מודל 5 הכוחות בתוכנית העסקית שלך

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מודל 5 הכוחות בתוכנית העסקית שלך

בעת כתיבת תוכנית עסקית חשוב להתייחס כבר בהתחלה לסביבה העסקית בה החברה צפויה לפעול, על מנת לקבוע רמת תחרותיות ורמת רווחיות פוטנציאלית.

אחד המודלים המאפשרים ניתוח הסביבה העסקית בענף הוא מודל 5 הכוחות של  .Porter

מודל זה מתייחס למספר גורמים מרכזיים המסייעים לקבוע את הסביבה העסקית של הענף: 1) ספקים 2) לקוחות 3) חסמי כניסה למתחרים פוטנציאליים 4) שירותים תחליפיים 5) יריבות בין מתחרים קיימים.

ניתוח גורמים אלו והשפעת כוחם הצפוי על החברה מספקים ליזם תמונה ברורה יותר על הסביבה העסקית אליה הוא נכנס, ומאפשרים לו לבצע את ההתאמות הדרושות מראש.

התמודדות עם אי וודאות במהלך כתיבת תכנית עסקית

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

התמודדות עם אי וודאות במהלך כתיבת תכנית עסקית

כיצד נתמודד עם חוסר ודאות המאפיין תהליך של הקמת מיזם חדש וכתיבת תוכנית עסקית?

תוצר מרכזי המופק במהלך כתיבת תכנית עסקית הינו תחזית מכירות משוערת של המוצר / השירות. תחזית מכירות טומנת בחובה אי ודאות ועל כן בכתיבת התוכנית העסקית יש התייחסות למשתנים אשר משפיעים על תחזית המכירות, כגון: פריסת אנשי מכירות, השקעה בתקציבי פרסום ושיווק ומוניטין (משתנה אי ודאי אשר השפעתו יכולה להיות מכרעת). לצד תחזיות אלו יש לבחון את רגישות המשתנים וכיצד הם משפיעים על תחזית המכירות. כשנציג תחזית מכירות נרצה להציג מספר תסריטים: תחזית אופטימית, תחזית פסימית ותחזית ריאלית.

יש לזכור! אי ודאות הינה דבר בלתי נמנע אך כתיבת תוכנית עסקית בהחלט מפחיתה את אי הודאות ונותנת לנו כלים להתמודדות איתה.

אבטחת איכות המוצר

SQA – Software quality assurance

האמצעים שהחברה נוקטת על מנת להבטיח איכות המוצר

פרק נוסף בתוכנית העסקית, המתקשר וממשיך את פרק הייצור, הוא הפרק הדן בנושא אבטחת האיכות.

בשל התפתחות וצמיחת הסחר העולמי, התפתח גם נושא אבטחת האיכות בחברות ובמפעלים בכל העולם. על מנת שמפעל מסוים יוכל לשווק למדינות בעלות תקנים מחמירים, עליו לאמץ תקנים אלה ולקבל "תו תקן" מתאים, המוכיח את עמידתו בתקנים אלה. מספר גופים בינלאומיים אחראים כיום על קביעת פרמטרים לתווי תקן ותקני איכות לסדרות שלמות של מוצרים, החל ממוצרים קמעונאיים או מוצרים המיוצרים בייצור תעשייתי, וכלה במוצרי תוכנה וטכנולוגיות מידע.

בשל האופי הייחודי של תהליכי פיתוח מוצרי תוכנה, נקבע רצף מוגדר של תהליכי פיתוח, המהווה תקן מיוחד לענף זה בשם: SQA –  Software quality assurance  הבטחת איכות תוכנה. זהו למעשה שם למכלול הפעולות שיש לנקוט על מנת שהתוכנה תיוצר באיכות הנדרשת, ותהיה נקיה מבאגים עד כמה שניתן.

SQA – אף קובעת תקן לשירותי רפואה, בריאות וחינוך.

