מסתרי הסטארט-אפ: על הון, סיכון, רעיונות והצלחה

חשוב מאוד לשמור על גמישות מחשבתית, לא לאבד את הראייה הביקורתית ואת יכולת השיפוט.

מסתרי הסטארט-אפ: על הון, סיכון, רעיונות והצלחה

מסתרי הסטארט-אפ: על הון, סיכון, רעיונות והצלחה

 ו… מה עושים קודם

וגם על

 בקשות פטנט פרוביזוריות (Provisional) – היתרונות והסכנות

עלה לכם רעיון מצוין לסטארט אפ, פשוט, הגיוני ואף אחד לא חשב על זה קודם. השאלה היחידה היא איך מוציאים את זה לפועל, מה עושים, באיזה דרך פועלים ומה היתרונות והחסרונות.

דרכו של יזם הייטק לגיבוש המוצר והחדרתו לשוק רצופה קשיים ואיומים. פיתוח הטכנולוגיה הייחודית היא רק השלב הראשון.  כדי להגיע ליעד עליו להיות בעל להט ותעוזה, לגבש תוכנית עסקית מרשימה שתוכל לסייע לו להחליט כיצד לפעול, כאשר לרשותו עומדות מספר דרכים ועליו לבחון את זו העדיפה או המעשית ביותר, מבחינתו. (להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את הניוזלטר הקודם "מדריך ליזם המתחיל" .

לפני שיוצאים לדרך רצוי תחילה להכיר את המונחים המקובלים בעולם ההון-סיכון ולהגדיר את השלב בו נמצא הסטארט אפ שלכם. אם אינכם יודעים איפה אתם עומדים ולאן פניכם מועדות– קשה להמשיך במעלה הדרך.

Pre seed – משמעו שטכנולוגיית הסטארט אפ נמצאת עדיין בשלב העוברי. בשלב זה יש ליזם רעיון כללי אך הוא טרם גיבש תוכנית פעולה מעשית בשטח.

Seed – בשלב זה גובש כבר הצוות המקצועי, הוחלט על מבנה ארגוני, הוכנה תוכנית עסקית שניתחה לעומק כיצד יתקבל המוצר בשוק, הן מבחינת תחרות קיימת והן מבחינת הדרך שבה בחרתם לשווק אותו לשוק, ובנוסף יש כבר אב טיפוס של המוצר.

Early stage – המוצר נמצא בשלב אלפא אך החברה עדיין לא רושמת הכנסות.

Revenue stage – פיתוח המוצר הסתיים וכעת המוצר הוא מוצר סופי, כמו כן החברה מתחילה לרשום הכנסות ראשונות על מכירתו.

זיהוי השלב בו נמצא הסטארט אפ שלכם קריטי. במידה והנכם נמצאים כעת בשלב הראשון ותרצו לקבל סיוע כספי, האופציה הראשונה העומדת בפניכם תהיה גיוס כסף ממשפחה או חברים. ואולם, אם תחליטו לוותר על אופציה זו תוכלו לפנות לחממות טכנולוגיות בהנחיית ובתמיכת המדען הראשי (על פי החוק לעידוד התעשייה משנת 1984 ועדכונו מ – 2003 ו – 2005) במסגרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

חממות טכנולוגיות בתמיכת המדען הראשי

חממות טכנולוגיות הינן מסגרות המאפשרות ליזם להפוך רעיון למוצר מסחרי תוך שהן מספקות ליזם מקום, משאבים, כספים, הנחייה מקצועית וסיוע אדמיניסטרטיבי. יש לציין כי בשנת 2002 החלה הפרטה של החממות, במסגרת זו ניתנה אפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע בחממות תוך לקיחת אחריות על פעילותן (בכפוף לתנאים מסוימים), והפיכת המשקיע לשותף משמעותי בצמיחת החברה.

