טיפים עסקיים לשנה טובה יותר

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

טיפים עסקיים לשנה טובה יותר

לפי נתוני BDI נסגרים בישראל כ – 40 אלף עסקים מידי שנה. נתון נוסף מצביע על כך ששיעורי ההישרדות של עסקים קטנים ובינוניים בחמשת השנים הראשונות לפעילותם נאמד בכ – 30% בלבד. ניוזלטר GoNoGo מציג טיפים לשנה טובה יותר

 

החדשות לגבי המיתון ההולך ומתקרב וכן העובדה כי בישראל נסגרים כ – 40,000 עסקים מידי שנה, מחדדים את הצורך בניהול עסקי מבוקר על מנת לשרוד ולהצליח. בפרוס השנה החדשה ובמטרה לשנות אפילו במעט את הסטטיסטיקה, להלן מספר טיפים לניהול נכון של העסק.

בראשית הדברים עלינו להבחין בין כלים לניהול שוטף ונכון של העסק ובין הצורך לפעול להגשמת האסטרטגיה העסקית של החברה.

כלים לניהול שוטף נכון יותר של העסק כוללים:

  • בניית תקציב עבודה מסודר – תקציב עבודה מסודר צריך להכיל הגדרת יעדי מכירות לכל אחד מחודשי השנה על סמך נתוני עבר או על בסיס אסטרטגיית הפעולה בה מתכוונת החברה לפעול בשנה זו (מס' מפיצים קיימים, חדירה לשווקים חדשים וכדומה) ומנגד פירוט מלא של כלל ההוצאות בהן נושאת החברה. הוצאות אלו כוללות עלויות שכר, הוצאות תפעול שוטף של העסק (שכ"ד, מיסים וכדומה), הוצאות על קניית חומרי גלם וכן הוצאות על שיווק ופרסום החברה באמצעי המדיה השונים. בניית תקציב עבודה מסודר יאפשר לבעלי החברה "לעשות סדר" ולהכיר טוב יותר את העסק וכן להגדיר באופן מדויק יותר היכן הם רוצים להיות בשנה הבאה.
  • ניהול תזרים מזומנים – ניהול תזרים מזומנים שוטף מאפשר לדעת מה מצבו של העסק בכל רגע נתון בעתיד. תפקידו של תזרים המזומנים לתרגם את כל התקבולים העתידיים וכן את התשלומים העתידיים בהן נושאת החברה ולהגיע ליתרה המשוערת בה ימצא העסק בעתיד. במידה והעסק נקלע למצוקה תזרימית, יסייע לו התזרים לדעת מתי הוא צפוי לחזור ליתרה חיובית. באם לעסק לא צפויים תקבולים אשר יכסו יתרה זו בטווח הקצר, עליו לפעול להסדרת הנושא בין אם ע"י לקיחת הלוואה או בין אם ע"י צמצום הוצאות.
  • תמחור נכון – להקפדה על מחירו של מוצר או שירות מסוים השפעה ישירה על רווחי החברה. עם זאת, התמחור עצמו מושפע ממספר רב של גורמים חלקם קשורים לעלויות היצור או ההפעלה שבהן נושאת החברה, לחזון שלה ולדרך בה היא רוצה למצב עצמה וחלקם קשורים לסביבה העסקית בה פועלת החברה, בהם אופי התחרות בשוק והמחירים הנגבים בו, הביקוש הקיים ואורך החיים הצפוי של המוצר/ השירות.
  • בניית מנגנון תגמול יעיל למחלקת המכירות של העסק – אנשי המכירות של החברה הם אלו האמונים על יצירת חלק נכבד מהכנסות החברה. במרבית המקרים שכרם של אנשי המכירות מורכב ממשכורת בסיס + עמלות ותגמולים. הבונוסים, מתבססים על קביעת יעדים אשר נותנים ביטוי כמותי להיקף המכירות החודשי לו נדרש איש המכירות בהתחשב בסוג הלקוחות ובסוג המוצרים או השירותים עליהם הוא ממונה וכן על בסיס ממוצע מכירות היסטורי של אותו איש מכירות או על בסיס הניסיון הנצבר ע"י החברה.
  • בחינת המבנה הארגוני והגדרת תפקידים – ישנן חברות רבות בהן אין לעובדים הגדרת תפקיד ברורה. במקרה כזה עלול להיווצר מצב בו נושאים מסוימים "נופלים בין הכיסאות" ואינם מקבלים מענה. שרטוט המבנה הארגוני וכן הגדרה ברורה של תחומי הסמכות והאחריות של כל עובד בארגון יאפשרו מצד אחד, לעובד לדעת טוב יותר מה מצופה ממנו לעשות ולמה עליו לשאוף. מצד שני, מנהלי החברה יוכלו להיות בטוחים כי כל האספקטים החשובים להם מטופלים וזוכים להתייחסות.

בנוסף, וכחלק בלתי נפרד בדרך להגשמת האסטרטגיה העסקית של החברה יש לקחת בחשבון את הנושאים להלן:

  • הלקוח תמיד במרכז – עסק אינו יכול להתקיים ללא לקוחות, לפיכך, עסק הרוצה להבטיח את קיומו, צריך, ראשית כל לדאוג כי שירות הלקוחות יהיה בליבת האסטרטגיה העסקית שלו. ההקשבה ללקוח ומתן מענה לצרכיו ולרצונותיו הינן המפתח להמשך קיומו של העסק לצד המוצר או השירות המוצעים על ידו.
  • אחריות – קיום מנגנוני ביקורת וגישה אחראית ושקולה כמו גם היכולת לעמוד מאחורי ההתחייבויות שנתנם ביחס למוצר או לשירות שלכם הינם תנאי בסיס להצלחתו של העסק.
  • "חדשנות או למות" – ניתן לחלק את החדשנות בחברה עסקית לשני חלקים: האחד, פירושו שמירה על רמת חדשנות כבסיס להישרדות בענף לאור תחלופת מוצרים גבוהה וצרכים חדשים הנוצרים. במקרה זה החדשנות הינה המפתח לשמירת היתרון היחסי של החברה. מנגד, חדשנות של עסק יכולה לבוא לידי ביטוי ברענון המותג (שינוי לוגו או עיצובו מחדש), במסרים השיווקים שלו ובעשיית דברים בשונה מהמתחרים. כאן מטרת החדשנות היא במשיכת קהלים חדשים למוצר או לשירות שלכם.

 

קראו עוד על:

הזכיינות קווים לדמותה

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

הזכיינות קווים לדמותה

הזכיינות. קווים לדמותה.

 שיטת הזכיינות החלה את דרכה בזירה העסקית בארה"ב ובאירופה, עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת. בישראל פועלות כיום כ – 250 רשתות בשיטת הזכיינות בלפחות 37 תחומים ונראה כי השימוש והביקוש לשיטה רק הולך ומתרחב. רשת "ארומה", לדוגמא, מפרסמת באתר האינטרנט שלה כי נכון, לרגע זה,  רשימת הזכיינים שלה –  מלאה.

עם זאת, הפיכת עסק קטן לרשת בעלת מס' סניפים המנוהלים ע"י זכיינים שונים, יכולה להתברר גם ככאב ראש לא קטן ולעיתים אף כסכנה לעתיד ולמוניטין אותו צבר העסק.

הניוזלטר החודשי של  GONOGO מציע  כמה נקודות למחשבה,

לזכיין ולמזכה, בראשית הדרך.

 

 

מהי זכיינות ומה חשוב לדעת רגע לפני

המרכז הישראלי לזכיינות מגדיר זכיינות כשיטה ניהולית בה החברה המזכה (FRANCHISOR) מציעה לאדם בודד או לחברה אחרת (זכיין או FRANCHISEE) את הזכות למכור את המוצרים או השירותים של החברה המזכה. הזכיין מתחייב לנהל את העסק על פי חוקים ונהלים הנקבעים על ידי המזכה. בתמורה להתחייבות זו, הזכיין רשאי להשתמש בשם המסחרי של החברה המזכה, במוניטין שלה, במוצרים ובשירותים, במערכות השיווק ובמערכות תמיכה.

בנוסף להשקעה החד-פעמית של הזכיין בהקמת העסק, עליו לשלם לחברה המזכה דמי זיכיון חד פעמיים ותמלוגים חודשיים שונים, המהווים אחוז מסוים ממחזור המכירות של העסק.

עסקה זו דומה מאוד לעסקת שכירות, מכיוון שהזכיין אינו הופך לעולם לבעלים של המותג, אלא רק מקבל זכות להשתמש בו, כל עוד הוא משלם את התמלוגים לחברה המזכה. תיק הזכיינות (אשר אמור לכלול בין השאר תיק נהלים), מאפשר לזכיין לנהל את העסק בהצלחה, אפילו ללא ניסיון קודם או ידע בתחום.

 

יתרונות הזכיינות

שיטת הזכיינות טומנת בחובה יתרונות הן לזכיין והן למזכה. עבור המזכה מדובר ראשית כל באפשרות להתרחבות מהירה  ויצירת נראות רבה יותר למותג ללא צורך בהון עצמי מאסיבי.

המזכה מצמצם את הסיכון מאחר והזכיין נדרש לשלם לו מדי חודש תמלוגים מהמחזור ולא מהרווח גם אם סך כל הפעילות הסתכמה בהפסד. לעתים משתתף הזכיין גם בהוצאות פרסום ושיווק, גם כן כאחוז מהמחזור.

שיעור התמלוגים נע בין %3 בתחום המזון ועד %10 בתחום השירותים. יתר על כן המזכה מוריד מעצמו את העומס בטיפול בנושאים הקשורים לתחזוקה השוטפת של הסניפים.

בנוסף, זכיינים מאופיינים במוטיבציה גבוהה להצליח – יותר ממנהלים שכירים מטעם החברה זאת משום שהשקיעו בעסק מהונם העצמי וכלכלתם תלויה ישירות בהכנסות ממנו. באשר לזכיין, אחד מהיתרונות הגדולים העומדים לרשותו הוא כאמור האפשרות ליהנות מן היתרונות הגלומים בשייכות לרשת שבה משולב ידע ניסיון ניהולי ומגוון מוצרים או שירותים בעלי כושר מכירה. בנוסף, מלווה החברה, ברוב המקרים, את הזכיין בידע ובלוגיסטיקה, ובכך משפרת את סיכוייו לשרוד לאורך זמן. הדבר עשוי לשרת בעיקר יזם מתחיל כאשר למעשה ניתנת לו הזדמנות לנהל עסק עצמאי ובה בעת לא להיות לבד בזירה העסקית. כמו כן, היא מאפשרת לסניפיה ליהנות מיתרונות לגודל, הבאים לידי ביטוי בפרסום, מו"פ (במידה ונדרש) ורכישת סחורות.

