זיהוי ההזדמנות העסקית במסגרת כתיבת תכנית עסקית

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

זיהוי ההזדמנות העסקית במסגרת כתיבת תכנית עסקית

הצעד הראשון בו יש לנקוט במהלך כתיבת תוכנית עסקית הוא זיהוי ההזדמנות העסקית.
2 אלמנטים יוצרים הזדמנות עסקית:
צד הביקוש – ישנו צורך בלתי ממומש למוצר/שירות מסוים, ו/או צד ההיצע – אין מספיק שחקנים בשוק אשר מספקים שירות למוצר מסוים. טיפ זה מוקדש לצד הביקוש – כיצד ניתן לזהות צורך בלתי ממומש, או האם ניתן להשפיע עליו. מודל הכוונת הצרכים של Mowen מציג 4 גישות המסבירות כיצד ניתן להשפיע/לעורר צרכים הטמונים בתוכנו. בגישות אלו המשווק מעורר אצל הצרכן הרגשה כי ישנו פער בין המצב הרצוי למצב המצוי שלו.
1. שינוי בתפיסת המצב הרצוי– מסגור חיובי: הפער נובע מהדגשת המצב האידיאלי אליו אנו רוצים לכוונו. לדוגמא: "לחברים שלך יש אייפון חדש! מה איתך?" או, "כולם כותבים תוכנית עסקית לפני הקמת עסק, ואתה?"
2. שינוי בתפיסת המצב המצוי – מסגור שלילי: הפער נובע מהדגשת המצב הנוכחי וכי הוא יותר גרוע ממה שהצרכן חושב. דרך נפוצה שהמשתמשים משתמשים היא ע"י מסר מאיים. לדוגמא: "אם תנהג ותשתה אתה תסכן את בני משפחתך" או "אם תצא לדרך ללא תוכנית עסקית, סיכוייך להצליח מועטים".
3. גישור על הפער – צמצום הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי: הצרכן בתפיסה כי אין ביכולתו לממש צורך מסוים, לדוגמא-זכייה בלוטו. במקרה הזה המשווקים יכולים לפעול ולהציע לצרכן פרסים "נגישים" יותר, כדוגמת חישגד – "בואנה זה אחלה כסף"
4. הדגשת הבעיה – הגדלת הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי: הצרכן מודע ל "בעיה" שלו אך אין לו מספיק מוטיבציה לעשות משהו לפתרון הבעיה, הצורך מבחינתו אינו מיידי/קריטי (לדוגמא פנסיה). במקרה זה על המשווק לחזור על הפער ועל צורך הלקוח. לדוגמא: "כבר שנתיים שלא טסת לחו"ל, אתה צריך גם ליהנות! רכוש עכשיו חופשה בקריביים!"
מטרת התוכנית העסקית היא להתוות דרך אסטרטגית ופיננסית אשר תסייע במימוש ההזדמנות העסקית הנובעת מהצורך. גם אם נדמה לנו כי הצורך אינו קיים יש לזכור כי אין מה להמציא אותו אלא פשוט לעורר אותו.