בתום שנתיים, תקופת שהותו של הפרויקט בחממה, צריכה להיות בידי היזם הגדרת מוצר ברורה, הוכחת היתכנות טכנולוגית ושיווקית, אבטיפוס וכן תוכנית עסקית מסודרת. מכאן על היזם להיות מסוגל להמשיך בכוחות עצמו בפיתוח המוצר, לצרף שותף אסטרטגי או לפנות למסלולי התמיכה הרגילים של המדינה.

התנאים לקבלת סיוע מחממה טכנולוגית הינם רעיון טכנולוגי חדשני בעל פוטנציאל שיווקי המיועד בעיקר ליצוא

וצוות המונה  3-6 אנשים. התקציב השנתי נע בין 718,300- 1,235,300 לשנה (בין 1.5 ל- 2.5 לשנתיים) כאשר שיעור המענק הוא 85%  מהתקציב המאושר.

חסרון הפניה אל החממות הינו עמידה בתנאי החוק הנוקשים יחסית הדורשים:

1. חלוקת בעלות לפי הוראות מנכ"ל התמ"ת.
2. הגבלה על מכירת הטכנולוגיה לחו"ל (או מכירה בתנאים מסוימים).
3. יצור המוצר בישראל והחזרת תמלוגים מהמכירה בגובה המענק על פי כללי ועדת החממות.

בנוסף, החל משנת 2005 הוחלט כי המדען ייתן העדפה לתחומי ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה ותעשיה מסורתית על חשבון תחומים כמו תוכנה ותקשורת. יתר על כן, יש להביא בחשבון כי התחרות על קבלת מענק מהמדען הראשי קשה ותקציבו של המדען נמצא בירידה זה מספר שנים.

אנג'לים

אפשרות אחרת היא פניה ל"אנג'לים" (או למועדוני אנג'לים), האנג'לים הנם משקיעים פרטיים הבקיאים במספר תחומים. האנג'לים מעוניינים להשקיע סכומים קטנים יחסית תמורת קבלת נתח גדול מהשליטה בחברה.

קרן הון סיכון

במידה וכבר בניתם תוכנית עסקית ויש לכם צוות מגובש וגם אב טיפוס של המוצר, הנכם נמצאים בשלב השני, בשלב זה תוכלו לשקול פניה לקרנות הון סיכון.

קרן הון סיכון הינה קרן סגורה המגייסת כספים מגופים גדולים לצורך השקעה במיזמים טכנולוגיים כאשר החברות נמצאות בשלב הראשוני של פיתוח המוצר אך לא בשלב מוקדם מדי בו גם הסיכון רב יותר.

בעשור האחרון פועלות בארץ קרנות הון סיכון רבות, מרביתן קרנות ישראליות, אולם, לאחרונה אנו עדים לעלייה במספר הקרנות הזרות, בעיקר אמריקאיות, שפתחו גם הן סניפים בישראל. חלק מהקרנות מוגדרות כקרנות מתמחות וחלק אחר כלליות. בנוסף, ניתן לפנות לקרנות פדרליות אשר חלקן פתוחות לחברות זרות.

מטרתן של הקרנות להביא את חברות הסטארט אפ תוך מספר שנים (בדר"כ 5) להנפקה או למכירה ולגזור מהשקעתן בהן רווחים גדולים יחסית, בשל כך הן אינן מעוניינות להשקיע במיזמים נישתיים או כאלה המיועדים לשוק המקומי בלבד בשל מוגבלות צמיחתו.

היתרון בפניה לקרנות הון סיכון, מעבר לסכום הכסף שניתן לגייס, הוא ה"גב החזק" אותו הן מעניקות ליזם או לחברה. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את החסרונות בפניה לקרן הון סיכון, הכוללים הכנסתן כשותפות למיזם או לחברה, התערבותן הרבה והכתבתן את המודל העסקי שעל החברה לפעול לפיו.

בחירה בדרך עצמאית

לסיום, במידה ונמנעתם מרצון או שנידחתם ע"י המשקיעים או הגופים אליהם פניתם בבקשת סיוע, פרט לעובדה שתצרכו כעת לסכן את ההון העצמי העומד לרשותכם, תדרשו לעבוד בצורה מדויקת יותר בהתאם לתוכנית העסקית שבניתם ולמסגרת הכלכלית שהצבתם לעצמכם.