 

חסרונות הזכיינות וממה מומלץ להיזהר

זכיין או קבוצה אשר רוכשים את הזכות להשתמש בסימן המסחר של עסק כלשהו עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם מספר קשיים:

  • אי עמידה של המותג בסגולות המכירתיות שיוחסו לו, התמודדות עם מציאות השונה מהאופן בו הצטיירה טרם רכישת הזיכיון
  • רווחיות נמוכה – יתכנו מקרים בהם שיעורי הרווח יהיו נמוכים בצורה שאינה מצדיקה את ההון והעבודה הרבה הדרושים לצורך הקמתו ותפעולו של העסק
  • חסרון לגודל – ישנם מקרים בהם היתרון לגודל הופך לחיסרון והוא כאשר החברה המזכה מחייבת את זכיינה לרכוש ממנה מוצרים במחירים גבוהים ו/או בכמויות גדולות
  • חוסר ניסיון מצד המזכה – לעיתים המזכה עצמו חסר ניסיון באשר לדרך לפיה עליו לפעול על מנת להרחיב את העסק שלו. (בראיון שנתן נרי אבנרי, מבעלי רשת נרגילה לשעבר, הוא מודה כי ניהול הרשת היה גדול עליו וכי הוא היה חסר ניסיון באשר לדרך בה עליו לנקוט).

 

מנגד, המזכים עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם הבעיות הבאות:

  • פגיעה במותג – מכירת זכיינות לשימוש במותג כזה או אחר פרושה שליטה חלקית בלבד במותג אותו טיפח המזכה או הקבוצה המעוניינת לבצע הרחבה. חוסר אחידות ברשת ו/ או אי עמידה של זכיין או מספר זכיינים בסטנדרטים המקובלים יכולים לפגוע בצורה קשה במותג, שכן הצרכן אינו מתעניין בד"כ אם הסניף אותו הוא פקד נמצא בבעלות החברה או שהוא מופעל ע"י זכיין ובמידה וקיבל שירות שאינו עונה על צרכיו יבצע קישור ישיר עם החברה כולה.
  • רווח נמוך ביחס לרווח מהסניף או הסניפים שבבעלות החברה

 

כיצד ניתן לצמצם את הנזקים שעשויים להתעורר?

במטרה לנסות ולהתמודד עם הקשיים שעלולים לצוץ בהמשך הדרך, על הזכיין או הזכיינים לבצע בדיקה מקיפה הן לגבי החוזקות והחולשות של המותג והן לגבי החברה המנהלת אותו. חשוב לבחון לעומק את  מצבו של הענף בו פועלת החברה. מומלץ להתייעץ אם זכיינים פעילים ולשמוע את חוות דעתם.

בנוסף, כמו תמיד, רצוי להכין תוכנית עסקית ולבחון את החזר ההשקעה הצפוי. באשר למזכה או החברה בעלת הזיכיון, עליהם לבחון בצורה מעמיקה את השלכות הצפויות ממכירת הזיכיונות. ישנם מקרים בהם לאחר הענקת זכייניות מחליטה החברה המזכה כי ברצונה לרכוש בחזרה את הזיכיונות אותן מכרה או לפחות חלק מהן.

במידה והוחלט להמשיך אם המהלך יש לבנות תיק מוצר/שירות הכולל נהלים מפורטים ואת ערכי המותג. נושא נוסף שאין להמעיט בחשיבותו הינו בנית פרופיל זכיין רצוי ואופן ההתנהלות עימו לרבות דרכים לשימור הקשר עימו כולל עריכת ימי עיון ותיאום פגישות למדידת ביצועיו בפועל לרבות קביעת מדיניות הטבות לזכיין אשר החברה מרוצה מתפקודו. אין להסתמך על בדיקת חוסנו הפיננסי בלבד.

לסיום, בעת חתימת החוזה מומלץ לשני הצדדים לכלול סעיפים המאפשרים יציאה ממנו במקרה של יחסי כוח בעייתיים. כך, יתאפשר מצד אחד, למזכה להפטר מכל אותם זכיינים "בעיתיים" ומנגד, לזכיינים תינתן נקודת יציאה במידה והציפיות מהמותג לא התממשו לרווחים. בהצלחה.

 

קראו עוד על:

למיזם צעיר ומבטיח דרוש משקיע שמוכן להקשיב

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

למיזם צעיר ומבטיח דרוש משקיע שמוכן להקשיב

למיזם צעיר ומבטיח

דרוש משקיע שמוכן להקשיב

 איך מוצאים את המשקיע הנכון היא אחת השאלות הקשות הניצבות בפני היזם.

משקיעים מוכרים מקבלים עשרות הצעות להשקעה בכל חודש, דבר הגורם להם, באופן טבעי, לסנן פניות אשר אינן עומדות בסטנדרטים המקובלים או שאינן מוצגות כהלכה. חשוב לזכור:  פגישה עם משקיע פוטנציאלי מהווה, למעשה, הזדמנות להפוך חלום למציאות, רגע שלא ברור מתי יחזור בעתיד.

ניוזלטר GONOGO שמח להביא אליך מספר נקודות בעלות משמעות, טיפים ועצות בדרך אל המשקיעים, שאלות שיכולות לעזור בפיזור הערפל סביב השאלה מה באמת אותו משקיע מיוחל מחפש.

אלפי יזמים מבקשים, בכל שנה, את אמונם והונם של משקיעים. מספרם הרב של היזמים מחד ומספרם המצומצם של המשקיעים מאידך, מביא לכך שמרבית הפונים נאלצים להתמודד עם דחיות חוזרות ונשנות. הסיבות המרכזיות לדחייה, נעוצות באי התאמה בין המיזם למשקיע או הצגה לא נכונה, או חלקית, של הדברים החשובים באמת.

 

אלה כמה השאלות הבסיסיות שכל יזם צריך לשאול את עצמו ולדעת לענות, רגע לפני התחלת החיפוש אחר משקיעים.

 

  • מהו סכום ההשקעה הנדרש – סכום ההשקעה הנדרש הינו נגזרת של המודל העסקי מגובה בניתוחי רגישות הכלולים בתוכנית העסקית שעל היזם להכין. בחב' טכנולוגיות נגזר סכום ההשקעה משני משתנים עיקריים: 1. פעילות שיווקית. 2. השקעה במחקר ופיתוח. בחב' אחרות מדובר בדר"כ על סכום השקעה ראשונית הכולל הוצאות הקמה וסכום נוסף המיועד להון חוזר.
  • אל מי לפנות – גם כאן ישנן מס' אפשרויות:משפחה ו/או משקיע פרטי  – במידה ומדובר בסכום כסף שאינו גבוה. חממות טכנולוגיות – במידה וסכום ההשקעה הוא עד כ –  500,000 $ . קרנות הון סיכון –  במידה וסכום ההשקעה הנדרש גבוה יותר.חשוב להבין כי הקרנות אינן מעוניינות להשקיע במוצר המיועד לשוק המקומי אלא בחברה היכולה להתברג בין החברות הבינלאומיות המובילות בתחומן. בנוסף, הן דורשות מכפלי רווח גבוהים והחזר השקעה מהיר במיוחד  ולכן הן לא תשקענה במיזם הצפוי להניב הכנסה קטנה במשך השנים.
  • מה היא זהותו האמיתית של המשקיע – במידה ותבחרו באחת משתי האפשרויות האחרונות, מומלץ כי לפני הפניה תערכו תחקיר על זהות ואופי המשקיעים. חשוב לבדוק מה אתם יודעים על אופי פעולתם, אילו השקעות הם ביצעו בעבר והאם ישנו סקטור ספציפי בו הם מתעניינים. בעידן האלקטרוני בו אנו חיים כיום ניתן להשיג מידע רב על משקיעים וקרנות באמצעות עריכת חיפוש ברשת האינטרנט.
  • מה אני מוכן לתת תמורת סכום ההשקעה –  ישנם יזמים אשר יהיו מעוניינים לבצע אקזיט ולמכור את המיזם שפותח על ידם, ברגע הנכון,  מנגד, ישנם כאלה אשר יעדיפו להמשיך וללוות את פרי יוזמתם. במקרה כזה יהיה עליכם להחליט כמה אחוזים תהיו מוכנים לתת למשקיע וכן מהו הקו האדום שלכם – עד לאיפה אתם מוכנים ללכת ע"מ לזכות בסכום הכסף הנכסף, האם אתם מוכנים להעניק למשקיע שליטה על המיזם (51% או יותר מהמניות) או לחליפין באילו סעיפים ביכולתכם להתגמש ע"מ לצמצם את ההוצאות הנדרשות.
  • מהי תקופת ההחזר הצפויה על ההשקעה – כל משקיע מעוניין, כמובן, לדעת מתי הוא צפוי להפיק רווחים מההשקעה שלו במיזם שלכם ולכן נוסף לקביעת יעדים כלכליים ועריכת דו"ח רווח והפסד, ישנה חשיבות רבה בעריכתו והצגתו של תזרים מזומנים. תזרים מזומנים כולל התייחסות לסעיפים כמו השקעות, פחת, הון חוזר ושיעור היוון אשר חלקם אינם באים לידי ביטוי בדוח רווח והפסד. סעיפים אלו מאפשרים לבחון באופן מדויק יותר מהי תקופת ההחזר על ההשקעה.
  • איזה תכונות נדרשות ממני כדי להצליח  – יזם מבריק ככל שיהיה אינו יכול למלא את כל הפונקציות הנדרשות להפעלת והצלחת המיזם שלו. אי לכך היזם חייב להיות שחקן צוות. במידה וברצונו לנהל את המיזם עליו להוכיח שיש לו את היכולת לבנות צוות מנצח. יש לציין כי ברוב המקרים כדאי להגיע לפגישה עם צוות מגובש הכולל מנהל, איש בעל ידע טכנולוגי (או איש פיתוח עסקי – תלוי במיזם) ואיש שיווק.תכונות חשובה נוספת הינן אומץ ויכולת קבלת החלטות לשם התמודדות עם קשיים שיתכן ויתעוררו במהלך הדרך. כמו כן, אחד הדברים החשובים ביותר עבור המשקיע הוא לדעת כי היזם רציני, דבק במיזם שלו ומוכן לבצע וויתורים בכלל זה בחייו האישים כדי להשיג את המטרה.
  • האם אני יכול להציג ניסיון מקצועי משכנע – במידה והינכם יזמים סדרתיים או שיש לכם ניסיון ניהולי כלשהוא, סביר להניח כי יהיה לכם קל יותר לפנות  למשקיעים פוטנציאלים. עם זאת, בחינת היסטוריית ההשקעות בחברות הזנק בשנים האחרונות בארץ מעלה כי גם ליזמים צעירים ו/ או חסרי ניסיון ניהולי יכולת לזכות באמונו של המשקיע במידה וישכילו להציג יכולות מרשימות ואישיות כובשת.בנוסף גם אם נכשלתם במיזמים קודמים תוכלו ברוב המקרים לנסות שוב שכן מי לא נכשל כנראה שמעולם לא ניסה.
  • איך מציגים בפעם הראשונה את המיזם למשקיע –  במהלך הפגישה הראשונה עם המשקיע בוודאי תתבקשו להציג את המיזם שפיתחתם. לשם כך אין צורך בהכנת פרזנטציות עמוסות אפקטים ושאר יכולות טכנולוגיות. עדיף להציג מצגת ברורה וממצה המעבירה את המסר המרכזי והערך הנוסף של המיזם שלכם. יש חשיבות גדולה לבקיאות בפרטים, בשוק אליו אתם מכוונים, בכל נתון המשפיע באופן ישיר או עקיף על סיכוייו של המיזם. נתונים כמו הערכת גודל השוק החזוי ומבנה המודל העסקי – חייבים להיות שגורים וברורים. ברוב המקרים, במהלך הצגת הדברים תתבקשו להרחיב בסוגיה מסוימת.