בתוכנית העסקית יש להתייחס לאמצעים שהחברה נוקטת על מנת להבטיח את איכות המוצר, בכל שלב משלבי התכנון והייצור שלו:

  • ציינו מי הגורם האחראי לבקרת האיכות על המוצר, ופרטו מהם כישוריו.
  • ציינו האם בכוונתכם לייחד בעתיד מחלקה נפרדת לתחום הבטחת האיכות.
  • ציינו האם קיימות דרישות תקן למוצר, והאם הבדיקות נערכות בהתאם לדרישות התקן.
  • פרטו כיצד מתנהל תהליך תכנון המוצר בהיבט בקרת האיכות: אילו בדיקות נערכות למערכות הייצור, למוצר עצמו בנקודות שונות בתהליך הייצור, וכן בסיום תהליך הייצור.
  • פרטו את האמצעים הנדרשים לצורך ביצוע הבדיקות. האם נחוצה תשתית מיוחדת, והאם יוקדש לכך מתחם נפרד במפעל. ציינו האם דרוש ציוד מכני או מכונות מסוימות לביצוע בדיקות.
  • ציינו או הגדירו פרמטרים לקביעת איכות המוצר, בכל שלב בתהליך הייצור.

פרק הבטחת האיכות צריך לכלול בתוכו גם את תחום התיעוד (ISO 9000). יש להראות כי כל התהליכים בחברה מתועדים כראוי, זאת במטרה להבטיח שכל השלבים בתהליכי העבודה התפעוליים יתקיימו תמיד באופן זהה, דבר המבטיח עמידה בדרישות התקן והאיכות.

בנוסף, ניהול ראוי של תחום הבטחת האיכות בחברה מצריך הקמת מערך מסודר של אנשי צוות, אשר כל אחד מהם אחראי להבטחת האיכות של פן אחר בתהליך. על כל אנשי הצוות להקפיד להתעדכן תדיר בשיפורים ושינויים החלים בתחומם.

הגיע הזמן לעבור למספרים, הפרק הבא דן בעיקרי התכנית הפיננסית

עיקרי התכנית הפיננסית

השורה התחתונה בתכנית העסקית היא התכנית הפיננסית

עיקרי התכנית העסקית במונחי כסף

משקיעים יבקשו, בסופו של דבר, לאמוד את מידת הרווח הצפוי מהפרויקט המוצע, מכאן, שסעיף זה, יש בו גם כדי לקבוע את מידת העניין שתעורר התוכנית העסקית בקרב הקוראים והמשקיעים הפוטנציאליים.
חלק זה כולל בד"כ שלושה חלקים עיקריים:
  • פירוט ההון הנדרש, והשימושים הצפויים לו
  • מקורות המימון ומבנה ההון
  • תחזית פיננסית ולו"ז למימוש
התוכנית הפיננסית תציג, לרב, תחזיות ל-3-5 השנים הקרובות.
במסגרת כל אחד מהחלקים הללו, ייערכו חישובים וניתוחים פיננסיים שיתמכו בהנחות שהועלו במסמך התוכנית העסקית על פרקיו השונים. בשל כך, חשוב להקפיד על הכללים הבאים, בעת כתיבת החלק הפיננסי:
  • עקביות- הישארו נאמנים לנאמר לאורך התוכנית העסקית כולה;
  • דיוק- בססו את חישוביכם על עובדות, ולא על הנחות כלליות;
  • רלוונטיות- אל תפריזו או תמעיטו בנתונים הכלכליים המונחים לפניכם, על מנת לגרום להם להיראות אטרקטיביים יותר מכפי שהם.
בין אם התוכנית העסקית נכתבת לצרכי תכנון פנימי בחברה, לצורכי הבראה או ייעול העסק או לבדיקת כדאיות של פעילות עסקית זו או אחרת, החלק הפיננסי פורש בפני הקוראים את תמונת המצב הכלכלית הנוכחית והעתידית של העסק, מתווה את אבני הדרך להתפתחות העסקית ולצמיחתו  ומהווה אינדיקציה מדידה לגבי כדאיות פתיחת העסק או המשך הפעלתו.
מתחיל להיות מורכב אה… 🙂
בפרק הבא ננסה להסביר כיצד מחושב ההון הנדרש לפעילות העסקית שלנו