עם זאת, עליכם לזכור שגם לדרך זו יתרון לא מבוטל, כעת אתם בעלי הבית הבלעדיים של המיזם שלכם- אתם תקבעו את מסלול ההתפתחות של הסטארט אפ שלכם גם אם כעת הוא יהיה ארוך יותר.

אם אתם באמת משוכנעים שיש בידכם רעיון פורץ דרך שיכול להבשיל למוצר מהפכני, אל תתחילו בתפירת חליפות אלא בחרו את הדרך שלכם וצעדו בה, שלב אחר שלב, תוך ידיעה שמתוך אלפי רעיונות מצוינים, רק אחד או שניים הופך את בעליו לסיפור הצלחה.

בקשות פטנט פרוביזוריות (Provisional) – היתרונות והסכנות
הקדמה

בעוד כשנה, יחלוף עשור שנים מאז הביא משרד רשם הפטנטים האמריקאי (United States Patent and Trademark Office) בשורה לעולם-  הליך "בקשת הפטנט הזמנית" (Provisional Patent Application) (להלן: "בקשה פרוביזורית"). הליך זה התווסף לשיטת הפטנטים האמריקאית בשנת 1995 ונועד לשמש כ"תופס תאריך" זריז ונוח המאפשר ליזמים זריזים להקדים ולהגן על המצאתם, עוד בטרם רישום בקשת פטנט מלאה  והפך במהרה לטרנד עולמי.

יחד עם זאת, גם כיום, זמן ממושך לאחר כניסתו של ההליך הפרוביזורי, עדיין אין המומחים בתחום הקניין הרוחני משוכנעים באשר לערכה הברור של ההגנה אשר מעניק ההליך לממציאים, ועל כך נרחיב בהמשך.

בקשת פטנט פרוביזורית: מטרה, אופן הגשת הבקשה וכמובן – יתרונות

יש הסבורים כי היסטורית, אחת ממטרותיה העיקריות של הבקשה הפרוביזורית היא לגשר בין שיטות הפטנטים השונות במעט החלות בארה"ב, ובשאר העולם. כך או כך, הרעיון מאחורי הבקשה הפרוביזורית הוא כי הממציא מגיש בקשה אשר אינה נבחנת, ולאחר שנה, לכל היותר, מגיש בקשה רגילה. הבקשה הפרוביזורית פשוטה הרבה יותר ואינה כוללת את החלק המסובך ביותר של בקשת פטנט רגילה – התביעות המשפטיות (Claims). בהתאמה, עלותה של הבקשה הפרוביזורית נמוכה הרבה יותר, והיא שווקה על ידי משרד רשם הפטנטים האמריקאי כבקשה אשר הממציא יכול לכתוב בעצמו, ללא עזרת עורך פטנטים.

בנוסף, בעוד שבקשות פטנט רגילות חייבות להיכתב בפורמט מסוים, בקשות זמניות הן לעיתים קרובות  פשוט פירוט המוצר, מסמך מדעי או אפילו מזכר המתאר את ההמצאה. היות והבקשה אינה נבחנת, יזמים רבים אינם עושים מאמץ לעמוד בקריטריונים של בקשת פטנט.
יש לציין כי הבקשה הפרוביזורית, כשלעצמה, אינה מקנה זכויות כלשהן – כל תכליתה הוא לשמש כ"שומרת מקום" עבור הבקשה המלאה והמפורטת שהממציא מעוניין להגיש לכשיגייס את המימון הנדרש. במידה ובמהלך אותה שנה הגיש אדם אחר בקשה מלאה, יוקנו הזכויות לממציא אשר הגיש את הבקשה הפרוביזורית.
יחד עם זאת, היות והליכי הפטנטים הם בינלאומיים, והגשת בקשת פטנט במדינה כלשהי בעולם החברה באמנת פריז (מרבית המדינות בעולם וכל המדינות החשובות בעולם חברות באמנה זו) מקנה זכות קדימה של שנה לא רק באותה מדינה אלא בכל מדינה אחרת בעולם, הרי שהבקשה הפרוביזורית מקנה, לכאורה, דין קדימה של שנה בכל המדינות בעולם. מסיבה זו, והיות ובקשה זו זולה הרבה יותר מבקשות פטנט מלאות, בוחרים יזמים רבים בפרוצדורה זו על מנת להגן על זכויותיהם.
הגשת בקשה פרוביזורית משמעה כי ההמצאה מקבלת סטאטוס של בקשה בבחינה ("Patent Pending"). סטאטוס נכסף זה מקל על גיוס מימון ממשקיעים, ואחת מן המשמעויות שלו היא אלמנט הרתעתי בלתי מבוטל.