הגדרת קהל היעד במהלך הכנת תוכנית עיסקית

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

הגדרת קהל היעד במהלך הכנת תוכנית עיסקית

בעת תהליך כתיבת תכנית עסקית אחד מהשלבים הראשונים והבסיסיים ביותר הוא להבין מי קהל היעד של המוצר/השירות – ככל שנגדיר את קהל היעד ומאפייניו באופן יותר ממוקד, כך נדע להגיע אליו ברמה השיווקית בצורה נכונה ויעילה. כאשר אנו כותבים תכנית עסקית למוצר חדשני (בין אם טכנולוגי או לא) חשוב גם לקחת בחשבון את הזמן שיקח לצרכנים לאמץ את המוצר – אך האם ניתן לצפות את התנהגות הצרכנים הפוטנציאליים? איזה חלק מהצרכנים ירכוש את המוצר מיד עם ההשקה, איזה חלק ירכוש אותו "יחד עם כל הזרם" ומי יהיו "המאחרים" ברכישה? מחקרים שונים נעשו בתחום זה עד שפותח ועוצב "מודל הסיגול" (של פרופסור Everret Rogers) – פילוח הצרכנים לחמש קבוצות, בכל קבוצה צרכנים בעלי אופי שונה מהקבוצה האחרת – שוני המצריך אותנו לגבש כבר בשלב כתיבת התכנית העסקית את האסטרטגיה השיווקית ואת הדרכים ליישומה:
קבוצת החדשנים (Innovators) – מהווים כ-2.5% מהאוכלוסייה והם הראשונים לאמץ מוצרים חדשניים. הם מטבעם הרפתקנים ואוהבי סיכון, צעירים, בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה ולרוב מחוברים למדע וליזמים אחרים. האמצעיים השיווקיים הטובים ביותר בכדי להגיע אליהם הם באמצעות שיווק אונליין, הזמנות לאירועים והשקות, פרסום בעיתונות מקצועית וכדומה.
קבוצת המסגלים המקדימים (Early Adopters) – מהווים כ-13.5% מהאוכלוסייה, והם הקבוצה השנייה בתור לאמץ מוצר חדש. צרכנים בקבוצה זו מאופיינים כמנהיגי דעה וכאנשי 'סגנון חיים' ובדומה לחדשנים הם בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה. בניגוד לקבוצת החדשנים הם יותר "שקטים" בהקשר של אימוץ המוצר החדש. הדרך הטובה ביותר להגיע אליהם היא באמצעות פרסום תדמיתי למוצר.
חשוב לציין, שהרבה מוצרים והמצאות חדשות "נתקעים" בשלב הזה ולא מצליחים להגיע לקבוצות הצרכנים הבאות ולכן הם דועכים בהדרגה – המעבר בין הקבוצה השנייה לשלישית קרויה "התהום הגדולה" (הרבה מוצרים לא מצליחים לחצות אותה).
קבוצת הרוב המקדים (Early Majority) – מהווים כ-34% מהאוכלוסייה, והם הקבוצה אשר מאמצת את המוצר לאחר משך זמן מסויים מהשקתו. הם מאופיינים בתור אנשים שקולים בעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. הדרך הטובה ביותר להגיע אליהם היא באמצעות פרסום המוני – אונליין, שלטי חוצות, טלוויזיה, עיתונים וכו'.
קבוצת הרוב המאחר (Late Majority) – מהווים כ-34% מהאוכלוסייה, והם אלו שירכשו את המוצר החדשני אחרי שהרוב כבר רכש. הצרכנים בקבוצה זו מאופיינים כספקנים ביחס לחידושים והמצאות, בעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך והם רוכשים מוצרים חדשים לרוב עקב המלצות של צרכנים במעגל חברתי קרוב ורחוק אליהם, המשתייכים ל-2 הקבוצות הקודמות. הדרך השיווקית הטובה ביותר להגיע אליהם היא באמצעות קמפיינים באינטרנט ובטלוויזיה.
קבוצת המאחרים (Laggards) – מהווים כ-16% מהאוכלוסייה, והם יהיו האחרונים לאמץ חידושים. הצרכנים בקבוצה זו לרוב מבוגרים יותר, שמרנים מטבעם, בעלי מעמד סוציו אקונומי בינוני-נמוך והם לרוב מבצעים רכישה עקב המלצות מפי משפחה קרובה או חברים קרובים בלבד. הדרך הטובה ביותר להגיע אליהם היא באמצעות פרסומות בולטות באינטרנט ובטלוויזיה ודיוור ישיר לביתם.

60 שניות על הכנת תוכנית עסקית לאפליקציה

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

60 שניות על הכנת תוכנית עסקית לאפליקציה

60 שניות על כתיבת תוכנית עסקית לאפליקציה?