ההון הנדרש

דוח תזרים מזומנים מהווה כלי יעיל לניהול התקבולים והתשלומים

ההון הנדרש לצורך הקמת העסק

לעסקים שונים יהיו צרכי הון שונים, בהתאם למהות העסק או הפרויקט. לפרויקט המבוסס על מחקר ופיתוח של מוצר חדש יהיו צרכי הון שונים מאלו של עסק המבוסס על ייבוא של מוצר והפצתו, או מזה המבוסס על מתן שירות.
על מנת לדעת מהו ההון הדרוש, יש להגדיר, ראשית, מהם צרכי העסק.
דוגמאות לרכוש קבוע אשר משפיע על גובה ההון:
  • משרדים
  • רכבים
  • מחשבים ורשתות תקשורת
  • צרכי מחקר, פיתוח וייצור- כולל ציוד למעבדה, ציוד מכני, אף עלויות רישום סימני מסחר או רישום פטנט.
את ההון הדרוש יש לתכנן על פני זמן- אילו צרכים והשקעות נדרשות בכל תקופה בטווח הקצר והארוך? כיצד תמומן ההשקעה הנדרשת?
משקיעים פוטנציאליים יבקשו לראות בחלק זה של התוכנית העסקית, בעיקר, כי היזמים נמצאים בשליטה על ההוצאות הצפויות וההשקעות הנדרשות. יש לקחת בחשבון אפשרות להתרחבות עתידית של העסק, ואת ההשקעה שתידרש במידה ואופציה זו תתממש. מנגד, יש גם להביא בחשבון את האפשרות שהעסק לא יצליח כמצופה, ולמצוא דרכים להחזר ההשקעה על ציוד ונכסים. ייתכן, כי אחת הדרכים למזער את הסיכון, היא באמצעות שכירת או חכירת ציוד, ולא רכישתו, בשלב הראשון.
הוצאה לעומת השקעה
מקובל להבחין בין הוצאות שוטפות; הנהלה וכלליות, שיווק, קדום מכירות ושכר עבודה, לבין השקעות ברכוש קבוע שמטרתן לסייע בייצור הכנסות ורווחים עבור העסק בטווח הארוך. תשלומים עבור כלי מחקר או במחשבים לצורכי מו"פ, או בציוד ובמכונות, יחשבו להשקעה, ויחושבו עבורן פחת וצורכי מיסוי בהתאם.
הון חוזר
בניגוד להון הדרוש עבור רכישת נכסים קבועים בעסק, שמהווים הוצאה חד פעמית, ההון החוזר משקף את הפער בין עיתוי קבלת הכסף מהלקוחות לעיתוי התשלומים לספקים, כמו כן שינויים במלאי במידה ויש מלאי בעסק.
תזרים מזומנים
דוח תזרים מזומנים מהווה כלי יעיל לניהול התקבולים (הכנסות) והתשלומים (הוצאות). הוא למעשה נותן אינדיקציה לגבי גובה ההשקעה בחברה, כמו גם מאפשר להיערך מראש לתקופות בהן יידרש מימון חיצוני בעקבות תזרים מזומנים שלילי.
במקרים רבים , בעיקר בתקופה הראשונית של הקמת העסק, תזרים המזומנים יהיה שלילי.

