא "בעיית הסוכן" המתוארת באמצעות הקונפליקט הבא: ההפרדה בין בעלי החברה, מנהלי החברה והעובדים יוצרת בעיות של ניגוד אינטרסים בין הגופים. מחד, בעלי החברה מאצילים סמכויות החלטה למנהלים ולעובדים/ת ,המשמשים כשליחיהם בחברה, כדי שאלו יקבלו החלטות שיעלו את ערך החברה. מאידך, הפעולות הנדרשות מהמנהלים/העובדים לקידום מטרות הבעלים, אינן עולות לעיתים בקנה אחד עם האינטרסים הספציפיים שלהם. מובן שבעיה זו רלוונטית בעיקר לעובדים בכירים בחברה, שלהם השפעה מהותית על פעילות החברה ועל ניהול מדיניותה ההשקעות שלה.
בעת הקצאת מניות או אופציות למניות, הופכים עובדי החברה לחלק מבעליה או לבעלים פוטנציאליים בה (במקרה של הקצאת אופציות למניות) כך הקונפליקט האמור מצטמצם ומטרות בעלי החברה ועובדיה משתלבות.

חברות מקצות אופציות לעובדיהן ממספר מניעים:

1. קישור העובד לחברה לטווח ארוך.
2. תמריץ לשיפור ביצועי העובד בטווח הארוך והקצר.
3. יצירת זהות אינטרסים בין העובדים לבעלי המניות.
4. תחליף חלקי למשכורת, או בונוס, או תחליף להעלאתם.
5. ואולי חשוב מכל – תחרות מול חברות אחרות על משיכת העובדים לחברה.

על מה ניתן להתמקח?

כמו בכל משא ומתן, הדברים נתונים לדיון אולם צריכים להיות מציאותיים.

להלן מספר נושאים שניתן להתמקח עליהם:

א. הגדלת מספר האופציות שיוענקו.

ב. הורדת מחיר המימוש של האופציות

ג. הקדמת תקופות המימוש (ללא קיצור התכנית).

מה מוכיח את קיום האופציות?

חשוב להדגיש כי יש צורך במסמך רשמי חתום מהחברה. הבטחת המנהל/ת כי יחולקו אופציות אינה בהכרח מספיקה. ברוב החברות, מקבל/ת העובד/ת "מכתב זכאות" בו יש הודעה רשמית על הקצאת האופציות והתנאים העיקריים שלה. לרוב מצורפת למכתב גם תכנית האופציות שאושרה על ידי החברה. הניצע נדרש/ת לאשר את קבלת המכתב.

קראו עוד על:

• תוכנית עסקית צריך לעדכן
• מורה נבוכים לקריאת דוחות כספיים בתוכנית עסקית
• תוכנית עסקית חברתית אך לא בהכרח רווחית
• הכנסות מפרסום באתר האינטרנט במסגרת הכנת תוכנית עסקית
• עוד לפני התוכנית העסקית – הסכם סודיות

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

קווים לדמותו של היזם

כחברה שעיקר עיסוקה בכתיבת תוכנית עסקיות, מזמנת לנו עבודתנו מפגש עם יזמים רבים. במהלך השנים, פגשנו יזמים מסוגים שונים. צעירים ומבוגרים, שהגיעו בצוותים או כיחידים, בעלי תואר אקדמי וכאלו שלא סיימו את לימודי התיכון, מנהלים בכירים וכאלו שלא עבדו מעולם ועוד כהנה וכהנה. קשה להצביע על קווי דמיון ברורים בין יזם אחד למשנהו אך דבר אחד המשותף לכולם – החלום, מלבדו האם ניתן לאתר קווי דמיון נוספים?

במרוצת השנים, נדמה כי מעודדים אותנו לחשיבה יזמית. אנו מוצאים לכך עדויות בממסד החינוכי המוקיר את חשיבות פיתוח היכולות היזמיות אצל ילדים. כיום, ניתן למצוא מסגרות חינוכיות רבות המעודדות ילדים לפתח כישורים ומיומנויות של יזם תוך מיצוי הפוטנציאל האישי של הילד ומתן מענה לצרכים סביבתיים וחברתיים.