 

אז איפה מתחילים?

בתוכנית העסקית.

אבל למה?

כי צריך לגייס כסף.

למה?

לפיתוח

כמה…?

כל מספר זוכה; מעשרות אלפים למאות אלפים אפילו לאותה אפליקציה בדיוק.

איך זה?

תלוי איפה מפתחים, תלוי באפיון המוצר ובעיקר תלוי בפרטים הקטנים.

איך חוסכים?

אם יש לכם יכולת טכנולוגית ואתם יכולים לפתח לבד – GO FOR IT. העלות האלטרנטיבית היא הזמן אותו תקדישו לעניין בו יכולתם לייצר הכנסה ממקורות אחרים אם כשכירים או כעצמאיים.

אז זהו?

זהו שלא…מעטים אלו המסוגלים לקחת פיתוח מורכב של אפליקציה ולסגור הכול מא' עד ת' לבד. סביר להניח שגם הטכנולוגים שבינכם יזדקקו לעזרה חיצונית וכזו גם היא עולה כסף.

כמה כסף?

כל מספר זוכה (ראו 8 שורות מעלה…)

 

ומה קורה אם אין כסף?

נסו לגייס שותף טכנולוגי נוסף שיסגור לכם את הפינה תמורת מניות.

ומה אח"כ…?

במקרים מסוימים, חריגים יש לומר, העסק רץ לבד, האפליקציה "עפה" ויראלית וכל מה שלכם נותר זה לספור את המזומנים (האמת, זה כמעט אף פעם לא קורה…)

ברב המקרים צריך עוד כסף (והרבה…) לשיווק כדי להגדיל הורדות ואלו אולי יתורגמו למזומנים.

מאיפה מביאים כסף לשיווק?

ממשקיע.

 

מה צריך להראות למשקיע?

בדיוק כל מה שיש בתוכנית עסקית לאפליקציה.

בהצלחה

קופון לכתיבת תכנית עסקית שיק או שוק

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

קופון לכתיבת תכנית עסקית שיק או שוק

ישראלים נולדו לאהוב מבצעים, לתור אחר הנחות, לערוך קניות כדאיות ולא לצאת פראיירים. תכונות אלו היוו הזדמנות עסקית מצוינת בתוכנית העיסקית של 'גרופר', אתר הרכישות הקבוצתיות הראשון בישראל שסלל את דרכו לצרכן הישראלי בשנת 2010. תוך פרק זמן קצר, 'גרופר' נרכשה ע"י 'גרופון' ואתרי
קופונים רבים ונוספים "נולדו".
לאור העניין שהשוק מוצא באתרים אלו והמתחרים הקיימים והחדשים בעולם זה, חשוב שבבואכם לכתוב תוכנית עיסקית לאתר מסוג זה תכירו מפת
האינטרסים של שלושת הגורמים המשתתפים בעסקאות הקופונים:
1. אתר הקופונים – האתר גובה את התשלום מלקוח הקצה באופן ישיר ומעביר אותו לבית העסק בניכוי עמלה שנעה בין 50% – 20%%. גביית התשלומים מלקוח הקצה מגדילה את כוחן של חברות הקופונים. כך למשל, הם מעבירים את התשלום לבית העסק רק במידה והשובר מומש כלומר, אם פג תוקפו של השובר למשל ולאור כך הוא לא נוצל, מותירות בידיהן חברות הקופונים את מלוא התשלום שקיבלו מלקוח הקצה ובית העסק לא מקבל דבר. בהקשר הזה יש
לציין כי שיעור שוברי הקנייה הלא ממומשים נע בין 40% – 8%! שיעור בלתי מבוטל שתרגומו למונחים כספיים יציג תוצאה לא רעה בכלל…
2. בית העסק – מחיר הקופון נקבע על ידי בית העסק. בעת קביעת המחיר הסופי לצרכן משקלל בית העסק גורמים המשפיעים על המחיר כמו העמלה הנגבית עבור כל קופון נמכר, העלות של המוצר או השירות המוצעים והכמות המינימאלית הרצויה של רכישות על מנת שההנחות ייחשבו כדאיות עבורו. מצד אחד, מכירה במחירי מבצע מקטינה את הרווחיות הגולמית, מצד שני בית העסק יראה בכך השקעה לטווח רחוק שכן, הוא יצפה להרוויח מכך בעתיד, ע"י הגדלת מכירות שלא במבצע מאותם לקוחות, מה שלא תמיד קורה.
3. לקוח הקצה – נהנה מרכישות מוזלות של מוצרים ושירותים!
תרבות הקופונים מעלה שאלות מהותיות כמו האם מכירת הקופונים "פוגעת" בשמו של בית עסק? האם מיתוגו נחלש בשל כך? האם כדאי לרכוש קופונים למסעדות, ספא או כל שירות בו ניתן לייצר שונות בשירות בין לקוח שמשלם מחיר מלא לכזה שמשלם בקופון? שאלות אלו חיוניות ברמה האסטרטגית ולכן, בעת כתיבת תוכנית עסקית וגיבוש אסטרטגיה עסקית יש לערוך חשיבה מעמיקה ולספק להן תשובות…