מקורות המימון ומבנה ההון

תכנון מבנה ההון טומן בחובו שיקולים שונים ומורכבים מבחינת מבנה הבעלות על החברה

הצגת מקורות המימון ומבנה ההון בתוכנית העסקית

מקורות המימון נחלקים לשני סוגים עיקריים:
1. הון עצמי (Equity)- מכונה גם הון בעלים- הון שמזרימים בעלי החברה תמורת החזקת מניות בה. הון עצמי ראשוני בד"כ יושקע בחברה על ידי הבעלים לצורך הקמתה. הון זה יכול להגיע מחסכונות אישיים של היזמים או סיוע כספי מצד בני משפחה, חברים ומכרים. לאורך זמן, ואם הדבר יהיה רלוונטי, יוכלו בעלי החברה לשקול את הנפקתה לציבור. באופן זה, יוזרם הון נוסף לחברה באמצעות מספר רב של משקיעים, תוך הקטנת ופיזור הסיכונים בה.
ככל שהחברה תגדל ותייצר רווחים, ניתן יהיה לחלק דיבידנדים לבעלים, בתמורה להשקעתם בחברה. במידה ולא יחולקו דיבידנדים, ייחשבו הרווחים ל"רווחים צבורים", כלומר, לחלק מההון העצמי של החברה, בו ניתן יהיה להשתמש לצורכי השקעה נוספת או התרחבות החברה.
2. הון זר (Liabilities)- מכונה גם התחייבויות. מימון מגופים חיצוניים לחברה, כגון אשראי או הלוואות מבנקים, קרנות מימון, אשראי מספקים והלוואות בעלים. ההלוואות מוקצות בזמן ונושאות ריביות, בהתאם לגובה הסיכון לאי- החזר ההלוואה, כפי שעשוי להשתקף מתזרים המזומנים (ר' פרק קודם). אשראי מבנקים, יינתן כנגד נכסים ברי מימוש בזמן קצר, העומדים לרשות החברה, ו/או כנגד ערבויות אישיות של בעלי החברה.
הון עצמי-  מקורות מימון אפשריים:
  • חסכונות אישיים
  • קרנות הון סיכון
  • משקיעים פרטיים
  • הנפקה פרטית/ ציבורית
הון זר- מקורות מימון אפשריים:
  • הלוואות ואשראי מבנקים
  • סיוע ממשלתי
  • אשראי מספקים- לרכישת ציוד או חומרי גלם
  • בעסקאות חכירה (ליסינג) עבור זכות שימוש בציוד מכני או תעשייתי לאורך זמן
חברה בתחילת דרכה זקוקה כמעט תמיד למקורות חיצוניים לצורכי הקמתה ומימון פעילותה הראשונית. רק לאחר שתתחיל לייצר רווחים, תוכל למנף את הרווחים האלה לצורכי מימון הפעילות, ולהקטין את תלותה במקורות מימון חיצוניים.
מכאן, שמבנה ההון מורכב מהיחס שבין ההון הזר וההון העצמי המושקעים בחברה.
ככל שחלק ההון הזר המושקע בחברה  יהיה גדול יותר, כך גדל הסיכון של החברה, שכן, בעלי המניות בחברה גמישים יותר מבחינת משיכת הדיבידנד, לעומת הנוקשות של הבנקים ומקורות המימון החיצוניים בדרישה להחזרי חובות וכיסוי האשראים שניתנו.
מחיר ההון
השגת הון זר לחברה כרוך בתשלום ריביות על הלוואות ואשראים הניתנים לחברה. יש להביא בחשבון את הריביות, כמו גם את מועדי הפירעון ואת הקנסות על פירעון מוקדם וכן לציינן במסגרת ההון הדרוש לחברה ובדוח תזרים המזומנים.
הצגת מבנה ההון בתוכנית העסקית
תכנון מבנה ההון טומן בחובו שיקולים שונים ומורכבים מבחינת מבנה הבעלות על החברה, המעורבות בניהול ואופן קבלת ההחלטות, חובת הדיווח והגילוי הנאות ואף שיקולי מיסוי ורגולציות משפטיות על אופן חישוב האשראי וההחזרים.
ייתכנו גם שינויים במבנה ההון המתוכנן לאורך השנים, בהתאם לשינויים וההתפתחויות שיחולו בחברה, או אף אם החברה מתכננת לצאת להנפקה פרטית או ציבורית. אם צפויים שינויים כאלה, יש להציגן במסגרת התוכנית העסקית, בציון העיתוי הצפוי.
טוב ייעשו היזמים אם יפנו לייעוץ מקצועי בעת תכנון מבנה ההון של החברה במסגרת כתיבת התוכנית העסקית. חברה המתמחה בכתיבת תוכניות עסקיות תוכל גם לסייע ליזמים במציאת פתרונות אשראי נוחים, ואף תדע להפנות אתכם לקבלת סיוע מקרנות מימון או קבלת סיוע ממשלתי.