חשוב לזכור שפגישה ראשונה מוצלחת חשובה ככל שתהיה, היא תמיד רק צעד ראשון בדרך למטרה המיוחלת, ואורך הנשימה והדבקות במטרה  של היזם קובע, בהרבה מאוד מקרים, את סיכויי הצלחתו.

     

דרך צלחה.

 

קראו עוד על:

מאיפה בדיוק מתחילה הדרך לעולם

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מאיפה בדיוק מתחילה הדרך לעולם

Becoming International

מאיפה בדיוק מתחילה הדרך לעולם

 

יותר ויותר חברות ישראליות, בשנים האחרונות, פותחות סניפים בחו"ל. רשתות אופנה כמו  קסטרו, פוקס, רשתות בתי הקפה כארומה וארקפה הפכו מחברות מקומיות לחברות בינלאומיות. חברות רבות חולמות להפוך יום אחד את המוצר אוו השירות אותו פיתחו למותג בעל שם עולמי. חשוב לזכור: הפיכת חברה לבינלאומית הינה צעד משמעותי הדורש בחינה מעמיקה של הנתונים ותכנון אסטרטגי מקיף. הרחבת הפעילות לזירה הבינלאומית מעידה ברוב המקרים על תחושת מיצוי פוטנציאל הצמיחה הגלום בשוק המקומי. עם זאת, קבלת ההחלטה על הפיכת חברה לבינלאומית דורשת מחשבה רבה, השקעה ותכנון אסטרטגי מדוקדק.

הניוזלטר החודשי של GONOGO מפרט את השיקולים המרכזיים שיש להביא בחשבון, לפני שיוצאים אל העולם.

 

שיקולים ברמת המקרו

הסביבה העסקית אליה מתעתדת החברה לחדור טומנת בחובה הזדמנויות וסיכונים. ניתן להצביע על שישה היבטים שונים, המשתלבים זה בזה, עליהם יש לתת את הדעת:

סביבה פוליטית – אופן ההתנהלות במדינה בה קיים משטר דמוקרטי שונה מאופן ההתנהלות במדינה בה פועל משטר שונה. יש לקחת בחשבון את יציבות המשטר הקיים במדינת היעד. אי יציבות שלטונית וסיכויים לזעזועים עלולים לשבש את היכולת לפעול בשוק זה.

סביבה משפטית – לכל מדינה ובשנים האחרונות גם לקבוצות של מדינות חוקים ותקנות ייחודיים. במידה ובחרתם לפעול באחת מהמדינות החברות באיחוד האירופי, לדוגמא, יהיה עליכם לעמוד בכל הדרישות אותן מעמיד האיחוד לשיווק המוצר או השירות. במסגרת כללים אלו יתכן ותדרשו לשנות מאפיינים מסוימים במוצר שלכם כמו אריזה או לחליפין לעמוד בדרישות בטיחות אשר יעידו כי השימוש בו אינו מסכן את בריאות הציבור ובטחונו.

סביבה תרבותית – אין להקל ראש בהבדלים התרבותיים בין מדינה למדינה. ישנם מוצרים במדינות שונות הקשורים בדת, אומנות ופנאי המוסיפים למוצר/שירות ערך מיוחד מעבר לערך הפונקציונאלי הרגיל שלו. רשת ארומה, לדוגמא, שינתה בתפריט את שם הסלט הערבי המוצע בסניפיה בארץ בעת מכירתו לצרכן האמריקאי בשל הקונוטציות שעלול שם כזה לעורר בשוק האמריקני.

סביבה כלכלית – מדינות רבות מעוניינות לקלוט אליהן חברות אשר יבואו וישקיעו אצלן, בתמורה הן מציעות מענקים כספיים ולרוב גם הטבות מס שונות. בשנים האחרונות אנו עדים לתחרות של ממש על הקמת סניפים של חברות גדולות וידועות במדינות מזרח אירופה, אירלנד, הודו וכו'. בנוסף, בדיקת רמת ההכנסה לנפש בשוק היעד יכולה לסייע לנו להעריך את גודל השוק של המוצר/השירות שלנו. במידה וברצונכם לשווק בגדי יוקרה, למשל, עליכם לבדוק מה גודלה של האוכלוסייה המקומית שברשותה האמצעים לרכוש בגדים אלו. בנוסף, רמת ההכנסה לנפש מעידה גם על עלויות השכר שנדרש לשלם. חשוב לדעת, מדינת ישראל חתמה הסכמי סחר רבים בדרגות שונות, אשר עשויים להקל את החדירה לשוק היעד.

סביבה טכנולוגית – רמת הפיתוח הטכנולוגי במדינה יש בה כדי להעיד על רמת הפיתוח הכללי במדינה.

סביבה דמוגרפית – אחרי שידועים לנו פרטים כלליים על המדינה, עלינו להחליט גם על האזור המדויק בו ברצוננו לפעול כלומר איזור עירוני/כפרי/מרכז/פריפריה וכו'. יש לציין כי המיקום בו נבחר ישפיע רבות גם על הדרך בו ייתפס המוצר שלנו בעיני קהל היעד החדש שלנו.

 

שיקולים הקשורים במוצר או בשירות עצמו

גודל השוק – השוני בין המדינות גורם לכך שמוצר מסוים אשר מיצה את יכולותיו בשוק המקומי יכול להיתפס במדינה אחרת כמוצר חדשני אשר ביכולתו לחלוש על נתח שוק גדול. אי לכך עלינו להגדיר באיזה שלב נמצא המוצר/ השירות שלנו בשוק היעד.

מידת התאמתו של המוצר / השירות לקהל היעד – טרם התחלת שיווק המוצר/השירות יש לוודא מהו הערך המוסף שלו והאם הוא מתאים בכלל לקהל היעד החדש. בנוסף, יתכן והמוצר/שירות שלנו אכן יכול להשתלב במדינת היעד ואולם עלינו לבצע מס' התאמות לטעמיו של הצרכן המקומי. אחת הסיבות לכישלונה של רשת בתי הקפה אמריקנית "Starbacks" בישראל נבעה מאמונה כי המוניטין הרב שצברה בעולם כולו, ימשיך לשרת אותה גם בעת חדירתה לפעילות בישראל. ואולם התוצאה בשטח הייתה שונה, מלבד עיצוב בתי הקפה שלא התאים לדרישותיו של הצרכן הישראלי גם טעמו של הקפה נתפס כחלש מידי עבור החיך הישראלי.

 

אופן ההתרחבות לשווקים בינלאומיים

ישנן חברות הבוחרות לפעול בחו"ל כאשר הן נושאות בכל העלויות הגלומות בביצוע מהלך מעין זה. מנגד, ישנן חברות, אשר יעדיפו למכור זיכיון למפעילים מקומיים ולהפחית את היקף ההשקעה הנדרשת. ואולם גם מהלך כזה טומן בחובו סיכונים רבים כמו מכירת הידע שלך לגורם זר ואיבוד שליטה מלאה על המוצר/שירות.

אפשרות נוספת הינה פעילות באמצעות מפיצים מקומיים המקבלים אחוזים מתוך סך המכירות שביצעו.

 

שינויים נדרשים ברמת הפעילות של החברה

לסיום, אל לנו לשכוח כי הפיכת חברה לבינ"ל דורשת השקעה משמעותית בהפיכת והתאמת המחלקות השונות לפעילות בינלאומית. חשוב, כמובן להכין תכנית פעולה מקיפה וממוקדת, לבחון את כל ההיבטים, ורק אז, אם הנתונים מאשרים את הכוונה – לצאת לדרך, רק אז… GO!

שיהיה בהצלחה.

 

קראו עוד על:

מיזוג חברות

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מיזוג חברות

2 Become 1

טבע ואיווקס, אוסם ונסטלה, סנדיסק ואם סיסטמס, AOL ובל סאות' זו היא רק רשימה חלקית של חברות, מענפים שונים, שהתמזגו האחת עם השנייה בשנים האחרונות והרשימה עוד ארוכה. היקף עסקאות המיזוגים והרכישות הסתכם בשנת 2006 בכ – 3.368 טריליון דולר. השיא הקודם בהיקף עסקאות אלו נרשם בשנת 2000 טרם התפוצצות הבועה אז הסתכמו היקפי העסקאות בכ – 3.332 טריליון דולר (לפי נתוני חב' Dealogic). עם זאת, כשני שלישים מכלל העסקאות נכשלות, ניוזלטר   GONOGOמעלה סוגיות שחשוב לקחת בחשבון רגע לפני ובמהלך ההחלטה על ביצוע הרכישה במטרה להיות בחלק השני של הסטטיסטיקה

 

הרצון להפוך לשחקן משמעותי יותר בין אם מדובר בזירה המקומית או לחליפין בזירה הבינלאומית יחד עם התגברות תהליכי הגלובליזציה ויציבות הכלכלה העולמית מעודדים תהליכים של מיזוגים ורכישות. ואולם, מחקרים רבים מראים כי חלק ניכר מהחברות הרוכשות נכשלות במיזוג החברות הנרכשות או שאינן מצליחות למצות את מירב הפוטנציאל שהאחרונות יכולה להציע. הסיבה המרכזית לכישלון נובעת, בד"כ, מהעדר תוכנית עסקית המציגה תכנון מדוייק ומפורט כיצד מהלך מעין זה צריך להיעשות מההיבט הארגוני, הסביבתי והכספי. להלן מס' טיפים לתכנון נכון יותר של המהלך:

תכנון אסטרטגי נכון מתחיל, ראשית כל, בהגדרת היעדים שעל החברה להשיג או במילים אחרות לאן בעצם אנחנו שואפים להגיע, כיצד רכישה של חברה כלשהיא יכולה להשתלב ביעדים שהצבנו והאם ישנן חלופות אחרות כמו למשל פיתוח עצמי (In house) של אותו המוצר. כאן יש לבחון את הדברים עפ"י שיקולי עלות מול תועלת. היבט נוסף שעלינו לבחון במקביל הינו התבוננות על סביבת המקרו המקיפה את המוצר או היכולת שברצוננו לרכוש, כלומר, אפיון המוצר בשוק כיום מול משך חיי המוצר/ הידע תוך ביצוע תחזית לטווח קצר (בד"כ עד 4 שנים).

במקביל ראוי לציין כי במידה והגענו למסקנה שאכן רכישה היא הצעד הנכון עלינו לבדוק האם יש לחברה  שלנו יש את היכולת הפיננסית לקלוט לשירותיה חברה חדשה. לאחרונה פרסמה חב' האופנה פוקס אזהרת רווח לרבעון השני של השנה, אחת הסיבות לפגיעה בשורת הרווח של החברה נבעה משתי הרכישות האחרונות שביצעה החברה (ללין וסאקס) תוך מס' חודשים כאשר נראה כי זמן ההטמעה לא הוערך נכון כמו גם השקעות נוספות בפיתוח המותגים הללו שגררו עימן הרכישות הללו.