תוכנית עסקית שתקפיץ את האפליקציה שלכם ל Top Ten

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

תוכנית עסקית שתקפיץ את האפליקציה שלכם ל Top Ten

כשיזם מגיע אלינו על מנת להכין תוכנית עסקית מקצועית, המטרה העיקרית שלו וגם שלנו, היא להגיע למספר הורדות רב ככל האפשר. מספר רב של הורדות מלמד על כך שהאפליקציה אכן "תפסה" ושמפתחיה השכילו להפחית את החסמים בהם ייתקל המשתמש בדרך לשימוש אינטנסיבי.
אחת השאלות שאנו מרבים לשאול יזם שכזה במהלך כתיבת תוכנית עסקית היא לכמה הורדות הוא מתכוון באומרו "מספר רב של הורדות"?
נוכל לקבל אינדיקציה מהמקום אליו שואף כל יזם המפתח אפליקציה להגיע – עשרת הגדולים בחנויות של אפל וגוגל. כשמדובר על אפליקציות חינמיות, על מנת להתברג לעשרת הגדולים במצעד ההורדות יש לייצר מעל לכ 70,000 הורדות יומיות. זאת לעומת כ 23,000 הורדות יומיות אם רוצים להגיע למקום ה 50 בלבד. יש לציין את הברור מאיליו – על מנת להגיע לכמות ההורדות הנדרשת עבור עשרת הגדולים יש להשקיע תקציבים נכבדים בפרסום (או לקוות שהאפליקציה תסחף רבים ותהפוך לויראלית…). במצעד האפליקציות בתשלום הנתונים אחרים לגמרי. על מנת להגיע 'Top 'Grossing יש להציג הכנסות יומיות מינימאליות של כ 12,000$ הנובעות מהורדת האפליקציה. על מנת להגיע למקום ה 50 יש לייצר כ 950 הורדות יומיות בלבד. הנתונים הללו משתנים מיעד ליעד בעולם.
אז מה מראות התחזיות ומה ניתן ללמוד מהן בהשוואה למצב כיום?
בשנת 2016 סך ההורדות של אפליקציות יסתכם בכ 310 מיליארד הורדות. זאת בהשוואה לשנת 2012 בה סך ההורדות עמד על כ 47.2 מיליארד הורדות ולשנת 2011 בה עמד על כ 25 מיליארד הורדות. מנתונים אלו עולה כי הגידול בסך ההורדות של אפליקציות הינו בקצב עולה וכי בשנים הקרובות יחול גידול חד עוד יותר. מגמה בולטת נוספת היא פיתוח של אפליקציות חינמיות. אם בעבר היינו רגילים למודל עסקי המבוסס על תשלום עבור הורדה של אפליקציה, כיום רובן המוחלט של האפליקציות אינן בתשלום שכן, היזמים הבינו שתשלום עבור הורדת האפליקציה הינו חסם משמעותי אשר עשוי להכריע את גורלה של האפליקציה עליה עמלו זמן רב טרם השימוש בה וההיכרות עם מאפייניה. כמו כן, יזמים למדו מהו הפוטנציאל של מסד נתונים גדול ועל כן, משקיעים זמן רב וחשיבה אסטרטגית על מנת לבנות מודל עסקי נכון שיאפשר לתרגם את תנועת המשתמשים להכנסות. 'גרטנר' מעריכה שבשנת 2016 כ 93% מהאפליקציות שיורדו יהיו חינמיות. זאת בהשוואה לשנת 2012 בה כ 89% מהאפליקציות שהורדו היו חינמיות ולשנת 2011 בה כ 88% מהאפליקציות שהורדו היו חינמיות.
בבואכם לבנות מודל עסקי ואסטרטגיה עסקית במסגרת הכנת תוכנית עסקית מקיפה לאפליקציה תוכלו להתייחס למגמות המתוארות ולשקלל אותן עם שאר הגורמים המשפיעים על אופי האפליקציה. בהצלחה 
* הנתונים לקוחים מחברת המחקר 'גרטנר', 'IDC' ו 'Distimo'.