הפרוצדורה הפרוביזורית אינה מועילה ליזמים בהיבט הכספי בלבד. לעתים, דוחקת בהם השעה, וברצונם למהר ולפעול למסחור המצאתם. במצב כזה, לא נותר ליזמים זמן לפנות למשרד עורכי פטנטים על מנת שזה ינסח עבורם בקשת פטנט מלאה. במקום בקשה מלאה מסתמכים רבים על בקשות זמניות ומצפים שאלו ישמשו "כשומרי מקום" עבור הבקשה המלאה והמפורטת שהממציא מעוניין להגיש לכשיתפנה.

אם נסכם סיכום ביניים – הבקשה הפרוביזורית היא הליך פשוט, מהיר, נוח וזול, המהווה אופציה חשובה שעל יזמים להכירה היטב.

החסרונות…
על אף היתרונות הבלתי מבוטלים שצוינו לעיל, ראוי כי תחשבו פעמיים לפני שאתם פונים לקיצור הדרך הפופולארי של הבקשה הפרוביזורית ((Provisional patent application, זאת לאור פסיקה ישנה יחסית באירופה, ופסיקה חדשה אשר ניתנה לאחרונה בבתי המשפט בארה"ב. מניתוח הפסיקה האמורה, עולה כי הבקשה הפרוביזורית עלולה להוכיח עצמה כהרסנית,  במיוחד אם לא נזהרים ולא ערים למגבלותיה.

הגם שבקשה פרוביזורית אינה חייבת לעמוד בקריטריונים הנוקשים של בקשת פטנט רגילה, קריטריון קריטי אחד חייב להתקיים: על הבקשה להכיל את מהות כל התביעות הנדרשות בבקשה המלאה. כמו כן, תיאור ההמצאה חייב להיות מפורט דיו על מנת למאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום הרלוונטי לבצע את ההמצאה לאחר פקיעת הזכויות בה.
במידה ובעת הגשת בקשת הפטנט, או מאוחר יותר, בהתדיינות משפטית, יתקוף מישהו את הבקשה הפרוביזורית ויטען שלא הייתה מפורטת מספיק או שלא כללה את מהות התביעות מכוחן מתקיימת ההתדיינות המשפטית, עלול הפטנט כולו לרדת לטמיון.
כך הסיק בית המשפט הפדראלי של מחוז וושינגטון בארה"ב כשכתב את החלטתו בתיק New Railhead MFG, LLC v. Vermeer Mfg. Co. חברת New Railhead הגישה בקשה לרישום פטנט על המצאת מקדח לקדיחה אופקית בסלע. כאשר המתחרים החלו להשתמש במקדחים דומים תבעה אותם החברה. החברה הפסידה משום שהבקשה המלאה לרישום הפטנט הכילה מאפיין שלא פורט כראוי בבקשה הפרוביזורית שקדמה לבקשה המלאה. הבקשה הפרוביזורית נזרקה לצד ועימה גם תאריך הבכורה. לאור איבוד תאריך הבכורה ומאחר והמקדח נמכר יותר משנה לפני רישום הבקשה המלאה איבדה החברה את הפטנט.