 

השלב השני, איתור וסינון חברות פוטנציאליות לרכישה – חלק זה כולל זיהוי מתחרים או חברות המחזיקות במוצר או ביכולת הרצויה לנו. לאחר שהכנו רשימה כזאת עלינו לנסות לאתר מידע ראשוני, לכל הפחות על אותן החברות. מידע זה יאפשר לנו לדרג אותן לפי קריטריונים שהינם בעלי חשיבות עבורנו.

בהמשך, לאחר שצמצמנו את אפשרויות הרכישה שלנו עלינו להתמקד בהן ולוודא יותר לעומק מהו הערך המוסף שהחברה הנרכשת תעניק לנו, או לחליפין האם ישנה סינרגיה בין ליבת הפעילות שלנו לזו של החברה הנרכשת – האם מדובר בחברה הפועלת בתחום המשתלב עם זה שלנו, האם באמצעותה נוכל לפנות לשווקים בהם היינו עד עתה מוגבלים יותר וכו'. חב' קוקה קולה, לדוגמא, טרם המיזוג עם טרה מצאה עצמה מאוימת מחדירה עתידית של אחת מחברות המזון הגדולות לשוק שלה בו היא נהנתה במשך שנים מדומיננטיות והעריכה כי הרכישה תאפשר לה כעת להיכנס לשוק מוצרי החלב ובראשם משקאות החלב.

 

בשלב הבא ישנה חשיבות רבה לביצוע הערכת שיווי לחברה הנרכשת. בהקשר זה חשוב לזכור כי יתכן והמחיר אותו תידרש החברה הרוכשת לשלם יהיה יקר אך ההערכה האסטרטגית הכוללת תצדיק צעד שכזה.

נוסף על כל סט הבדיקות שהוזכר מעלה ומתקיים בד"כ לפני או תוך כדי משא ומתן ראשוני עם אחת או יותר מהחברות הפוטנציאליות לרכישה חשוב כי בשלב מתקדם יותר במשא ומתן, תבצע החברה הרוכשת עוד מס' צעדים במקביל. האחד – המשך בניית מאגר המידע על החברה הנרכשת. השני – ניתוח סיכונים – זיהוי והגדרת הנושאים הקריטיים. בניית מערכת שתאפשר התמודדות עם ההפתעות שעלולות לצוץ במהלך הדרך והקדשת מחשבה לדרכי ההתמודדות עימן. אם קודם הזכרנו את המיזוג בין קוקה קולה לטרה הרי שרכישת טרה זימנה עבור קוקה קולה מס' בעיות בהן הצורך בבניית תשתית תפעולית עבור טרה הסובלת מנחיתות מובהקת מול מתחרותיה תנובה ושטראוס שהשקיעו בשנים האחרונות סכומי עתק מחלבות גדולות ומתקדמות. פעולות אלה יש ביכולתן לשפר את עמדת החברה הרוכשת במהלך המשא ומתן.

 

בשלב האחרון כאשר המו"מ לקראת סיום ונערכה בדיקת נאותות חשבונאית ומשפטית מקיפה על החברה להתחיל ולהתכונן ליום שאחרי באמצעות ניסוח ספר נהלים והחלטה על המהלכים שינקטו לאחר ביצוע הרכישה. במסגרת זו על החברה הרוכשת לשקול מהו המבנה הארגוני הרצוי מבחינתה ותרומתו וכן האם יתבצעו שינויים במצבת כוח האדם של החברה הממוזגת, כיצד ניתן יהיה להתגבר על הבדלי תרבות ניהולית וכן מהן העלויות הכספיות של מהלך מעין זה. שלב זה כולל בתוכו גם הגדרת יעדים איכותיים וכמותיים חדשים עבור החברה הממוזגת כאן הכוונה היא למס' "מנגנוני" בקרה במגוון תחומים כמו תפעול, שיווק ופיננסיים.

לסיום יש לציין כי לאחר השלמת תהליך המיזוג חשוב כי החברה הרוכשת תנתח את התוצאות ובעיקר תלמד מהן לעתיד.

 

קראו עוד על:

סליחה על השאלה איך אתם מתמחרים

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

סליחה על השאלה איך אתם מתמחרים

פיתחתם מוצר חדש והחלטתם לצאת לשוק. ברכות.

עכשיו חסר רק נתון קטן: צריך להחליט מה יהיה מחיר המכירה, על המדף. פרט לעובדה שלסוגיית המחיר השפעה ישירה על מצב העסק והרווחיות, ישנם שיקולים נוספים שחשוב להביא בחשבון.

 ניוזלטר GONOGO מציג: טיפים לתמחור נכון.

 

זה ברור, להחלטה על מחירו של מוצר מסוים השפעה ישירה על רווחי החברה. אבל זאת רק ההתחלה. הדרך בה בחרת לתמחר את המוצר משפיעה באופן ישיר גם על מיצובו ותפיסת הערך שלו בעיני הצרכן, ומהווה מרכיב מרכזי בקביעת האסטרטגיה השיווקית. בנוסף, גם המטרות והיעדים אותם קבעה החברה ותפיסת הביקוש הקיים בשוק, התחרות והכללים החלים עליו, מושפעים ומשפיעים בצורה ישירה מקביעת התמחור.

 

קיימות שלוש שיטות מרכזיות לתמחור מוצרים:

  • העמסת עלויות – (Cost Plus) השיטה הנפוצה ביותר לפיה מחירו של המוצר נקבע בהתבסס על עלויות היצור (ישירות ועקיפות) בתוספת אחוז הרווח הרצוי. חסרונה העיקרי של שיטה זו הוא בעצם התעלמותה מגורם התחרותיות וסוגיית הביקוש הקיים בשוק למוצר זה.
  • תמחור מבוסס ערך (Value based pricing) – אסטרטגיה הנכונה במיוחד עבור מוצר חדשני או ייחודי, לפיה מחירו של המוצר יקבע בהתאם לערך הנתפס שלו בעיני הצרכן הפוטנציאלי.
  • תמחור מבוסס שוק – מכירת המוצר תעשה במחיר דומה או זהה לזה הנגבה ע"י חברות מתחרות. שיטה זו נפוצה בעיקר בענף הקמעונאות.

בכל אחת משיטות התמחור האלו חובה על החברה להבטיח כי מחיר המכירה של המוצר עולה על עלויות הייצור שלו. ואולם, בחירה באחת משלושת השיטות שתוארו לעיל אינה מספיקה שכן על החברה להתחשב גם בסט השיקולים הבאים:

  • מטרות ויעדים – מחירו של המוצר חייב להיות משולב בתוך המטרות והיעדים של החברה תוך התחשבות בהשלכותיהם הצפויות על המוצר. במרבית המקרים, חברה חדשה המציעה מוצר דומה למוצרים אחרים קיימים בשוק צפויה לנקוט באסטרטגיית חדירה על מנת להסב את תשומת ליבם של הלקוחות הפוטנציאלים למוצר החדש. מחירו של המוצר במסגרת אסטרטגיה זו צפוי להיות נמוך מזה של המתחרים. עם זאת, כדאי לזכור כי קביעת מחיר נמוך בצורה משמעותית ממחיר השוק עלולה להוביל למלחמת מחירים הרסנית עבור החברה. בנוסף, רצוי לקבוע פרק זמן מוגדר להפעלת זו. מנגד, במידה והחברה מעוניינת להגדיל את נתח השוק שלה באפשרותה לנקוט במדיניות הנחות או לחליפין, להשאיר את המחיר על כנו ולנקוט בפעילויות אחרות כמו הצעת המוצר לתקופת ניסיון ו/ או ללקוחות נבחרים בעלי רמת השפעה גבוהה על השוק.
  • רמת הביקושים הצפויים – בקביעת מדיניות התמחור אין להתעלם מהקשר המובהק שבין המחיר ורמת הביקוש למוצר. אי לכך, על החברה להעריך מהו הביקוש הצפוי למוצר שלה.
  • אופי התחרות בשוק היעד –  מוצר הדומה למוצרים קיימים בשוק או מוצר המציע תוספות או שיפורים מינוריים ביחס למוצרים אחרים מאפשר מרחב תמרון נמוך יותר בעת קביעת המחיר.  מנגד, במידה ומדובר במוצר שהתועלות שלו עבור הלקוח צפויות להיות משמעותיות מאפשר מרחב תמרון גבוה יותר.
  • היבטיי סחר הוגן – גם במידה ומדובר במוצר ייחודי שצפוי להביא למהפכה בשוק על החברה להקפיד על כללי סחר הוגן שכן ישנו גבול מסוים לתפיסת המחיר ההוגן אצל הצרכן. לדוגמא, מוצר שעלות היצור שלו מסתכמת בכ –  5 $ לא יכול להיות מתומחר ב – 1,000 $.  מוצר טוב ורב ערך ככל שיהיה חייב להיות מתומחר תחת גבול מסוים. בנוסף, מכירת מוצר זהה בשווקים שונים במחיר שונה עלול להתפרש כהפרה של חוקי הסחר הבינ"ל. ולכן יש להדגיש כי אי שמירה על כללי הסחר ההוגן עלולה לפגוע במוצר, בחברה ובשורת הרווח.
  • מיצוב –  לתמחור השפעה רבה על הערך לפיו אנו רוצים למצב את המוצר שלנו בשוק. במידה ונמכור את המוצר שלנו בזול הוא ייתפס כך גם ע"י הצרכן. מנגד, במידה ונרצה למצב את המוצר כמוצר יוקרתי ונבחר לתמחר אותו ברמת מחיר גבוהה ממחיר השוק  – נצמצם את קהל היעד שלו.
  • ערוצי הפצה והשיווק – בהמשך לנקודה הקודמת, אחרי שהחלטנו כיצד אנו רוצים שהמוצר שלנו ייתפס בעיני הצרכן עלינו להחליט מהם ערוצי ההפצה והשיווק שישרתו בצורה הטובה ביותר את המוצר שלנו. מוצר הפונה לסקטור העסקי, לדוגמא, סביר יותר שיפורסם בעיתונות כלכלית מקצועית ולא בעיתונות כללית.

לסיום, בכל צורות התמחור – קביעת המחיר חייבת לענות על הקריטריונים הבאים:

  • כיסוי עלויות ייצור
  • שילוב המחיר באסטרטגיה השיווקית שנבחרה
  • שילוב תפיסת  המחיר עם יעדי החברה ומנגד עם הסביבה העסקית
  • שמירה על כללי סחר הוגן  

מומלץ לחשוב היטב, להתייעץ, לבחון את המכלול והפרטים, לפני שמדפיסים את תווית המחיר. הצלחות גדולות וכישלונות מהדהדים נקבעו בדיוק בנקודה זו. בהצלחה.