תחזית פיננסית – הדוחות הכספיים בתכנית העסקית

על מנת שייראה אטרקטיבי בעיני המשקיעים, דוח הרווח וההפסד צריך לשקף תחזית עסקית הגיונית, העולה בקנה אחד עם המקובל בענף

תחזית פיננסית בתכנית העסקית

אחת מהמטרות העיקריות  שלשמן נכתבת תוכנית עסקית היא בדיקת כדאיות של פרויקט או מיזם עסקי.
בדיקת כדאיות זו נעשית בפרק זה של התוכנית העסקית, באמצעות ניתוחים פיננסיים, המציגים, הן בפני היזמים עצמם, והן בפני המשקיעים הפוטנציאליים, מהו פוטנציאל המיזם, ומהי התשואה הצפויה.
 זוהי, למעשה, "השורה התחתונה" של התוכנית העסקית כולה אשר קובעת GO או NO GO.
התחזית הפיננסית תובא באמצעות 3 דוחות כספים עיקריים: דוח רווח והפסד, מאזן ודוח תזרים מזומנים.
במקרה של חברה קיימת, יוצגו הדוחות בצמוד לנתונים מתקופות מקבילות קודמות, לצורך השוואה וניתוח מגמות. במקרה של חברה חדשה, הדוחות ישקפו תחזיות עתידיות ולכן הם נקראים גם דוחות פרו פורמה.
דוח רווח והפסד
מציג את תוצאות ביצועי החברה מבחינה כספית בתקופה מסוימת, הוא מפרט את ההכנסות ואת ההוצאות אשר שימשו ליצירת אותן הכנסות. תועלתו כפולה: מצד אחד, יש ביכולתו להראות את התוצאה הסופית- רווח או הפסד כתוצאה מפעילות החברה על פני תקופה מסוימת. בנוסף, הוא מציג באופן ברור את רכיבי ההוצאות בעסק, ואת הקשרים ביניהם. ניתן לראות, למשל, איזה אחוז מסך כל העלויות מהווה עלויות שכר.
השורה הראשונה בדוח תציג את סך כל הכנסות החברה ממכירות. עבור עסק או מיזם חדש, תחזית המכירות תהווה את הבסיס לכל תחזיות הפיננסיות בתוכנית העסקית ולכן ראוי שזו תישען על מחקר שוק מקצועי.
לאחר מכן, יפורטו סעיפי ההוצאה השונים (כל אחד מהם יובא גם בדוח נפרד ומפורט):
תחזית הוצאות בגין עלויות ייצור (עלות המכר)
תחזית הוצאות בגין פעילות שיווק ומכירות
תחזית הוצאות הוצאות הנהלה וכלליות
הוצאות מימון החברה- אשראים והון חוזר.
על מנת שייראה אטרקטיבי בעיני המשקיעים, דוח הרווח וההפסד צריך לשקף תחזית עסקית הגיונית, העולה בקנה אחד עם המקובל בענף ושהרווח בו יהווה משמעותי כזה שיכול לייצר גם תזרים מזומנים נקי וכיסוי ההשקעה.  באם צפויות הוצאות חריגות מהמקובל בענף, יש לציין זאת בתוכנית העסקית, בתוספת הסבר  מנומק היטב.