מקדמי עונתיות במסגרת כתיבת תכנית עסקית

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מקדמי עונתיות במסגרת כתיבת תכנית עסקית

כידוע לכולנו, מבצעי סוף עונה אמורים לתת מענה לחברות רבות המנסות "להיפטר" ממלאי שטרם נמכר. החלטה על מכירות חיסול ו/או מבצעי סוף עונה באופן אימפולסיבי הנובעת מלחץ תזרימי עלולה להזיק בטווח הארוך על הפעילות העסקית של הפירמה ולכן יש לבנות תכנית עסקית המתוכננת בקפידה. להלן מספר סיבות לכך:
• מוצר הנמכר במכירת חיסול עלול להיתפס כלא איכותי;
• גידול במכירות הוא אומנם דבר מבורך אך לעיתים הוא מביא לשחיקה ברווחיות הגולמית;
• הרגלים הרגלים הרגלים…חברה אשר באופן קבוע מבצעת מכירות חיסול מרגילה את לקוחותיה לבצע את קניותיהם אך ורק בתקופות מצומצמות שבהן יש  מכירות חיסול – דבר אשר עלול להביא לירידה בפדיון החברה ברוב ימות השנה וכך יביא להרעה בתזרים המזומנים של החברה;
• פגיעה תדמיתית – הורדה פתאומית במחירים כשבמקביל החברות שהורידו את המחירים ממשיכות להציג רווחים מתמשכים עלולים ליצור תחושת אנטגוניזם   אצל הלקוחות (פלוני ישאל את עצמו: "אם החברות עדיין מרוויחות מדוע המחירים בדרך כלל גבוהים?") , במיוחד לאחר המחאה החברתית של 2011;
• כניסה למלחמת מחירים – חברות אשר מורידות מחירים מסתכנות מיידית באפשרות של הורדת מחירים מצד מתחרים שונים. הורדת מחירים חד פעמית יכולה  להביא למלחמת מחירים מתמשכת – דבר אשר יביא לשחיקה ברווחיות הגולמית.  בהקשר הזה אנו עדים להקדמת מכירות סוף העונה משנה לשנה בלוח השנה…כל אחת מהחברות רוצה להקדים את החברה המתחרה, מכירות סוף עונה חורף מתחילות כבר בתחילתו….
Black Friday – מכירת החיסול של אמריקה
הנחות הבלאק פריידיי, אותו יום שישי אשר פותח את עונת המכירות לקראת חג המולד בארה"ב, הן דוגמא מצוינת לדילמה העומדת בפני קמעונאים רבים: האם לבצע מכירות חיסול ו "ליהנות" מרווחים בטווח הקצר או שמה לוותר על הנחות הענק מתוך ראייה מבוקרת לטווח הארוך.
אסטרטגית מכירה בתקופות של ירידה בביקוש תגובש באופן מסודר במסגרת האסטרטגיה העסקית של החברה הנכתבת במסגרת תוכנית עסקית. יש לזכור כי החלטות בסדר גודל כזה אינן יכולות להתקבל באופן אימפולסיבי ועליהן להיות מגובשות בתהליך מסודר של כתיבת תוכנית עסקית.
Black Weekend נוחת גם בישראל
בסוף השבוע האחרון חברת "קשת" יזמה מהלך שיווקי הנקראBlack Weekend . מהלך זה נבע מצורך של חברות ישראליות להתמודד עם אפקט "אחרי החגים" – התקופה שאחרי חגי ספטמבר-אוקטובר ולפני מכירות סוף השנה. בתקופה זו באופן מסורתי מצטמצמת הפעילות העסקית בענף הקמעונאות בארץ. "רשת" שהרימה את הכפפה, עשתה את המהלך בשיתוף עם גופים מפרסמים מגוונים במטרה להפוך את Black Weekend למסורת שנתית.