 

קראו עוד על:

בדרך לרישום פטנט

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

בדרך לרישום פטנט

סקר שערכה קבוצת BDI בשנת 2005, במסגרתו נבדקו מספר המדינות הלא אירופאיות שהגישו בקשות לרישום פטנט באירופה, העלה כי ישראל מדורגת במקום השני במספר הבקשות ביחס למס' התושבים (במקום הראשון, אגב, דורגה יפן). גם בארה"ב, מדורגת ישראל במקום השני.

לאור הפופולאריות הרבה של הנושא בארץ בקרב ממציאים וגופים עסקיים, עוסק החודש ניוזלטר GONOGO בנקודות העיקריות שחשוב להכיר בדרך לרישום פטנט

 

מהו פטנט?

פטנט הוא בעלות קניינית על המצאה. הפטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לעשות שימוש בהמצאה ומשנתקבל אין לעשות שימוש בהמצאה ללא היתר מבעליו. הזכות לפטנט מוגבלת בד"כ ל – 20 שנה.

 

היתרונות ברישום פטנט

תפקידו העיקרי של הפטנט הוא, כאמור, לשמש כלי המיועד להגן על המצאה מסוימת מפני העתקה. ברגע שבידי הממציא או החברה פטנט או פטנטים ביכולתה למנוע מהמתחרים לייצר או לעשות שימוש ברעיונות דומים או זהים. בנוסף, הימצאותם של פטנטים מעלה בד"כ את ערכה של החברה. בהמשך, רישום פטנטים חשוב גם כאשר מנהלים מגעים עם חברות בינלאומיות או שותפים אסטרטגיים.

מנגד החיסרון העיקרי של הפטנט נוגע לעלויותיו הכספיות שכן רישום פטנט אינו מהלך זול, אי לכך על המבקש לשקול במונחי עלות מול תועלת את הצורך ברישום.

 

היכן רושמים פטנט?

ראשית כל יש לציין כי הזכות לפטנט היא ברת תוקף רק במדינה בה היא ניתנת אי לכך על הממציא או החברה לשקול היטב היכן ברצונם לבצע את הרישום. להלן מס' אפשרויות נפוצות עבור הממציא הישראלי:

רישום פטנט בישראל – רישום הפטנט ואישורו נעשה בארץ ע"י רשם הפטנטים במשרד המשפטים. אישור על הפטנט מעניק הגנה בישראל על ההמצאה. יש לציין כי תאריך הגשת הבקשה נקרא תאריך הבכורה ובמידה והממציא או החברה יהיו מעוניינים לרשום פטנט במדינות נוספות יהיה עליהם להגיש בקשה במדינות הרלוונטיות או במסגרת האמנה הבינלאומית תוך כשנה מתאריך הבכורה.

רישום פטנט במסגרת אמנת הפטנטים הבינלאומית (PCT – Patent Cooperation Treaty) האמנה הנפוצה ביותר במסגרתה מוענקת הגנה במדינות החתומות עליה. לצורך הגשת הבקשה יש למלא טופס רישום באחת מהמדינות החתומות על האמנה לצורך קבלת תאריך הבכורה, לחליפין ישנה אפשרות להגיש ישירות בקשה בינלאומית לארגון- World Intellectual Property Organization   WIPO (בישראל ניתן להגיש גם בשלוחה של הארגון בלשכת רשם הפטנטים). בקשה בינלאומית מתפרסמת תוך 18 חודשים כאשר בתוך 30 חודשים מתאריך הבכורה חייבים הממציא או החברה להגיש בקשה בכל מדינה רלוונטית.

רישום פטנט פרוביזורי בארה"ב (PPA – Provisional Patent Application) כנראה הדרך המהירה והזולה ביותר מאחר והגשת הבקשה אינה מחייבת שכירת שירותי עו"ד וניתן לפנות ישירות למשרד הפטנטים האמריקאי. במסגרת הגשת הפטנט הפרוביזורי מוקצב לרשות הממציא או החברה תקופה של שנה במהלכה יש להשלים את הניסוי בהמצאה ולהגיש בקשה מפורטת לרישום פטנט, במידה והדבר לא נעשה פוקע תוקף המסמך והוא הופך לחסר ערך.

 

השלבים בדרך לרישום פטנט

 

  1. עריכת סקר פטנט – הסקר מהווה למעשה בדיקה במאגרי הנתונים האם פטנט זהה כבר קיים וכן האם קיים פרסום המציג פטנט זהה. בארץ, ניתן לעיין בספריית הלשכה לבקשות הפטנטים שבירושלים. במידה ומעוניינים לרשום באירופה או בארה"ב ניתן אף לבצע חיפוש במאגרים על גבי רשת האינטרנט.

יש לציין כי סטטיסטיקות בתחום מצביעות על כך שכשליש מהרעיונות נפסלים בשלב זה ומתוך סה"כ הבקשות הנותרות רק כ- 80% אכן נרשמות.

 

  1. מילוי טופס בקשה

על ההמצאה לעמוד בשורה של קריטריונים בהם:

חדשנות – על הממציא או החברה להיות הראשונים בעולם שהגישו בקשה לפטנט על ההמצאה. החוק האמריקני, אגב, מתיר פטנט למי שהמציא את ההמצאה ולא למי שהגיש ראשון בקשה לפטנט. יש לציין כי במידה והרעיון הוצג בעבר אפילו ע"י הממציא עצמו, לא ניתן לרשום עליו פטנט. מוצר שהחידוש בו הוא בעיצוב האסטטי יכול להירשם כמדגם רשום.

התקדמות – על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום.

יעילות – ניתן להפיק תועלת מההמצאה

שימושיות – פירוט שימושי ההמצאה

בנוסף בבקשה יש לפרט בהרחבה את שלבי ההמצאה, כך שכל איש מקצוע ממוצע יכול לחזור על הניסויים ולנצל את הפטנט. בהמשך נדרש הממציא או החברה להציג לסקור את התחום והידע שנצבר בו, הבעיות אותן אמור הפטנט לפתור, תועלתיו הצפויות וכן תיאורים טכניים. כמו כן יש צורך למלא פרק הדן בתביעות במסגרתם מגדיר הממציא מהם הרעיונות והתנאים הספציפיים שרשם הפטנטים יכיר בהם כקניינו הרוחני. פרק זה נבחן בצורה יסודית כדי להימנע מתביעה על הפרת זכויות פטנט שנרשם ע"י ממציא אחר.

 

  1. קבלה ואישור רישום

לאחר מילוי הטפסים הרלוונטיים תעבור הבקשה בחינה פורמאלית ובחינה מהותית. בהקשר זה יש לציין כי בישראל, לאור העומס על לשכת רשם הפטנטים תקופת המתנה יכולה להמשך זמן רב (לעיתים ניתן להגיש בקשה לזירוז הטיפול). בשלב הבא במידה והבקשה לרישום תתקבל ידרשו הממציא או החברה לשלם אגרות שונות למשך כל תקופת הפטנט.

 

לסיום, מספר נקודות נוספות שיש לשים אליהן לב:

  • הסכם שמירת סודיות – במידה ואתם מנהלים מו"מ עם גורמים אסטרטגים או מתחרים פוטנציאלים רצוי להחתימם קודם על הסכם שמירת סודיות (NDA)
  • תביעה בגין הפרת פטנט עלולה לגזול זמן רב וסכומי כסף לא מבוטלים, לעיתים אולי יהיה כדאי להתפשר. עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה כי גם ממציא פרטי יכול להתמודד מול חברות ענק.

 

קראו עוד על:

על הקשר בין תזרים המזומנים לאורך חיי מוצר

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

על הקשר בין תזרים המזומנים לאורך חיי מוצר

על הקשר בין תזרים המזומנים לאורך חיי מוצר ( Product life cycle )

לאחרונה נכנסה לתוקפה התקנה החדשה של המפקח על הבנקים שלא לאשר יותר חריגות מעבר למסגרת האשראי המאושרת לכל לקוח.

חלק מבתי העסק אשר "פגשו" את המועד כאשר אינם מוכנים נקלעו לקשיים. מצב של אי יציבות תזרימית עלול לקרות לכל חברה בכל שלב לאורך המחזור העסקי שלה. גם חברות רווחיות ומצליחות, שכל "אשמתן" הייתה אי סדר ואי משמעת פנימית הנובעים מחוסר תכנון, עלולות להיקלע למצוקת נזילות. האיום הגדול ביותר של מרבית אנשי העסקים הוא המשפט "יהיה בסדר". היום כבר ברור יותר מאי פעם שלא "יהיה בסדר" אם לא נתכונן לזה בזמן ומראש תוך שלוב ראיה אסטרטגית לצד הראיה הפיננסית.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה של הארגונים הפיננסיים, כגון בנקים, כי דו"ח תזרים מזומנים הינו הכלי החשוב והזמין ביותר המסייע לקבלת החלטות בארגון ועבור הארגון. תזרים מזומנים מפורט ומדויק מאפשר לרכוש את אמון הבנק ועוזר לא מעט כאשר הינו מצורף לבקשת אשראי של העסק או בתקופות לחץ. על מנת לתמוך מהלכים עסקיים שונים על מנהלי החברה לגבות עצמם ולרתום את הגורמים המממנים, אשר הבנק הוא בד"כ הראשון שבהם.

התרומה העיקרית של דוח תזרים המזומנים הינה מתן תמונת ראי כוללת הנובעת מדוח רווח והפסד ומהמאזן. התזרים במהותו אינו מסתפק רק בהצגת ההכנסות וההוצאות התקופתיות של העסק אלא גם בנתונים הקשורים לגבייה, חובות לספקים ועוד. קשיי נזילות, או תזרים מזומנים "רע" הם בד"כ סימנים מקדימים לחברה הנקלעת לקשיים.

הצגת דוחות רווח והפסד של חברות בצמיחה עלולה במקרים רבים להטעות את הקורא, פעילות צמיחה מאופיינת בד"כ בתהליך חיפוש אחר "כסף חדש" והגדלת המקורות הממנים. הקושי לייצר תזרים מזומנים חיובי לחברות בצמיחה נובע בעיקר מהגידול בהיקף האשראי ללקוחות ומהגדלת סל המוצרים. הצמיחה בפעילות בעקבות הרחבת קו מוצרים ו/או נקודות המכירה תגדיל בטווח הקצר את מחזורי ההכנסות, בעוד שהגידול בהוצאות המימון שיגדלו גם הן (כתוצאה מגידול במלאים ו/או בחייבים) יורגש רק בטווח הארוך.

תוצאות דוח רווח והפסד ו/או יתרות המאזן לא יספקו אינדיקציה טובה מספיק לקושי בנזילות, הפגיעה בתזרים עלולה לנבוע מכל שלשת חלקיו; תזרים מפעילות שוטפת, תזרים מפעילות מימון, ותזרים מפעילת השקעה. דו"ח תזרים מזומנים שוטף משמש ככלי ניהול כספים עבור מנהל העסק  אך הוא גם עוזר לצפות תקופות שפל במחזור העסקי או ברמת ההוצאות ולהיערך לכך מראש מוקדם ככל האפשר בעזרת פתרונות שונים.

