חזון בכתיבת תכנית עסקית
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
ניסוח חזון החברה כחלק מתהליך בניית תוכנית עסקית מהווה אתגר בעל חשיבות רבה להמשך דרכה. החזון המנוסח במהלך כתיבת תוכנית עסקית מצדיק את קיום החברה ורבים נוטים לטעות ולנסחו כמטרה אופרטיבית, חד משמעית או לחילופין בצורה מעורפלת הפוגמת בבהירותו.
מחד, חזון צר וקונקרטי לא יהיה עמיד בשל שינויים שעתידים לקרות בחברה ולא נחזו מראש. מאידך, חזון רחב מדיי ומופשט עשוי להיות לא ברור ולהקשות על תרגומו לאסטרטגיה של החברה.
להלן טיפים חיוניים שיעזרו בשלב ניסוח החזון בתוכנית העסקית:
להקפיד על ניסוח ברור;
לנסח חזון צמיחה רחב;
על החזון להיות ארוך טווח ולבטא שאיפות גבוהות;
להימנע מניסוח חזון קונקרטי (לעיתים אף נדמה כי החזון אינו בר יישום);
רצוי שהחזון יהיה עמיד שכן, ההגדרה צריכה להכיל גם את השינויים שמתרחשים במציאות;
קישור החזון למציאות של השוק
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
למיקור חוץ יתרונות רבים כגון: הקצאה יעילה של המשאבים – אפשרות לגיוס כ"א בהתאם לתקופות ביקוש. להבדיל מכ"א קבוע, אפשרויות התמרון גמישות יותר. בעוד שבכ"א קבוע יש לקחת בחשבון סוגיות שונות כגון: יחסי עובד – מעביד, התחייבות לשכר קבוע ללא כל קשר לעובדה שבית העסק מרוויח או לא. בנוסף ליתרון זה, שימוש במיקור חוץ נותן לי יכולת לנצל את היתרון היחסי של חברות המתמחות בתחום ספציפי. כעת נשאלת השאלה – מה החיסרון במיקור חוץ? ובכן, החיסרון הבולט הוא זליגה של ידע מקצועי שבפעמים רבות אינו נשמר בתוך כותלי החברה.
הדרך בין תרגום רעיון למוצר או שירות מצליח מתחילה, כמו כל דרך, כבר בצעדים הראשונים – כתיבת תוכנית העסקית. מה עושה תוכנית עסקית אחת לטובה מהאחרת. האם קיימת רק דרך נכונה אחת לכתוב תוכנית עסקית. אילו חלקים חשובים יותר ואילו פחות. על מה חשוב לשים דגש כאשר כותבים תוכנית עסקית. באיזה חלק של התוכנית נכון להשקיע יותר מאמצים, זמן או כסף. איך מנתחים מידע, אוספים אינפורמציה חיצונית, משתמשים נכון במאגרי מידע. על מי אפשר לסמוך, על מי לא… ואיך להימנע משגיאות קריטיות אשר יובילו למשקיע לומר OGONOG כבר בתמצית המנהלים?
גם בתוכנית עסקית לאפליקציה – חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
תוכנית עסקית לאפליקציה תסייע בגיבוש המודל העסקי, כמו כן בגיוס השקעה לצורך פיתוח, הקמה ושיווק האפליקציה. במידה ואתם מעוניינים לגייס השקעה, לא תוכלו לעשות זאת כנראה ללא תוכנית עסקית מסודרת. תוכנית עסקית שכזו תתווה גם דרך מאד ברורה בנוגע לגובה ההשקעה אותם אתם מבקשים ממשקיעים פוטנציאליים.
בדרך כלל כן, רב ההשקעה באפליקציה תשמש בעיקר לצרכי שיווק ואלו גבוהים בשלביו הראשונים של המיזם. ללא הון התחלתי משמעותי, הכולל בתוכו, חודשים בהם הפעילות אינה מגיעה לנקודת איזון (BEP) הצמיחה במשתמשי האפליקציה תעצר וויראלית ובאופן ממומן. ישנם מקרים נדירים בהם אפליקציה מושקת לחנות האפליקציות וצומחת וירלאית. בד"כ זה לא המצב וצריך לשלב פרסום מאסיבי במספר ערוצים בדיגיטל וכן לפעמים אפילו ב offline.