עונתיות במסגרת הכנת תוכנית עסקית למסעדה

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

עונתיות במסגרת הכנת תוכנית עסקית למסעדה

הסתיו בפתח והמסעדנים במתח

מרכיב משמעותי בהכנת תקציב עבודה חודשי במסגרת הכנת תוכנית עסקית קשור לעונתיות המאפיינת מגזרים רבים במשק. בסדרת הטיפים הבאים ננתח את אלמנט העונתיות .

לפני שמתחילים, חשוב לציין כי ישנם מרכיבים רבים המשפיעים על היקפי ההכנסות בחודש זה או אחר, פרט לעונתיות, מיקום למשל. אבל לתקופות השנה, בעיקר בעולם "הכלכלה הישנה" ישנה לעתים חשיבות מכרעת.

בטיפ הראשון בסדרה נדבר על עונתיות בענף ההסעדה. עונתיות היא בהחלט מרכיב חשוב שיש לקחת במהלך הכנת תוכנית עסקית למסעדה.

יש להדגיש, שוב, כי לעונתיות בעולם ההסעדה מתלווה מרכיב נוסף הקשור למיקום המסעדה ויכול בקלות לשנות את התמונה בין מקום למקום.

חודשי החגים למשל (ספטמבר-אוקטובר ומרץ-אפריל) מאופיינים במספר נמוך יחסית של סועדים הפוקדים את המסעדות בעיקר באזורים עסקיים כתוצאה ממספר ימי עבודה נמוך. גורם שמפצה על הירידה במספר הסועדים העסקיים הוא משפחות רבות המבלות במסעדות הפתוחות בחגים.

חודשי הקיץ, יולי-אוגוסט, מאופיינים ברמת פעילות נמוכה מאד באזורי עסקים ("כולם בחופש") ושוב, גם במקרה הזה מה שבא לעזרתם של המסעדנים הוא  משפחות רבות המבלות במסעדות ומפצות על "העובדים המבלים". באזורים שאינם עסקיים החודשים יולי-אוגוסט נחשבים לחזקים באופן יחסי.

ומה בנוגע למזג האוויר? איך הוא משפיע על הפדיון?

מסעדות רבות נאלצות לצמצם את מספר מקומות הישיבה שלהן בחורף בגלל שאין לחלקן אפשרות לסגור אזורים הפתוחים בקיץ בגלל בעיות רישוי, גורם זה משפיע גם הוא על הפדיון. מה שמפצה על מספר המקומות המצומצם בחורף הוא כמות המשלוחים העולה – לאנשים יש פחות חשק לצאת בגשם מהבית ובמקרים רבים מעדיפים להזמין משלוח.