לפי תיאורית ה – Product Life Cycle  – כל מוצר עובר מחזור חיים בשוק. התיאוריה מפרטת רצף של שלבים. השלב הראשון הנו הכרות (Introduction), מאפייני השלב כוללים: הוצאות רבות, מחזורי הכנסות נמוכים, תחרות מועטה, השקעה ביצירת ביקושים חדשים, השקעה רבה בשיווק, פרסום וקד"ם. השלב השני הנו שלב הצמיחה – Growth stage – מאפייני השלב הנם ירידה בהוצאות בעקבות יתרון לגודל, עלייה במחזורי ההכנסות, רווחיות משתפרת, מודעות למוצר עולה, תחרות גוברת. השלב השלישי הוא שלב הבשלות – Mature stage – בו מתייצבות ההוצאות (לעתים אף יורדות), מחזורי ההכנסות בשיא, מתחרים נוספים נכנסים לשוק, מחירי המוצר יורדים מעט אך הרווחיות עדיין גבוהה. השלב האחרון הוא שלב השקיעה/ירידה – Decline stage – בו ההוצאות יורדות עוד יותר, מחזורי ההכנסות יורדים גם הם, המחירים צונחים והרווחיות נשחקת.

השאלה היא האם ניתן לזהות את השלבים השונים במחזור המוצר באמצעות חלקיו השונים של תזרים המזומנים. אכן, ניתן למצוא קשר ישיר בין מצב החברה במחזור העסקים שלה ו/או מחזור המוצר (Product Life Cycle) בשוק לבין דוח תזרים המזומנים.

Introduction (הכרות): תזרים המזומנים מפעילות שוטפת – שלילי – כתוצאה מהכנסות מעטות והוצאות רבות; תזרים מזומנים מפעילות השקעה – גבוה – כתוצאה מהשקעות רבות הכוללות לרב השקעה בתשתיות תומכות מכירה ו/או ייצור; תזרים הפעילות מפעילות מימון – גבוה – כתוצאה מרמת התחייבויות גבוהה.

Growth (צמיחה): תזרים המזומנים מפעילות שוטפת – חיובי – כתוצאה מהעלייה בהכנסות וירידה בהוצאות; תזרים המזומנים מפעילות השקעה – קטן – מיעוט בהשקעות חדשות; תזרים המזומנים מפעילות מימון – יורד – כתוצאה מירידה בסעיפי ההתחייבויות.

Maturity (בשלות): תזרים המזומנים מפעילות שוטפת – חיובי גבוה. תזרים המזומנים מפעילות השקעה – קטן – עקב העדר השקעות חדשות. תזרים המזומנים מפעילות מימון – קטן – כתוצאה מירידה נוספת בסעיפי ההתחייבויות.

Decline (ירידה): תזרים המזומנים מפעילות שוטפת – יורד – כתוצאה מהירידה ברווחיות. תזרים המזומנים מפעילות השקעות – עולה – כתוצאה מניסיון לשמר את רמת ההכנסות הקודמת ע"י השקעות חדשות.  תזרים המזומנים מפעילות מימון – עולה – כתוצאה מעלייה מחודשת בהתחייבויות.

 

כאמור, לא רק חברות הנקלעות לקשיים מחויבות לניהול תזרימי "חכם", אלא גם חברות אשר מצויות בתהליכי צמיחה מהירה, עלולות להיקלע לקשיי נזילות. תפקידו של דוח תזרים המזומנים לספק מידע על תקבולי המזומנים ותשלומי המזומנים של העסק ולאפשר להעריך את יכולתו של העסק לייצר תזרים מזומנים חיובי שוטף מהפעילות השוטפת, לפרוע התחייבויותיו ולממן השקעות חדשות.

גם בעיתות צמיחה או אולי בעיקר כאשר עולות ההכנסות ו"גדלות" התוכניות לעתיד, חשוב לתת את הדעת על ניהול תזרימי חכם.

רק באמצעות תזרים מזומנים יהיה נכון למדוד את תקופת ההחזר של השקעה חדשה, התרחבות עסקית ו/או החדרת מוצר חדש ולהעריך את התשואה על ההון המושקע. ללא חלק זה אשר נותן ביטוי כלכלי קשיח לדוחות החשבונאיים, יהיה זה משגה לקבוע GO או NOGO למעבר לאסטרטגיית צמיחה חדשה.

הנזקים הגדולים ביותר נגרמים כשאנחנו מרגישים מעל השאלות, כשאנחנו מניחים מבלי לבדוק, כשאנחנו מקווים שאיכשהו הדברים יסתדרו. נכון, למזל ולצירופי המקרים המוצלחים יש חשיבות גדולה, אבל הצלחות לאורך זמן מתחילות בהכנת תשתית יסודית המגולמת בתכנית עסקית מקצועית. הדרך הנכונה עוברת דרך חשיבה יסודית והגעה לתשובות נכונות ובדוקות, בכל שלב. זה לא בשמיים, זה בתכנית העסקית שלך.

 

קראו עוד על:

מדריך ליזם המתחיל בדרך לתוכנית עסקית

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מדריך ליזם המתחיל בדרך לתוכנית עסקית

"What is now proved was once only imagined" (William Black)

הדרך בין תרגום רעיון בתוכנית עסקית למוצר או שירות מצליח מתחילה, כמו כל דרך, כבר בצעדים הראשונים.

איך הופכים חלום למציאות מתגמלת, מה תפקידם של ניתוחים כלכליים ותוכניות עסקיות

ומהן הנקודות השכיחות בהן נכשלים מרבית הרעיונות המבריקים,

רשימת כללים אותה מומלץ ליזמים מתחילים, לשמור ולזכור.

 

התחנות אותן עובר אדם, במהלך חייו, הופכות למקור בלתי נלאה לרעיונות, המצאות ופיתוחים. עובדה מצערת היא כי רק מעטים מבין  בעלי הרעיונות הללו משכילים להוציאם לפועל, להפוך הברקה או חלום – להצלחה מתמשכת. כתוצאה מכך נותרים רעיונות רבים בגדר פנטזיה בלבד,חלום לא ממומש, מקור לתסכול ואכזבה. " לו רק הייתי מוציא את זה לפועל כמו שצריך אז…"

הסיבות המרכזיות  לכך שרעיון נשאר בגדר פוטנציאל בלבד הן קודם כל עניין של השקעת מחשבה ותשומת לב בתמונה הכוללת, ולא רק בפיתוח הרעיון עצמו. עצם הצגת השאלות הנכונות יכולה להתגלות כצעד חשוב ביותר – בדרכך לנקודת הזינוק.

 

  1. האם אני מכיר את השוק אליו מכוון המוצר או השירות?

במידה ומדובר במוצר חדשני, שאינו קיים בצורה זו בשוק –  יש להגדיר את הערך המוסף שמציע המוצר או השירות שהגית ורמת הביקוש והנחיצות שלו. בכל תחום חייב היזם לצאת מצורך של השוק ולא לתת מענה לבעיה שכלל אינה קיימת.  מוצר או שירות שאינו עונה על ביקוש כלשהו משולל זכות קיום. חובה להכיר את המתחרים הפוטנציאלים הקיימים ואת השפעתם על עתיד המיזם, או לחליפין, לנסות להעריך מה יהיה אורך חיי המוצר או השירות שבכוונתכם לפתח עד לרגע הופעתם של המתחרים. במילים אחרות, מהי מהירות היכולת של גורמים מתחרים "לשכפל" את הרעיון שלכם. מוצר או שירות שקל להעתיקו יזכה לתקופת בלעדיות קצרה ויכנס במהרה "למלחמה" כנגד תחליפיו. במקביל, עליכם להגדיר את קהל הלקוחות הפוטנציאלי, גודלו של השוק הצפוי וכן לבחון בכובד ראש את החוזקות והחולשות באמצעות ביצוע ניתוח SWOT שלכם (להרחבה בנושא זה ניתן לעיין בניוזלטר מס' 5 בנושא חשיבות המודיעין העסקי והדרכים להשגתו )

 

  1. מה המודל העסקי שעליו בנוי הרעיון?

יתכן שהרעיון עליו חשבתם הינו רעיון פורץ דרך בעל פוטנציאל אדיר,  אולם ללא הבנת אופן התנהלות עסקית הרצויה לא יהיה באפשרותכם לממשו, במיוחד  אם בכוונתכם לגייס הון ממשקיעים פוטנציאליים לשם פיתוחו והפצתו. אי לכך, במידה ואינכם אנשי עסקים ו/או כלכלנים מנוסים,  טוב תעשו אם תפנו לאנשים מקצועיים אשר יציגו בפניכם את כל האספקטים העסקיים הרלוונטיים לפרויקט כמו בניית מסגרת תקציבית, עריכת תחזיות מוקדמות, קביעת יעדים וכדומה. יציאה לדרך ללא תכנית עסקית מקצועית יכולה להתגלות כהרפתקה יקרה ומתסכלת. מחיר שכר הלימוד, במקרה כזה, עלול להיות יקר מאוד.

 

  1. איך השוק עתיד להגיב?

כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, ועם זאת – יש חשיבות גדולה לדעתם של אנשים הבקיאים ברזי השוק אליו אתם מכוונים.  נסו להתייעץ עם אנשים מהתעשייה, מקבלי החלטות וגורמים בעלי הבנה כלכלית ומקצועית בתחום. כמו כן ניתן לנסות להגדיר לקוחות פוטנציאליים ולבחון את תגובתם כלפי המוצר או השירות שלכם – ערכו סקר או חפשו דרך לקבל משוב על הרעיון מקהל המטרה. תגובות חיוביות ישפרו את סיכויי הרעיון שלכם לקרום עור וגידים.

 

  1. האם אתם יכולים לשרטט את הדרך מהרעיון עד המדף?

פרטו לעצמכם את הדרך לבניית המוצר או השירות. אחרי שביצעתם בדיקה ראשונה של השוק, נתתם את דעתכם על המרכיב העסקי ואפילו זכיתם לפידבקים חיוביים על הרעיון , הגדירו לעצמכם מה דרוש בפועל לצורך ישומו של הרעיון. בדקו את המגבלות הרגולטוריות (במידה וישנן), העלויות הצפויות וכן את האפשרות לחסוך בעלויות על ידי חתימת הסכמי שיתופי פעולה עם גורמים שונים שיש ביכולתם לסייע בהחדרת המוצר או השירות לשוק. הגדירו את מסגרת הזמן הנדרש לשם כך וכו'. תשובות אלו חשובות ויכולות להפוך רעיון נכון תיאורטית מאפשרי לבלתי אפשרי.

 

  1. האם אתם ערוכים להתמודדות עם הדרך הזאת, על כל משמעויותיה?

במידת הצורך , בדקו את האפשרות  לאקזיט – מכירת הרעיון למשקיעים,  במקביל לבחינת יכולתכם הכספיות להמשיך בתהליך באופן עצמאי.

במידה ותרצו לבצע מכירה, תדרשו להציג תוכנית עסקית מלאה ומפורטת. סביר להניח שבמקרה כזה לא יהיה באפשרותכם "לעגל פינות", מאחר והמשקיעים שלכם ידרשו תשובות רציניות לשאלותיהם וידעו לזהות את חוסר בקיאותכם באספקט מסוים, במצב כזה תתפסו כחובבנים ויתכן ולא תינתן לכם הזדמנות נוספת לתקן את הרושם שיצרתם.