דוח מאזן
הדוח מציג דיווח על נכסים, התחייבויות והון עצמי של החברה, ומייצג את המצב הכספי של החברה במועד נתון (בד"כ סוף השנה), הדוח למעשה מצלם את מצב החברה בנקודת זמן מסוימת
המאזן בנוי מ-2 עמודות, המובאות זו כנגד זו: עמודת נכסים כנגד עמודת התחייבויות והון עצמי. ההפרש בין הנכסים להתחייבויות משקף את ההון העצמי.
בסעיף הנכסים, נבדיל בין נכסים נזילים (כאלה שניתן לממש בזמן קצר יחסית) לנזילים פחות, ונציג את שווים החשבונאי.
דוח המאזן, כשמו כן הוא- חייב להיות מאוזן משני צידיו-
סך כל הנכסים= סך כל ההתחייבות+ הון עצמי.
בתוכניות עסקיות של מיזמים חדשים לא תמיד נהוג להציג מאזן.
חישוב תזרים מזומנים
הדוח החשוב ביותר בתוכנית העסקית. הדוח מפרט את התנועות הכספיות שנעשו במהלך התקופה בגין פעילות שוטפת, פעילות השקעה ופעילות מימון.
דוח תזרים מזומנים מסייע בהערכת נזילות החברה והיכולת שלה לייצר מזומן ולפרוע את חובותיה במקרה הצורך.
דוח תזרים המזומנים מהווה בסיס לחישוב ה – NPV.
ערך נוכחי נקי NPV- Net Present Value
חישוב התקבולים העתידיים מהפרויקט, לעומת שווי ההשקעה בהווה.
בתהליך זה מתבצע תהליך היוון של תזרים המזומנים העתידי של החברה ובחינתו בערך נוכחי.
תהליך היוון פירושו, תרגום הערך כספי עתידי למונחי התקופה הנוכחית, או במילים פשוטות יותר: כמה שווה היום הכסף שאמור להתקבל בעתיד?
בתהליך חישוב ה-NPV, מפחיתים את הערך הנוכחי של ההשקעות המתבצעות לאורך תקופה מסך הערך הנוכחי של התקבולים העתידיים.
במסגרת החישוב, יש לשקלל את ההון החזוי שישמש את החברה מהמקורות שונים (הון עצמי+ התחייבויות), וכן את גורם הסיכון שבהשקעה.
חישוב הNPV הוא אחד החישובים החשבוים ביותר בתוכנית העסקית. ראשית, לצורך ביצוע ההיוון, יש לקבוע מראש את שיעור ההיוון- גורם שיש בו כדי להשפיע בצורה דרמטית על אטרקטיביות המיזם. בנוסף, גורם הסיכון ואי הודאות הוא גורם קשה מאד לכימות במונחים כספיים. בשל כך, ההמלצה היא, להיעזר בגורמים מקצועיים ובמומחים לביצוע החישובים וקביעת המדדים.