ההבדל בין הוצאה להשקעה במהלך בניית תוכנית העסקית

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

ההבדל בין הוצאה להשקעה במהלך בניית תוכנית העסקית

כבר בשלב כתיבת תכנית עסקית יש לבצע אבחנה ברורה בין הוצאות להשקעות. במבט ראשון נראה כאילו מדובר במילים נרדפות – הרי גם הוצאה וגם השקעה מתבטאות במזומנים הנגרעים מחשבון הבנק שלנו (ואת זה אנחנו מבינים ממש טוב.. 🙂
החשבונאות מגדירה כהוצאה כל פעולה שתורמת ליצירת הכנסה באופן שוטף (הוצאות שכ"ד, שכר עבודה, חשמל, מים וכו'), בעוד השקעה היא פעולה שעתידה לשמש את הפירמה להפקת הכנסות מעבר לשנת פעילות אחת (רכישת מכונת ייצור / מבנה וכו').
לדוגמא, רשת לשיווק מזון רוכשת מקררי גלידה אשר אמורים לשרת את הפירמה למשך מספר שנים, נניח 10. המקררים נרשמים כהשקעה ועלותם נרשמת במאזן הפירמה כנכס. אז איך בעצם אני מזדכה על התשלום הזה מול שלטונות המס..? אורך החיים של מקררי הגלידה נקבע בתקנות מס הכנסה (10 שנים), ובהנחה שבסוף התקופה ערכם יהיה אפס, מדי שנה יופחתו מערכם 10%. כלומר, מקררי הגלידה יירשמו במאזן כנכס (השקעה) ובכל שנה יופרשו מערכן 10% כהוצאת פחת (בדו"ח רווח והפסד)
עלות הפעלת המקררים; חשמל, תחזוקה שוטפת וכד' תירשם כהוצאה שוטפת.
בתאוריה קל להסביר את ההבדל בין הוצאה להשקעה, אבל במציאות ישנם מצבים מורכבים יותר בהם קשה להבדיל בין הוצאה להשקעה – איך נכון להתייחס להוצאות מחקר ופיתוח המפורטות בתוכנית העסקית שלכם? כהוצאה שוטפת או כהשקעה? או איך נכון להתייחס לתהליך מיתוג בו אנו מחליטים בין השאר על הלוגו של החברה לשנים הבאות..? רשויות המס טיפלו במקרים מסובכים רבים ולמרות שברוב המקרים התקבלה הכרעה ברורה, עדיין ישנם מקרים בהם אין הלכה קבועה וברורה ומקרים אחרים שהם עניין של פרשנות.
לפיכך, ביצוע חלוקה ברורה (ונכונה) בין סעיפי הוצאה לסעיפי ההשקעה הינה קריטית בעת בניית תוכנית עסקית – שכן טעות "נגררת" עלולה לשבש את תחזית דו"חות הרווח והפסד, תזרים המזומנים הצפוי ובחינת החזר השקעה.
בהצלחה!