מטרתה של התוכנית העסקית הוא להצביע על אסטרטגיה ברורה ככל האפשר לפיה יתבצע האקזיט, היקפו ושיעורי התשואה. חשוב שתדעו כיצד לשווק את התוכנית העסקית שבניתם בצורה נכונה (בנו מצגת מנצחת והיעזרו במומחים בתחום זה).

בהקשר זה חשוב שתזכרו – משקיעים, כמה מוזר, רוצים לראות רווחים.

 

  1. האם אתם מאוהבים ברעיון ולא מוכנים לראות את הפגמים?

כולנו יודעים שכשאנחנו מאוהבים – כל דיבור על פגם במושא אהבתנו נופל על אוזניים אטומות. חשוב מאוד לשמור  על גמישות מחשבתית,  לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.  מסוכן להתאהב ברעיון, קשה אבל בהחלט אפשרי לשמור על מבט מפוקח לאורך כל הדרך.

הליכה בעיניים עיוורות אחרי הרעיון, מבריק ככל שיהיה, יכולה להביא לפספוס אספקטים חשובים הנוגעים להמשך קידומו ופיתוחו. במידה ונתקלתם במכשולים שונים בדרך, נסו למצוא דרכים יצירתיות להתגבר עליהם.

באפשרותכם להתייעץ עם גורמים מקצועיים, לקיים סיעורי מוחות שיעזרו לעקוף את המכשולים ולהעלות את הרעיון שלכם  על המסלול הנכון להצלחה. אל תפחדו משינויים. לרוב, תהליך ההתדייקות חיוני להבשלת הרעיון.

חשוב לזכור, אנחנו מוקפים במוצרים מצליחים שנראו, בשלב מסוים, כבלתי אפשריים. בהצלחה.

 

קראו עוד על:

 

אורך חיי המוצר/ השירות – כל מוצר/ שירות המגיע לשוק עובר 4 שלבים במהלך "חייו": חדירה (כאשר אין לו תחליפים), צמיחה (כאשר הצרכנים זיהו את נחיצותו), בגרות (כאשר סביבת הפעולה הופכת לתחרותית), דעיכה (כאשר הומצא מוצר/ שירות אחר אשר נותן מענה רחב יותר לצרכן ומבטל את נחיצותו בשוק).

ניתוח SWOT  – (Strength, Weakness, Opportunities, Threats). כלי עזר בידי יזם/ חברה למיפוי סביבת הפעולה שלו כאשר החוזקות והחולשות קשורים לחברה עצמה ואילו איומים והזדמנויות מגדירים את סביבת המקרו של המוצר השירות. לדוגמא חברה הפועלת בתחום המיכשור הרפואי תגדיר כאחת מנקודות החוזקה שלה את ההון האנושי העומד לרשותה וחוסר במזומנים כנקודת חולשה, הגבלות רגולטוריות יתפסו כאיום שיהיה על היזם/ חברה להתגבר וההזדמנות במידה וכרגע אין לה מתחרים בתחום בשוק.

מסתרי הסטארט-אפ: על הון, סיכון, רעיונות והצלחה

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מסתרי הסטארט-אפ: על הון, סיכון, רעיונות והצלחה

מסתרי הסטארט-אפ: על הון, סיכון, רעיונות והצלחה

 ו… מה עושים קודם

וגם על

 בקשות פטנט פרוביזוריות (Provisional) – היתרונות והסכנות

 

עלה לכם רעיון מצוין לסטארט אפ, פשוט, הגיוני ואף אחד לא חשב על זה קודם. השאלה היחידה היא איך מוציאים את זה לפועל, מה עושים, באיזה דרך פועלים ומה היתרונות והחסרונות.

 

דרכו של יזם הייטק לגיבוש המוצר והחדרתו לשוק רצופה קשיים ואיומים. פיתוח הטכנולוגיה הייחודית היא רק השלב הראשון.  כדי להגיע ליעד עליו להיות בעל להט ותעוזה, לגבש תוכנית עסקית מרשימה שתוכל לסייע לו להחליט כיצד לפעול, כאשר לרשותו עומדות מספר דרכים ועליו לבחון את זו העדיפה או המעשית ביותר, מבחינתו. (להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את הניוזלטר הקודם "מדריך ליזם המתחיל" .

 

לפני שיוצאים לדרך רצוי תחילה להכיר את המונחים המקובלים בעולם ההון-סיכון ולהגדיר את השלב בו נמצא הסטארט אפ שלכם. אם אינכם יודעים איפה אתם עומדים ולאן פניכם מועדות– קשה להמשיך במעלה הדרך.

Pre seed – משמעו שטכנולוגיית הסטארט אפ נמצאת עדיין בשלב העוברי. בשלב זה יש ליזם רעיון כללי אך הוא טרם גיבש תוכנית פעולה מעשית בשטח.

Seed בשלב זה גובש כבר הצוות המקצועי, הוחלט על מבנה ארגוני, הוכנה תוכנית עסקית שניתחה לעומק כיצד יתקבל המוצר בשוק, הן מבחינת תחרות קיימת והן מבחינת הדרך שבה בחרתם לשווק אותו לשוק, ובנוסף יש כבר אב טיפוס של המוצר.

Early stage – המוצר נמצא בשלב אלפא אך החברה עדיין לא רושמת הכנסות.

Revenue stage – פיתוח המוצר הסתיים וכעת המוצר הוא מוצר סופי, כמו כן החברה מתחילה לרשום הכנסות ראשונות על מכירתו.

זיהוי השלב בו נמצא הסטארט אפ שלכם קריטי. במידה והנכם נמצאים כעת בשלב הראשון ותרצו לקבל סיוע כספי, האופציה הראשונה העומדת בפניכם תהיה גיוס כסף ממשפחה או חברים. ואולם, אם תחליטו לוותר על אופציה זו תוכלו לפנות לחממות טכנולוגיות בהנחיית ובתמיכת המדען הראשי (על פי החוק לעידוד התעשייה משנת 1984 ועדכונו מ – 2003 ו – 2005) במסגרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

 

חממות טכנולוגיות בתמיכת המדען הראשי

חממות טכנולוגיות הינן מסגרות המאפשרות ליזם להפוך רעיון למוצר מסחרי תוך שהן מספקות ליזם מקום, משאבים, כספים, הנחייה מקצועית וסיוע אדמיניסטרטיבי. יש לציין כי בשנת 2002 החלה הפרטה של החממות, במסגרת זו ניתנה אפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע בחממות תוך לקיחת אחריות על פעילותן (בכפוף לתנאים מסוימים), והפיכת המשקיע לשותף משמעותי בצמיחת החברה.

בתום שנתיים, תקופת שהותו של הפרויקט בחממה, צריכה להיות בידי היזם הגדרת מוצר ברורה, הוכחת היתכנות טכנולוגית ושיווקית, אבטיפוס וכן תוכנית עסקית מסודרת. מכאן על היזם להיות מסוגל להמשיך בכוחות עצמו בפיתוח המוצר, לצרף שותף אסטרטגי או לפנות למסלולי התמיכה הרגילים של המדינה.

התנאים לקבלת סיוע מחממה טכנולוגית הינם רעיון טכנולוגי חדשני בעל פוטנציאל שיווקי המיועד בעיקר ליצוא

וצוות המונה  3-6 אנשים. התקציב השנתי נע בין 718,300- 1,235,300 לשנה (בין 1.5 ל- 2.5 לשנתיים) כאשר שיעור המענק הוא 85%  מהתקציב המאושר.

חסרון הפניה אל החממות הינו עמידה בתנאי החוק הנוקשים יחסית הדורשים:

  1. חלוקת בעלות לפי הוראות מנכ"ל התמ"ת.
  2. הגבלה על מכירת הטכנולוגיה לחו"ל (או מכירה בתנאים מסוימים).
  3. יצור המוצר בישראל והחזרת תמלוגים מהמכירה בגובה המענק על פי כללי ועדת החממות.

בנוסף, החל משנת 2005 הוחלט כי המדען ייתן העדפה לתחומי ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה ותעשיה מסורתית על חשבון תחומים כמו תוכנה ותקשורת. יתר על כן, יש להביא בחשבון כי התחרות על קבלת מענק מהמדען הראשי קשה ותקציבו של המדען נמצא בירידה זה מספר שנים.

 

אנג'לים

אפשרות אחרת היא פניה ל"אנג'לים" (או למועדוני אנג'לים), האנג'לים הנם משקיעים פרטיים הבקיאים במספר תחומים. האנג'לים מעוניינים להשקיע סכומים קטנים יחסית תמורת קבלת נתח גדול מהשליטה בחברה.

 

קרן הון סיכון

במידה וכבר בניתם תוכנית עסקית ויש לכם צוות מגובש וגם אב טיפוס של המוצר, הנכם נמצאים בשלב השני, בשלב זה תוכלו לשקול פניה לקרנות הון סיכון.

קרן הון סיכון הינה קרן סגורה המגייסת כספים מגופים גדולים לצורך השקעה במיזמים טכנולוגיים כאשר החברות נמצאות בשלב הראשוני של פיתוח המוצר אך לא בשלב מוקדם מדי בו גם הסיכון רב יותר.

בעשור האחרון פועלות בארץ קרנות הון סיכון רבות, מרביתן קרנות ישראליות, אולם, לאחרונה אנו עדים לעלייה במספר הקרנות הזרות, בעיקר אמריקאיות, שפתחו גם הן סניפים בישראל. חלק מהקרנות מוגדרות כקרנות מתמחות וחלק אחר כלליות. בנוסף, ניתן לפנות לקרנות פדרליות אשר חלקן פתוחות לחברות זרות.

מטרתן של הקרנות להביא את חברות הסטארט אפ תוך מספר שנים (בדר"כ 5) להנפקה או למכירה ולגזור מהשקעתן בהן רווחים גדולים יחסית, בשל כך הן אינן מעוניינות להשקיע במיזמים נישתיים או כאלה המיועדים לשוק המקומי בלבד בשל מוגבלות צמיחתו.

היתרון בפניה לקרנות הון סיכון, מעבר לסכום הכסף שניתן לגייס, הוא ה"גב החזק" אותו הן מעניקות ליזם או לחברה. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את החסרונות בפניה לקרן הון סיכון, הכוללים הכנסתן כשותפות למיזם או לחברה, התערבותן הרבה והכתבתן את המודל העסקי שעל החברה לפעול לפיו.

 

בחירה בדרך עצמאית

לסיום, במידה ונמנעתם מרצון או שנידחתם ע"י המשקיעים או הגופים אליהם פניתם בבקשת סיוע, פרט לעובדה שתצרכו כעת לסכן את ההון העצמי העומד לרשותכם, תדרשו לעבוד בצורה מדויקת יותר בהתאם לתוכנית העסקית שבניתם ולמסגרת הכלכלית שהצבתם לעצמכם.

עם זאת, עליכם לזכור שגם לדרך זו יתרון לא מבוטל, כעת אתם בעלי הבית הבלעדיים של המיזם שלכם- אתם תקבעו את מסלול ההתפתחות של הסטארט אפ שלכם גם אם כעת הוא יהיה ארוך יותר.