המכירים את תחום הפטנטים היכרות עמוקה יודעים שהדבר אינו כל כך פשוט. כמעט בלתי אפשרי לכתוב בקשה פרוביזורית שתתמוך בתביעות עתידיות בבקשה מלאה, אשר טרם נכתבה.

כתיבת החלק התיאורי בבקשה וכתיבת חלק התביעות שלובים זה בזה. ישנם עורכי פטנטים המתחילים בכתיבת התיאור וישנם המעדיפים להתחיל בכתיבת התביעות, אך שני החלקים משתנים במהלך כתיבת הבקשה ומתאימים את עצמם אחד לשני, עד מנת "לתפוס" את ההמצאה בכללותה, בכל גרסאותיה ובאופן שהמתחרים לא יוכלו לעקוף את הפטנט ע"י שינויים לא מהותיים. פירוט ההמצאה יכול להכיל יותר מאשר נדרש בתביעות המשפטיות אך בכל מקרה לא פחות. על כן ניתן לומר שהתיאור הטכני מפרט את הדרישות המשפטיות.

בבקשות זמניות בד"כ אין תביעות, ולכן, צריך לנחש מראש מה יהיו התביעות העתידיות בבקשה המלאה לכשתוגש. בעוד שמלאכה זו הינה כמעט בלתי אפשרית עבור עורך פטנטים מיומן, הרעיון המקורי של משרד רשם הפטנטים האמריקאי, לפיו יגישו יזמים בעצמם בקשות פרוביזוריות הינו, כיום, לעג לרש, ושוב נזקקים היזמים לפנות לעורכי הפטנטים.
נקודה חשובה נוספת היא חוסר הודאות שבבקשות פטנט המבוססות על בקשות פרוביזוריות. מאחר ומשרד הפטנטים האמריקאי לא משווה בין הבקשה המלאה לבקשה הפרוביזורית, יכול ממציא לרשום את הבקשה המלאה  כפטנט, על כל ההוצאות הנגזרות מכך, אך מאוחר יותר, אם יגיע העניין להתדיינות משפטית, יגלה מאן דהוא את הבקשה הפרוביזורית, יתקוף אותה, ויתברר כי בעל הפטנט הוא חסר זכויות.

לסיום, מס' המלצות…

1. אם מגבלת התקציב איננה זועקת, רצוי להשתדל ולהימנע מהגשת בקשות פרוביזוריות. ניתן להגיש בקשת פטנט בישראל באגרה נמוכה יחסית, אשר נותנת הגנה טובה הרבה יותר.
2. אם בוחרים בהליך הפרוביזורי – קחו בחשבון שכתיבת הבקשה לבד (בלא עזרת בעל מקצוע) תביא, ככל הנראה, לכך כי הבקשה לא רק שלא תיתן זכויות כלשהן, אלא עלולה אף לשלול אותן.
3. משרדי עורכי פטנטים שונים נוהגים בהקשר לבקשות פרוביזוריות באופן שונה. ישנם משרדים אשר משמשים בעיקר כבלדר למשרד רשם הפטנטים האמריקאי, וישנם משרדים אשר משקיעים השקעה של ממש בכתיבת הבקשה. אחדים אף מוסיפים תביעה או שניים, החשובות ביותר. חשוב מאוד לבחור משרד עורכי פטנטים העורך בקשה המתוארת בהרחבה ככל האפשר, ואשר תהיה קרובה ככל האפשר לבקשה המלאה שתוגש מאוחר יותר. חשוב מאוד לזכור כי על מנת ששמירת התאריך תהיה אפקטיבית – הבקשה הפרוביזורית צריכה להיות דומה למדי לבקשה המלאה.

קראו עוד על:

• מדען ראשי: מסלולי סיוע ליזמים וחברות
• בדרך לתוכנית עסקית מנצחת – יזמים מסוג אחר
• קווים לדמותו של היזם
• יש לך סטארט אפ? תזרים המזומנים לוחץ? גבש תוכנית אופציות לעובדים
• מאיפה בדיוק מתחילה הדרך לעולם