נשאלת אם כן השאלה, האם כישורי היזם ניתנים ללמידה? האם היזם ניחן בתכונות/כישורים ייחודיים מולדים, או שמא נלמדים?

הספרות ניסתה פעמים רבות להגדיר מיהו יזם. "יזם הינו אדם המחפש את השינוי, מוצא אותו ומנצל אותו כהזדמנות", (פיטר דרוקר, 1985) ."יזם הוא אדם שיוצר ומניע פעילות אנושית חדשה ומגייס את המשאבים הדרושים למימושה", (ברנקו וייס, "חשיבה יזמית", 1999) .

במילה "יזם" – באנגלית Entrepreneur שלושה מרכיבים:
entre – להיכנס
pre – לפני
neur – מרכז עצבי

ניתן להניח אם כן, בהקשר העסקי, כי יזם הוא אדם שנכנס לתוך עסק בזמן הנכון כדי ליצור או לשנות  באופן מהותי את המרקם/תשתית של אותו עסק.

ללא צל של ספק, הצלחתו של היזם טמונה בחשיבתו.

במפגשינו עם יזמים אנו מוצאים, כי חשיבתו של היזם מורכבת מיכולות חשיבה מגוונות. היזם מסוגל לייצר רעיונות חדשים ולמצוא פתרונות מקוריים בהפעילו חשיבה יצירתית שמקורה פעמים רבות בסקרנות.

אנו יודעים כי סקרנות היא, ללא ספק, אחד המניעים החשובים המשפיעים על ההנעה ללמידה.

ההנחה המקובלת כיום היא שאדם נולד סקרן ושהסקרנות הנה נטייה טבעית. הסקרנות היא מניע הדוחף את האדם לחקור את סביבתו. למרות שאנו נוהגים להתבדח ולומר כי "הסקרנות הרגה את החתול", הרי שיש לה ערך הסתגלותי רב מפני שככל שהאדם יודע יותר על סביבתו הוא גם שולט בה יותר וכך רמת החרדה במצבי אי וודאות פוחתת. ישנו קשר הדוק בין מניע הסקרנות למניע ההישג. מחקרים רבים מראים שלבני אדם יש צורך בגירויים, ושסביבה דלת גירויים משפיעה לרעה על רגשותיו, התנהגותו ומחשבתו של האדם. למרות שהסקרנות היא ככל הנראה מניע מולד, לסביבה יש השפעה עליה ונראה כי יזמים רבים גדלו בסביבה שעודדה אותם לסקרנות, לחקירה וחיפוש אחר גירויים חדשים.

נראה כי יזמים ניחנים בחשיבה גמישה וביקורתית, הם מסוגלים לשפוט הצעה ולהעריך את סיכויי ההצלחה של הרעיון בהפעילם חשיבה ביקורתית. החשיבה הגמישה מאפשרת להם לראות דברים מנקודות מבט שונות, לדוגמא, נקודת המבט של כל אחד מהגורמים המעורבים בתהליך, הבנת האחרים המעורבים במיזם ומניעיהם, רצונותיהם ואופני פעולתם. אופן חשיבתו הגמישה של היזם עוזר לו, לדוגמא, בבחירת ערוץ ההידברות אל מול המעורבים בתהליך, זאת בכדי לרתום אותם ולהניעם להצטרף לתהליך.

חשיבתו הגמישה של היזם, היא זו אשר תוביל אותו ליצירה של נקודת מבט חדשה ומקורית, שאיש לא חשב עליה לפני כן.

גורם חשיבה נוסף בהצלחתו של היזם הוא יכולתו לעבור בין חשיבה סדורה וחשיבה לא סדורה על  פי הצורך ולהפעיל כל אחת מהן באופן מיומן. היזם נזקק גם לחשיבה מערכתית המתייחסת לתהליך היזמי כמכלול, תוך בחינת התפקיד של כל אחד ממרכיביו והשפעות הגומלין ביניהן. היזם מסוגל ביתר קלות להבחין בין עיקר לטפל.
בתהליך היזמות ישנה גם חשיבה מכוונת שכן יש לבדוק את הנושא בהרחבה מנקודות מבט שונות. חשיבה מכוונת היא פעולה שדורשת מאתנו עשיית דברים שהם מעבר להתמודדות שגרתית בלבד.