הרשתות החברתיות כפלטפורמה לפרסום ושיווק

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

הרשתות החברתיות כפלטפורמה לפרסום ושיווק

לא ניתן להתעלם כיום מהפופולריות הגואה של אתרי הרשתות החברתיות והמדיה החברתית (שלושת אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בעולם קשורים לרשתות חברתיות): 25% מזמן הגלישה של גולשי האינטרנט מוקדש לגלישה באתרי הרשתות החברתיות. מעל ל-75% מאוכלוסיית גולשי האינטרנט בעולם מבקרת באחד מאתרי הרשתות החברתיות דרך קבע, כאשר בשנת 2012 זמן הגלישה הממוצע לגולש גדל ב-66% לעומת השנה הקודמת.
נתונים אלה הופכים את המדיה החברתית לפלטפורמה שיווקית מובהקת המכילה הזדמנות שיווקית ייחודית לעסק מכל סוג, שכן הוא יכול להשתמש ברשתות החברתיות בכדי לפנות לקהל יעד ממוקד יותר המפולח לפי קריטריונים שונים – מגדר, גיל, איזור גאוגרפי ועוד שלל אפשרויות פילוח נוספות. קיום פעילות שיווקית ברשתות החברתיות מחזקת את הקשר של הלקוח עם המותג ומוצריו וגורמת לו להזדהות עם ערכי החברה.
בעת כתיבת תוכנית עסקית חשוב לשים דגש על פרסום באינטרנט בכלל ופרסום במדיה החברתית בפרט. הגדרת תקציב ייעודי לפרסום ברשתות החברתיות, לצד הגדרת מטרות ברורות יקנו לעסק שלך חשיפה וייצרו הזדמנויות מוחשיות להרחבת קהל הלקוחות וליצירת קשרים עסקיים חדשים.

על חשיבות תזרים המזומנים במסגרת כתיבת תוכנית עסקית

/0 תגובות/ב /על ידי

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

על חשיבות תזרים המזומנים במסגרת כתיבת תוכנית עסקית

הפרק הפיננסי הנכתב במסגרת תוכנית עסקית מציג בין היתר 2 דו"חות מרכזיים:
• דו"ח רווח והפסד חזוי;
• דו"ח תזרים מזומנים חזוי.
לרוב, דו"ח רווח והפסד הינו לצורך חישוב חייבות המס של החברה. תזרים המזומנים של החברה מציג תמונה מדויקת יותר המציגה באור ברור את נתוניה הכלכליים של החברה או לחילופין את הפוטנציאל הפיננסי של מיזם עתידי.
אז מה יש בתזרים מזומנים שאין בדו"ח רווח והפסד?
• הון חוזר – חישוב אשר מתרגם את רווח החברה לתזרים השוטף שלה בבנק: השפעת תנאי התשלום שלי מול ספקים/לקוחות, מלאי וכד';
• השקעות ברכוש קבוע (שיפוצים, מחשוב וכד'…);
• פעילות מימון (קבלת / החזר הלוואות לבעלים/בנקים).
זכרו! תוכנית עסקית מקיפה לא יכולה להיות שלמה ללא תזרים מזומנים המציג את איתנות הפירמה/מיזם לשנים הקרובות.

חשיבות תזרים המזומנים לעסק שלך

מזל טוב! הקמת עסק חדש…. ליבך פועם בהתרגשות ואתה מרגיש כי השמיים הם הגבול! אבל…. רגע לפני שהכל מתחיל תהיה חייב להקדיש זמן לתזרים המזומנים שלך.
בעל עסק חדש מוכרח להסתכל על ההווה ועל עתיד העסק שלו, משמע תחזית צרכי האשראי אותו העסק הולך לצרוך, החזרי הלוואות והפיכתן להון חוזר ועוד'….
האם עסק יכול להסתדר ללא תזרים מזומנים?
לא!
ישנה תקנה האומרת כי לבנקים אסור לאשר חריגות של עסקים מעבר למסגרת האשראי המותרת להם. לכן בתי עסק שיפגשו את הבנק במועד כאשר אינם מוכנים עלולים להיות בבעיה ולהיקלע לקשיים בגלל ניהול לקוי של חשבון הבנק שלהם. דבר זה עלול לקרות אף לחברות מצליחות ורווחיות שלא השכילו לתכנן ולבנות תזרים מזומנים נכון. לא מספיק לומר יהיה בסדר, יש להתכונן בזמן והזמן הנכון הוא עכשיו!
בעת כתיבת התכנית העסקית חשוב לשים דגש על תזרים המזומנים ועל תחזית כלכלית לשנים הקרובות.