גורמי סיכון והזדמנויות

ההמלצה היא, כמובן, לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מומחים ומנוסים, שידעו לומר לכם GO או NO GO

הגדלת הסיכוי וצמצום הסיכון

הכרה בסיכונים מעידה על אמינות התוכנית העסקית, ומהווה עבור המשקיעים הוכחה, כי אכן בוצעה עבודת מחקר קפדנית ורצינית אודות המיזם וכי היזמים הינם בעלי ראייה עסקית מפוכחת. הוכחה זו תגדיל את הסיכויים לרכוש את אמונם של המשקיעים.
מרבית המשקיעים מודעים לסיכונים ולאי הוודאות המלווה מיזם חדש, ולפיכך אין טעם לנסות להסתיר את הסיכונים הכרוכים במיזם.
ניתוח סיכונים מלא ומפורט נועד להגן לא רק על המשקיעים, אלא גם על היזמים עצמם. הוא מעניק חיסון מפני משברים או איומים לא צפויים העלולים בסופו של דבר לגרום להפסדים.
ניהול סיכונים נכון מגדיל באחוזים רבים את הסיכוי להישרדות העסק ובהמשך – להתבססותו כעסק בר-קיימא.
בשעה שעורכים ניתוח סיכונים יש לתת את הדעת על כל ההיבטים והתחומים הקשורים בעסק ולזהות את האיום הפוטנציאלי הקיים לגבי כל אחד ואחד מהם (תחומי טכנולוגיה, תחומים שיווקיים וארגוניים וכיו"ב). בשלב הבא יש להגדיר בבירור את רצף הפעולות שיש לנקוט לנוכח הסיכונים הצפויים, במטרה למנוע את הנזקים העלולים להיגרם בעטיים.
דוגמאות לסיכונים פנים ארגוניים (המוגדרים גם כ"סיכוני חברה" או "סיכונים פנימיים"):
  • היעדר יכולת לאייש תפקיד מסוים, או לחילופין, עזיבה של גורם מפתח בחברה
  • סיכונים הקשורים לעיכוב בפיתוח טכנולוגי או בפיתוח המוצר
  • אי-יכולת לתמוך בקצב הייצור או לעמוד באספקות הנדרשות
  • נטישה של לקוח עיקרי
  • הפסקת עבודה מול ספק עיקרי
דוגמאות לסיכונים חיצוניים (המוגדרים גם כ"סיכוני שוק"):
  • מתחרה עיקרי המשיק מוצר דומה, במחיר זול יותר
  • כלכלה לא יציבה או תקופת מיתון
  • מצב בטחוני ירוד או מלחמה
  • רגולציות חדשות שיש בהן כדי להשפיע על הענף
בעת הערכת הסיכונים, מומלץ לבנות שלושה תרחישים אפשריים:
  1. תרחיש בסיס- מה סביר ביותר להניח שיקרה
  2. התרחיש הטוב ביותר (Best Case Scenario)- מהו התרחיש האופטימלי שיקרה, במידה וכל ההזדמנויות ינוצלו וההערכות הטובות יתממשו.
  3. התרחיש הגרוע ביותר (Worst Case Scenario) מהו התרחיש הגרוע ביותר שיקרה, במידה וכל התחזיות השליליות ביותר יתממשו.
מהותו של ניהול סיכונים אפקטיבי הנה מניעת המשבר ולא  התמודדות עימו לאחר מעשה. משום כך חייבת התוכנית העסקית לכלול "חיסונים", דהיינו, לפרט בתוכה את מכלול האמצעים שיש לנקוט לצורך מניעת משברים מסוגים שונים (לדוגמא: קביעת תקרה לשערי חליפין, חתימה על חוזים ארוכי טווח עם ספקים עיקריים) וכן לקבוע דרכי פעולה אלטרנטיביות ו"תוכניות מגירה" במקרה והמשבר היה בלתי נמנע.
ניהול סיכונים מקיף וממצה נועד להציב זרקור על התחומים הטומנים בחובם את הסיכון הגדול ביותר לעסק, ויאפשר ליזם ליצור מערכת בקרה יעילה שתצמצם את הצורך בהתמודדות עם מצבי משבר מחד, אך תאפשר בקרת נזקים מהירה ושליפת פתרון במקרה של משבר, מאידך.
יתרון נוסף של ניהול סיכונים שבוצע כהלכה הינו היכולת להכין את צוות העובדים למקרה של משבר או איום על העסק, דבר המאפשר זרימה באופן ניהול העובדים בעת המשבר וצמצום ההפרעה לעבודה השוטפת של הארגון למינימום.
עם זאת, יש לזכור כי הסיכונים אינם סטטיים והם מצריכים ביצוע של הערכה תקופתית מחודשת במרווחי זמן קבועים, גם בזמנים בהם הארגון נראה כמתנהל על מי מנוחות וסיכונים או איומים אינם נראים באופק.
עם זאת, בפרק זה יש להציג לא רק את הסיכונים, אלא גם את ההזדמנויות העיקריות הנובעות מהמיזם. יש להקפיד להציגן בקצרה, ביחד עם החזון של המיזם לטווח הבינוני- ארוך.
אל תתנו לגורם אי הודאות ולמורכבות החישובים להניא אתכם מהניסיון לממש את הרעיון שלכם. זכרו, כי כל היזמים הגדולים התחילו בדיוק באותה הנקודה והתוכנית העסקית נועדה להגן עליכם מפני מפח נפש ולהתוות לכם את הדרך להתנהלות עסקית נכונה, שגם תשרוד ותצליח לאורך זמן. ההמלצה היא, כמובן, לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מומחים ומנוסים, שידעו לומר לכם GO או NO GO.
אז כמעט סיימנו…
מה שנשאר אלו הנספחים

נספחים

סדר הופעת המסמכים בנספח צריך להיות בזיקה ישירה לסדר הופעת המידע בתוכנית העסקית

נספחים

בנספחים יופיעו מסמכים המהווים תימוכין למידע, לטיעונים ולהצהרות שהועלו בגוף התוכנית העסקית. בפרק זה יש לצרף, בין היתר, מסמכים מקצועיים, כגון דוחות, תרשימים, מידע טכני ודפי מוצר, תוצאות מחקרי שוק, נתונים סטטיסטיים ועוד. מסמכים אלה לא יהוו חלק מגוף התוכנית העסקית, משום שבשל היקפם וריבוי הפרטים המופיעים בהם, הם עלולים לפגום ברצף הקריאה.
סדר הופעת המסמכים בנספח צריך להיות בזיקה ישירה לסדר הופעת המידע שאליו הם קשורים בגוף התוכנית העסקית. יש להקפיד ולהציג הפנייה בגוף התוכנית העסקית, במקום הרלוונטי, אל המסמך המתאים בנספחים.
להלן מספר דוגמאות למסמכים שיובאו כנספחים:
מידע אודות החברה
  • פרופיל חברה/עלון פרסומי של החברה
  • תרשים מבנה הארגון (בעלי תפקידים והיררכיה)
מידע אודות היזמים
  • קורות חיים של היזמים
מידע אודות המוצר
  • דף מוצר
  • מפרט טכני
  • שרטוטים ותרשימים
  • פירוט הטכנולוגיה הנדרשת
  • אישורי תקינה
  • מסמכים אודות השלב בו נמצא המוצר בהליך רישום הפטנט (במידה והוגשה בקשה לרישום פטנט עבור המוצר)
מידע שיווקי
  • מחקרי שוק רלוונטיים
  • תרשימי ניתוח שוק וחלוקת נתחי השוק בין המתחרים העיקריים בענף
  • תוכנית שיווק מפורטת
  • תחזית מכירות ל- 5 השנים הקרובות
מידע פיננסי
  • עבור חברה קיימת: דוחות פיננסיים של x השנים האחרונות
  • תחזיות פיננסיות לטווח של בין 3-5 השנים הבאות
  • חשבוניות עסקה (פרופורמה)
  • מאזנים כספיים
  • מסמכים המעידים על השקעות שבוצעו
  • הצהרות הון שהוגשו
כללי
  • קטעי עיתונות
  • מאמרים מקצועיים
  • חוקים ותקנות הרלוונטיים למוצר/ שירות במדינות בהן הוא יופץ/ יוצע
  • כל מסמך שיש בו כדי לחזק את הטענות שהועלו בגוף מסמך התוכנית העסקית.

סיכוי מול סיכון בתוכנית העסקית שלכם

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

סיכוי מול סיכון בתוכנית העסקית שלכם

כאשר כותבים תוכנית עסקית ומציינים את גובה ההשקעה במיזם יש לציין את התשואה עבור אותה השקעה. כיצד נדע "לתמחר" את אותה תשואה? נבדוק את אלטרנטיבות ההשקעה שיש ברמות סיכון זהות: עבור השקעה במק"מ המשקיע יצפה לקבל בין 1%-2% מכיוון שרמת הסיכון נמוכה. עבור השקעה בנדל"ן משקיע יצפה לקבל בין 4%-7%, עבור השקעה במדד המעו"ף המשקיע יצפה לקבל בין 7% – 10% שכן רמת הסיכון עולה. עבור השקעה במנייה בודדת משקיע יצפה לקבל אפילו יותר וכן הלאה. כאשר נבנה תוכנית עסקית ננסה לאפיין את רמת סיכון המיזם ואת התשואה המגלמת סיכון זה.