תוכנית עסקית תגדיר את צרכי ההון הדרושים להקמת המיזם, את גובה ההשקעה, את תקופת ההחזר על ההשקעה ואת התשואה על ההון. בעולם בו אפשרויות ההשקעה הן כמעט בלתי מוגבלות, תוכנית עסקית מקיפה, מפורטת ומקצועית, עשויה לעשות את ההבדל. כאשר משקיע בוחן השקעה, הוא רוצה להבין לאיזה שוק הוא נכנס, מי המתחירם העיקריים, מה המודל העסקי, מה הסיכונים לצד הסיכויים, מה כולל נסיונם של היזמים ועד כמה יציב המודל העסקי.
כן, בד"כ מבנה התוכנית יהיה שונה; מבנה ההוצאות שונה ומשפך ההכנסות בנוי אחרת. למרבה ההפתעה, במקרים רבים תוכנית עסקית לאפליקציה עשויה להיות מדויקת יותר, בעיקר מכוון שקיים כבר LOG או FLOW ברור יותר המסתמך על פעילותן של אפליקציות דומות. עולם ה online מלא במידע אשר מסייע ליזם ו/או לכותב התוכנית העסקית להבין מה הפוטנציאל העסקי של יוזמה כזו או אחרת.
כל תוכנית עסקית, מצמצמת את הסיכון ומעלה את הסיכוי ליוזמה עסקית קיימת או חדשה. יציאה לדרך ללא תוכנית עסקית מסודרת, דומה לבניית בית ללא תוכנית אדריכלית או הנדסית. התוכנית העסקית מהווה תוכנית עבודה אופרטיבית ברמה חודשית, עם מדיים ויעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך. ללא תוכנית עסקית מקצועית לא ניתן לאמוד את הסיכון שביוזמה העסקית.
תהליך כתיבת תוכנית עסקית אורך בין חודש לחודשיים והוא כולל מס' מפגשים שלכל מפגש יש נושא ומטרה משלו. לעתים התהליך מתקצר, לעתים הוא מתארך. זה מאד תלוי במורכבות התוכנית, ההיכרות עם עולם התוכן, עד כמה היזמים מגובשים ועד כמה כותב התוכנית בעל נסיון מקצועי מתאים. אין כמעט תהליך תוכנית עסקית המתחיל בנקודה מסוימת ומסתיים באותה נקודה.
תוכנית עסקית לאפליקציה – לדוגמא.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.
בשלב גיוס ההון לאחר השלמת כתיבתה של תוכנית עסקית, אופציית גיוס ההון למיזם כוללת סוגים שונים של משקיעים פוטנציאלים – כאשר לכל אחת מהאופציות יתרונות וחסרונות עבורכם.
1) משקיע פרטי (אנג'ל) – מדובר באדם (לרוב בעל הון) אשר מחפש להשקיע את כספו במיזמים אשר ייצרו לו תשואה גבוהה יותר מאפיקי ההשקעה האלטרנטיביים הנהוגים במשק.
2) משקיע אסטרטגי – כל גורם אשר יכול לקדם את הרעיון במסגרת פעילות השוטפת שלו. לדוגמה: חברת אנרגיה ירוקה גדולה ומובילה בתחומה אשר תקדם מיזם חדש בתחום אשר משתלב היטב עם התוכנית העסקית שלה.
3) קרנות הון סיכון – בעיקר כאלו המשקיעות במיזמים טכנולוגיים וסטארט-אפים בעלי סיכון גבוה (ותשואה גבוהה בהתאם).
4) מקורות מטעם המדינה – כמו "המדען הראשי". משקיעות ברעיונות ובטכנולוגיות אשר הוגדרו ע"י משרד התמ"ת לפי קריטריונים ברורים ונמצאו כבעלי פוטנציאל עסקי גבוה ע"פ סדר העדיפויות של המדינה.
5) קרנות פרטיות/ציבוריות – לעיתים ישנן קרנות פרטיות/ציבוריות אשר מיועדות ספציפית לפיתוח רעיונות מסויימים אשר תועדפו ע"י המדינה (במקרה של קרן ציבורית) או שקרובים לליבו של המשקיע (במקרה של קרן פרטית).
בהצלחה!
GONOGO תכניות עסקיות
מדינת היהודים 89 בניין E הרצליה פיתוח,
התקשרו: 09-9515015
אימייל: info@gonogo.co.il