אחת הנקודות הבולטות ביותר בתהליך היזמות היא החשיבה הפתוחה או היצירתית.

היזמות, כשינוי מצב קודם, מזמנת גם מידה של אי וודאות המאיימת על מי שזקוק לתחושת ביטחון וודאות ברמה גבוהה. אולם, היא שינוי המזמן ניסיון וחוויות על – אף מידת אי הוודאות המוטבעת בו. פריצתו של רעיון חדש שבא לענות על צורך מסוים מזמנת ליזם התמודדות חדשה, המחשלת אותו.

Daryl Mitton, במאמרו "The Complete Entrepreneur", מתאר את הייחודיות בפעולתו של היזם: "יזמים מוצאים את הדרך לשלב משאבים ומידע בקומבינציות חדשות; הם רואים את המערכת לא רק כפי שהיא, אלא כפי שיכלה להיות; יש להם יכולת להתבונן בדברים רגילים ולראות בהם משהו בלתי רגיל. כתוצאה מכך הם יכולים לאתר הזדמנויות העשויות להפוך דבר פשוט למשהו ייחודי ובלתי צפוי".

סקרנות, חשיבה יצירתית, גמישה, ביקורתית, מערכתית, מכוונת – ללא ספק רשימת יכולות ייחודיות מרשימה, אך האם זה אומר כי אינך יכול להפוך לכזה ?

שפסקי בספרו "יזמים נוצרים, לא נולדים" טוען:"אתה יכול להיות יזם, ולא חשוב מה ה-I.Q שלך, מה יכולתך הגופנית, מתי נולדת ומאיזה מין אתה. ואל תטעה – יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים, הם היו אנשים רגילים…אתה יכול ללמוד את כל מה שצריך, כדי להיות יזם. אתה רק צריך רצון ונכונות ללמוד. עליך להיות קשוב ומכוון למטרה".

סקרנות, הינה ללא ספק גורם התנהגותי מכריע אצל יזמים.כפי שציינו לעיל, ישנה חשיבות רבה לסביבה בה גדלת והאם היא עודדה אותך להפוך ברבות הימים לאדם סקרן. אולם, גם אם לא גדלת בסביבה שכזו, אין זה מן הנמנע שתסגל לעצמך חשיבה סקרנית, תחקור ותנסה לגלות דברים חדשים.

נקודה למחשבה – אם הינך קורא ברגעים אלו את השורות הללו, ככל הנראה שהינך אדם סקרן.

חשוב לזכור, היזם נזקק לרעיונות ולא רק בתחילת דרכו אלא גם בנקודות רבות נוספות בתהליך היזמי. התהליך היזמי רצוף בעיות ואתגרים המחייבים תושייה רבה, חשיבה יצירתית, ביקורתית, מערכתית, גמישה ומכוונת. ולכן, גם אם יכולותיך "מוגבלות" רק לתחילת התהליך (החשיבה על היוזמה) ואינך בטוח, לדוגמא, כי חשיבתך "ביקורתית" או אולי "מערכתית" דיה, הכר בכך מוקדם ככל שניתן ו"אמץ " לעצמך צוות מקצועי, יצירתי ובעל ניסיון שיעזור לך להתגבר על המכשולים הצפויים לאורך הדרך, יעניק לך תחושת ביטחון וודאות והחשוב מכל יעזור לך בפיתוח ושיפור היכולות האישיות ליוזמות הבאות לבוא.

קראו עוד על:

• מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות
• בדרך לתוכנית עסקית מנצחת – יזמים מסוג אחר
• קווים לדמותו של היזם
• יש לך סטארט אפ? תזרים המזומנים לוחץ? גבש תוכנית אופציות לעובדים
• מאיפה בדיוק מתחילה הדרך לעולם