 

אם אתם באמת משוכנעים שיש בידכם רעיון פורץ דרך שיכול להבשיל למוצר מהפכני, אל תתחילו בתפירת חליפות אלא בחרו את הדרך שלכם וצעדו בה, שלב אחר שלב, תוך ידיעה שמתוך אלפי רעיונות מצוינים, רק אחד או שניים הופך את בעליו לסיפור הצלחה.

 

 

בקשות פטנט פרוביזוריות (Provisional) – היתרונות והסכנות
הקדמה

בעוד כשנה, יחלוף עשור שנים מאז הביא משרד רשם הפטנטים האמריקאי (United States Patent and Trademark Office) בשורה לעולם-  הליך "בקשת הפטנט הזמנית" (Provisional Patent Application) (להלן: "בקשה פרוביזורית"). הליך זה התווסף לשיטת הפטנטים האמריקאית בשנת 1995 ונועד לשמש כ"תופס תאריך" זריז ונוח המאפשר ליזמים זריזים להקדים ולהגן על המצאתם, עוד בטרם רישום בקשת פטנט מלאה  והפך במהרה לטרנד עולמי.

יחד עם זאת, גם כיום, זמן ממושך לאחר כניסתו של ההליך הפרוביזורי, עדיין אין המומחים בתחום הקניין הרוחני משוכנעים באשר לערכה הברור של ההגנה אשר מעניק ההליך לממציאים, ועל כך נרחיב בהמשך.

בקשת פטנט פרוביזורית: מטרה, אופן הגשת הבקשה וכמובן – יתרונות

יש הסבורים כי היסטורית, אחת ממטרותיה העיקריות של הבקשה הפרוביזורית היא לגשר בין שיטות הפטנטים השונות במעט החלות בארה"ב, ובשאר העולם. כך או כך, הרעיון מאחורי הבקשה הפרוביזורית הוא כי הממציא מגיש בקשה אשר אינה נבחנת, ולאחר שנה, לכל היותר, מגיש בקשה רגילה. הבקשה הפרוביזורית פשוטה הרבה יותר ואינה כוללת את החלק המסובך ביותר של בקשת פטנט רגילה – התביעות המשפטיות (Claims). בהתאמה, עלותה של הבקשה הפרוביזורית נמוכה הרבה יותר, והיא שווקה על ידי משרד רשם הפטנטים האמריקאי כבקשה אשר הממציא יכול לכתוב בעצמו, ללא עזרת עורך פטנטים.

בנוסף, בעוד שבקשות פטנט רגילות חייבות להיכתב בפורמט מסוים, בקשות זמניות הן לעיתים קרובות  פשוט פירוט המוצר, מסמך מדעי או אפילו מזכר המתאר את ההמצאה. היות והבקשה אינה נבחנת, יזמים רבים אינם עושים מאמץ לעמוד בקריטריונים של בקשת פטנט.
יש לציין כי הבקשה הפרוביזורית, כשלעצמה, אינה מקנה זכויות כלשהן – כל תכליתה הוא לשמש כ"שומרת מקום" עבור הבקשה המלאה והמפורטת שהממציא מעוניין להגיש לכשיגייס את המימון הנדרש. במידה ובמהלך אותה שנה הגיש אדם אחר בקשה מלאה, יוקנו הזכויות לממציא אשר הגיש את הבקשה הפרוביזורית.
יחד עם זאת, היות והליכי הפטנטים הם בינלאומיים, והגשת בקשת פטנט במדינה כלשהי בעולם החברה באמנת פריז (מרבית המדינות בעולם וכל המדינות החשובות בעולם חברות באמנה זו) מקנה זכות קדימה של שנה לא רק באותה מדינה אלא בכל מדינה אחרת בעולם, הרי שהבקשה הפרוביזורית מקנה, לכאורה, דין קדימה של שנה בכל המדינות בעולם. מסיבה זו, והיות ובקשה זו זולה הרבה יותר מבקשות פטנט מלאות, בוחרים יזמים רבים בפרוצדורה זו על מנת להגן על זכויותיהם.
הגשת בקשה פרוביזורית משמעה כי ההמצאה מקבלת סטאטוס של בקשה בבחינה ("Patent Pending"). סטאטוס נכסף זה מקל על גיוס מימון ממשקיעים, ואחת מן המשמעויות שלו היא אלמנט הרתעתי בלתי מבוטל.

הפרוצדורה הפרוביזורית אינה מועילה ליזמים בהיבט הכספי בלבד. לעתים, דוחקת בהם השעה, וברצונם למהר ולפעול למסחור המצאתם. במצב כזה, לא נותר ליזמים זמן לפנות למשרד עורכי פטנטים על מנת שזה ינסח עבורם בקשת פטנט מלאה. במקום בקשה מלאה מסתמכים רבים על בקשות זמניות ומצפים שאלו ישמשו "כשומרי מקום" עבור הבקשה המלאה והמפורטת שהממציא מעוניין להגיש לכשיתפנה.

אם נסכם סיכום ביניים – הבקשה הפרוביזורית היא הליך פשוט, מהיר, נוח וזול, המהווה אופציה חשובה שעל יזמים להכירה היטב.

 

החסרונות…
על אף היתרונות הבלתי מבוטלים שצוינו לעיל, ראוי כי תחשבו פעמיים לפני שאתם פונים לקיצור הדרך הפופולארי של הבקשה הפרוביזורית ((Provisional patent application, זאת לאור פסיקה ישנה יחסית באירופה, ופסיקה חדשה אשר ניתנה לאחרונה בבתי המשפט בארה"ב. מניתוח הפסיקה האמורה, עולה כי הבקשה הפרוביזורית עלולה להוכיח עצמה כהרסנית,  במיוחד אם לא נזהרים ולא ערים למגבלותיה.

הגם שבקשה פרוביזורית אינה חייבת לעמוד בקריטריונים הנוקשים של בקשת פטנט רגילה, קריטריון קריטי אחד חייב להתקיים: על הבקשה להכיל את מהות כל התביעות הנדרשות בבקשה המלאה. כמו כן, תיאור ההמצאה חייב להיות מפורט דיו על מנת למאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום הרלוונטי לבצע את ההמצאה לאחר פקיעת הזכויות בה.
במידה ובעת הגשת בקשת הפטנט, או מאוחר יותר, בהתדיינות משפטית, יתקוף מישהו את הבקשה הפרוביזורית ויטען שלא הייתה מפורטת מספיק או שלא כללה את מהות התביעות מכוחן מתקיימת ההתדיינות המשפטית, עלול הפטנט כולו לרדת לטמיון.
כך הסיק בית המשפט הפדראלי של מחוז וושינגטון בארה"ב כשכתב את החלטתו בתיק New Railhead MFG, LLC v. Vermeer Mfg. Co. חברת New Railhead הגישה בקשה לרישום פטנט על המצאת מקדח לקדיחה אופקית בסלע. כאשר המתחרים החלו להשתמש במקדחים דומים תבעה אותם החברה. החברה הפסידה משום שהבקשה המלאה לרישום הפטנט הכילה מאפיין שלא פורט כראוי בבקשה הפרוביזורית שקדמה לבקשה המלאה. הבקשה הפרוביזורית נזרקה לצד ועימה גם תאריך הבכורה. לאור איבוד תאריך הבכורה ומאחר והמקדח נמכר יותר משנה לפני רישום הבקשה המלאה איבדה החברה את הפטנט.

המכירים את תחום הפטנטים היכרות עמוקה יודעים שהדבר אינו כל כך פשוט. כמעט בלתי אפשרי לכתוב בקשה פרוביזורית שתתמוך בתביעות עתידיות בבקשה מלאה, אשר טרם נכתבה.

כתיבת החלק התיאורי בבקשה וכתיבת חלק התביעות שלובים זה בזה. ישנם עורכי פטנטים המתחילים בכתיבת התיאור וישנם המעדיפים להתחיל בכתיבת התביעות, אך שני החלקים משתנים במהלך כתיבת הבקשה ומתאימים את עצמם אחד לשני, עד מנת "לתפוס" את ההמצאה בכללותה, בכל גרסאותיה ובאופן שהמתחרים לא יוכלו לעקוף את הפטנט ע"י שינויים לא מהותיים. פירוט ההמצאה יכול להכיל יותר מאשר נדרש בתביעות המשפטיות אך בכל מקרה לא פחות. על כן ניתן לומר שהתיאור הטכני מפרט את הדרישות המשפטיות.

בבקשות זמניות בד"כ אין תביעות, ולכן, צריך לנחש מראש מה יהיו התביעות העתידיות בבקשה המלאה לכשתוגש. בעוד שמלאכה זו הינה כמעט בלתי אפשרית עבור עורך פטנטים מיומן, הרעיון המקורי של משרד רשם הפטנטים האמריקאי, לפיו יגישו יזמים בעצמם בקשות פרוביזוריות הינו, כיום, לעג לרש, ושוב נזקקים היזמים לפנות לעורכי הפטנטים.
נקודה חשובה נוספת היא חוסר הודאות שבבקשות פטנט המבוססות על בקשות פרוביזוריות. מאחר ומשרד הפטנטים האמריקאי לא משווה בין הבקשה המלאה לבקשה הפרוביזורית, יכול ממציא לרשום את הבקשה המלאה  כפטנט, על כל ההוצאות הנגזרות מכך, אך מאוחר יותר, אם יגיע העניין להתדיינות משפטית, יגלה מאן דהוא את הבקשה הפרוביזורית, יתקוף אותה, ויתברר כי בעל הפטנט הוא חסר זכויות.

לסיום, מס' המלצות…

  1. אם מגבלת התקציב איננה זועקת, רצוי להשתדל ולהימנע מהגשת בקשות פרוביזוריות. ניתן להגיש בקשת פטנט בישראל באגרה נמוכה יחסית, אשר נותנת הגנה טובה הרבה יותר.
  2. אם בוחרים בהליך הפרוביזורי – קחו בחשבון שכתיבת הבקשה לבד (בלא עזרת בעל מקצוע) תביא, ככל הנראה, לכך כי הבקשה לא רק שלא תיתן זכויות כלשהן, אלא עלולה אף לשלול אותן.
  3. משרדי עורכי פטנטים שונים נוהגים בהקשר לבקשות פרוביזוריות באופן שונה. ישנם משרדים אשר משמשים בעיקר כבלדר למשרד רשם הפטנטים האמריקאי, וישנם משרדים אשר משקיעים השקעה של ממש בכתיבת הבקשה. אחדים אף מוסיפים תביעה או שניים, החשובות ביותר. חשוב מאוד לבחור משרד עורכי פטנטים העורך בקשה המתוארת בהרחבה ככל האפשר, ואשר תהיה קרובה ככל האפשר לבקשה המלאה שתוגש מאוחר יותר. חשוב מאוד לזכור כי על מנת ששמירת התאריך תהיה אפקטיבית – הבקשה הפרוביזורית צריכה להיות דומה למדי לבקשה המלאה.

 

קראו עוד על: